"הגורמים העיקריים להעלאת הריבית הם קבועים ומלווים אותנו יותר משנה. הם כוללים סביבת אינפלציה מתכנסת לתוך היעד, המשך התרחבות בפעילות הכלכלית, ירידה באבטלה, מעקב אחר התפתחויות בשוק המט"ח ובחודשים האחרונים נוסף נושא עליית מחירי הדירות בישראל", כך כותבים בבית ההשקעות תמיר פישמן בהתייחסותם להחלטתו של הנגיד, סטנלי פישר, להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 2%.
עם זאת, פישר לא מעלה את הריבית בכל חודש. ב-14 החודשים האחרונים, העלה בנק ישראל את הריבית רק 6 פעמים. אם כך, כיצד מחליט הנגיד באיזה חודשים להעלות את הריבית ובאילו להותירה על כנה? בבית ההשקעות תמיד פישר חושבים כי מצאו לכך תשובה.
מבדיקה שערך תמיר פישמן, עולה כי "החלטות העלאת הריבית באו לאחר חודש בו עלו מדדי המניות לפני תאריך ההחלטה, ובחמש מתוך שש המקרים העליות היו חדות (מעל 4% במדד המקומי, מעל 3% באמריקאי). בכל החודשים בהם היו ירידות עד ליום החלטת הריבית (5 מקרים) נמנע הבנק המרכזי מהעלאת הריבית".
"ניתן להסביר את הקשר הגבוה שנמצא, שכן מדדי מניות משקפים בטווחים הקצרים את הלך הרוח הכלכלי המושפע מנתוני מקרו חודשיים, דיווחי חברות ומצב רוח המשקיעים, נראה כי בנק ישראל מאמץ את 'דעת השווקים' ומשתדל שלא להפתיע את השווקים יתר על המידה".
אף על פי שההחלטה הגדילה עוד יותר את פערי הריביות בין ישראל לארה"ב ואירופה (0.25% ו-1% בהתאמה), השוק לא הופתע מהחלטתו של פישר - בשנה האחרונה הכריז הבנק המרכזי כי בכוונתו להמשיך ולהעלות את הריבית לרמה נורמלית, לאחר שבתקופת המשבר הכלכלי הגלובלי היא הגיעה עד לרמת שפל של 0.5%.
תמיר פישמן מסביר את ההחלטה של פישר: "העלאות הריבית האחרונות - לאחר חודש בו עלו מדדי המניות"
ליאור זנו
29.9.2010 / 11:30