יזמי סטארט אפ ישראלים: קרנות ההון סיכון מנצלות אותנו

מהי ההשפעה של פרשת "אנג’ל גייט" על ישראל? כנראה זניחה. ובכל זאת, האם גם בישראל יש סיכוי לתיאום מחירים? כמה מנהלים ויזמים שדנו איתם בנושא לא שמעו על כך, אבל דוגמאות להתנהגויות קלוקלת אצל יזמים ומשקיעי הון סיכון - לא קשה למצוא.



מנהל באחת מהחברות המלוות חברות סטארט אפים ישראליות ומספקות להן שירותים פיננסיים, מספר כי הוא זוכר מקרה של חברה שבאה להציג בפני קרן הון סיכון, ולמרות שהחליטה מיידית שלא להשקיע בחברה, טרטרה את היזם במשך שלושה חודשים בבקשה לחומרים והשלמות.



במקרה אחר, יזם שהקים חברה גייס שני מיליון דולר והגיע לאבן דרך מסוימת משמעותית יחסית - נפגש עם שותף בקרן הון סיכון. זה האחרון הודיע לו בפגישה כי כדי להתקדם לכיוון של חוזה השקעה (term sheet) הוא מעוניין קודם כל בהחלפת היזם במנכ"ל אחר ואף דרש לראיין את המנכ"ל המיועד.



דוגמאות אחרות מגיעות דווקא מכיוון היזמים. מנהל שעבד בעבר בהון סיכון הישראלי אמר ל-themarker כי באחת מחברות הסטארט אפ שנמכרו לאחרונה בנזיד עדשים אחרי שכל עובדיו פוטרו, התנהגות היזם היתה ההבדל בין מכירה שתביא קצת כסף לעובדים לבין התוצאה הסופית האומללה (כולם פוטרו). "הוא כבר לא ידע מי נגדו ומי בעדו, חיבל במאמצי המכירה והתערב שוב ושוב בדיונים עם הרוכשים הפוטנציאליים למרות שהוסבר לו שהוא מסב נזק", מסביר המנהל. "הדוגמאות שיש לי הן בדרך כלל הפוכות. זכורים לי שלושה מקרים בהם יזמים לוקחים term shit ורצים לקרן אחרת. במקרה אחר יזם נותן לך רפרנס של לקוח ואחר כך מסתבר שהרפרנס כבר התפטר מתפקידו והצטרף כשותף בסטארט אפ".



יזם אחר סיפר ל-themarker על מקרים נוספים חריגים שקורים לעיתים במפגש עם קרנות הון סיכון. "יש משקיעים שדוחפים את היזמים לבצע שיתופי פעולה ועסקות עם חברות אחרות בהן הם משקיעים גם, אם זה לא בטובתם של היזמים", הוא מציין. בנוגע לחוזי השקעה אמר היזם: "כמעט כל הסכמי ההשקעה הם ביסודם לא הוגנים כלפי היזמים, אם כי אני מניח שהייתי רואה דברים אחרת אם הייתי יושב בכסא המשקיע. לא סתם קוראים להן common stocks. אני מתפלא שלא קוראים להן plebeian stocks. שמעתי לא מזמן על החתמת היזמים על אקסקלוסיביות לחצי שנה ואז מסתבר שהמשקיע מגייס בעצמו והוא סתם מחזיק את החברה כקלף עם המשקיעים שלו, כשלמעשה אין לו כסף זמין. יש קרנות שמסלקות יזמים באמצעות מניפולציות עם יזמים אחרים במיזם. מקרה אחר ששמעתי הוא של קרנות שמעדיפות לסגור סטארט אפ מאשר למכור אותו במחיר בעייתי מבחינתן, למרות שהיזמים היו שמחים לצאת עם משהו ביד".



היזם מציין כי גם היזמים לא טומנים ידם בצלחת. "למען ההגינות, לכל דוגמא כזו יש דוגמא הפוכה. ועל כל משקיע מחורבן יש עשרה יזמים מחורבנים שזורקים את הכסף שקיבלו בלי שכל ובלי סנטימנטים".



משקיע הון סיכון אמר ל-themarker כי באופן כללי ניתן לציין מספר בעיות לקלקולים בקרב משקיעי הון סיכון: "הם לא נותנים פידבק תוך זמן סביר אחרי הפגישה עם היזמים; הם מנצלים מצבי חולשה בחברה על מנת לזכות בתנאים מופלגים; הם לא מכבדים את זמנם של יזמים; והם לא מתכוננים כראוי לפגישה".



לטענת המשקיע "הם תמיד מאשימים את היזמים ולעולם לא את עצמם; הם מנצלים תמימות של יזמים כדי לקבוע תנאי השקעה קשים שלא ברורים ליזמים בלתי מנוסים". המשקיע אמר כי גם בדיונים על אקזיט הם לא תמיד חושבים על האינטרסים של כלל בעלי המניות (בעיקר היזמים), אלא בעיקר חושבים על עצמם.



מצד שני, אמר המשקיע, ישנם לא מעט קלקולים גם אצל היזמים: "הם לא משתפים את המשקיעים בבעיות האמיתיות של החברה; הם מספרים רק את החדשות הטובות; הם מתעלמים מהחדשות הרעות; והם מכינים ופועלים על פי תוכנית עסקית יותר מדי אופטימית ולא ריאלית".



עוד אמר המשקיע שהיזמים מגינים זה על זה גם אם ברור שיש יזם שלא מתפקד ושצריך להחליף אותו; הם מעודדים משקיע לתת term sheet רק בכדי להשתמש בו כדי לקבל תנאים טובים יותר ממשקיע אחר; והם מצפים יותר מדי מהמשקיעים.



בנוסף, טען המשקיע, כי היזמים נוטים להאשים את המשקיעים ולעולם לא את עצמם ולפעמים הם יתעקשו שלא לתגבר את הנהלת החברה באנשי מקצוע כי הם חוששים למעמדם. הם לעיתים גם מתעקשים לא לגייס מספיק כסף כדי למנוע דילול קשה אבל בכך הם פוגעים בחברה. "בדיונים על אקזיט הם לא תמיד חושבים על האינטרסים של כלל בעלי המניות (בעיקר הקרנות) אלא בעיקר חושבים על עצמם", מציג המשקיע את תמונת הראי של האקזיט הנוגעת ליזמים.



בשורה התחתונה פרשת אנג'ל גייט מציפה שוב למודעות ציבורית את הקשר המורכב בין יזמים ומשקיעים. לא תמיד זה מסתיים באקזיט וההסתברות לקלקולים מצד אחד הצדדים במהלך הקשה היא רבה. מצד שני, אסור לטעון שרק האנג'לים או משקיעי הון סיכון מפגינים יחס קלוקל. נכון, הפעם נתפסו הסופר אנג'לים האמריקאיים בקלקלתם, אבל גם היזמים אחראים במקרים רבים לאינספור תקלות שקורות במהלך חייו של סטארט אפ.