התביעה הידועה ביותר של ספיצר במאבקו להסדרת הנהלים בתחום ניירות הערך היתה תביעתו נגד בנקי ההשקעות של וול סטריט בגין ניגוד עניינים. המאבק הסתיים בהסדר פשרה במסגרתו שילמו עשרה בנקי השקעות 1.4 מיליארד דולר.
ספיצר, אשר נודע כאימת שוק ההון, טען כי החברות ניפחו מחירי מניות, פירסמו מידע מוטעה ועשו ספין להנפקות ראשונות לציבור באמצעות הצעת מניות למנכ"לים ובכירים בעולם העסקי כדי לשכנעם להעביר אליהם את עסקיהם. בנוסף לקנסות, הודקו הרגולציות על המגזר וכמה תקנות וחוקים נכנסו לתוקף לביצוע מטרה זו. ספיצר לקח על עצמו גם טיפול במגזרים נוספים - החל בקרנות הנאמנות, שלטענתו עסקו בתזמון שוק וב"מסחר מאוחר", דרך תחום הביטוח שלטענתו מכר מכרזים, העניק המלצות מוטות והיה אפוף ניגודי אינטרסים, וכלה בחברות המוסיקה, שלטענתו, שיחדו שדרני רדיו כדי שישמיעו את שירי האמנים שלהם.
הקריירה הציבורית של ספיצר הסתיימה במארס 2008 לאחר שהעיתון "ניו יורק טיימס" חשף כי הוא היה לקוח של רשת זנות יוקרתית תחת הכינוי "לקוח מספר 9".
חדש על המסך: סרט תיעודי על עלייתו ונפילתו של אליוט ספיצר
סוכנויות הידיעות
28.9.2010 / 20:49