>> ניסיתם פעם לרכוב על סגוויי? זה ממש פשוט. נשענים קדימה והוא נוסע קדימה, נשענים לאחור והוא נוסע לאחור. ואיך מסתובבים? נשענים ימינה והוא פונה ימינה? לא. ההיגוי של הסגוויי פחות אינטואיטיבי. צריך להשתמש בידית קטנה שממוקמת בצד שמאל של הכידון. סיבוב קדימה של הידית והסגוויי פונה ימינה, סיבוב לאחור והוא פונה שמאלה.
אבל מה לגבי בלמים? לסגוויי אין ברקסים. מי שנוסע קדימה ורוצה לעצור צריך להישען לאחור, ולהפך. האם סגוויי הוא כלי קל לשליטה? אם תשאלו את הנשיא ג'ורג' בוש, שבחודש יוני 2003 הצליח להתעופף מסגוויי, התשובה שלילית. כך גם אם תשאלו את שאריו של ג'ימי הסלדן, 62, שנהרג השבוע כשהסגוויי שלו עף ביחד אתו לתוך נהר בצפון יורקשייר.
התאונה הזאת קיבלה הרבה כותרות מכיוון שהסלדן היה הבעלים של חברת סגוויי. כותבים עליו שהיה מולטי מיליונר פילנתרופ, שהפגין את הנדיבות שלו עד הרגע האחרון: מתברר שיצא לטיול באחד השבילים הצרים הסמוכים לאחוזתו. מולו הגיח הולך רגל. הסלדן רצה לפנות לו את הדרך, נשען לאחור כדי לנסוע לאחור, איבד שליטה וצנח לנהר.
רכיבת סגוויי על שפת צוק היא חוויה שהתנסיתי בה במסגרת מבחן דרכים לגרסת השטח של הכלי. זה היה במדבר יהודה ב-2006. ניסיתי להעפיל עם הכלי להר הגבוה ביותר במדבר יהודה, הר מונטר, שנקרא גם הר העזאזל. מההר הזה היו נוהגים להשליך את השעירים לעזאזל כקורבן ביום כיפור. אחרי שעתיים של רכיבה והחלפת סוללות (הן מתרוקנות במהירות בזמן מאמץ של רכיבה בשטח תלול) הגעתי לפסגת ההר. היו שם בדואים, כמו תמיד, והיה שם צלם של העיתון שהתעקש שארכב עם הסגוויי הלוך וחזור על שפת המצוק, עד שהוא יתפוס את הפריים הרצוי.
לא, לא התגלגלתי מהמצוק. אבל זו היתה חוויה מורטת עצבים. יש משהו בלתי צפוי ועצבני בסגוויי. מדובר בנחום-תקום גבוה וכבד למדי (45 ק"ג) שאם מרגיזים אותו יותר מדי, למשל כשמנסים לטפס מדרגה תלולה או להאיץ למקסימום, הוא עלול להזדקף פתאומית ולנער מעליו את הרוכב. לעתים נדמה שהסגוויי הוא לא מכונה צייתנית אלא יצור עם נשמה ועקרונות משלו.
כך או אחרת, הסגוויי לא הגשים את התקוות שתלו בו. שום מהפכה תחבורתית לא התחוללה. ברחבי העולם נמכרו רק כמה עשרות אלפי כלים מאז ההמצאה של היהודי דין קיימן יצאה לאור ב-2001. בישראל נמכרו מאות בודדות. חלק ניכר מהכלים משמשים לסיורי תיירות בירושלים ובתל אביב. אחת הסיבות לכך היא המחיר הגבוה - 30 אלף שקל ליחידה.
הטרגדיה של הסלדן מזכירה לי את הטרגדיה של יצחק שובינסקי, הבעלים של אוטוקרס, יצרנית מכוניות סוסיתא ורום כרמל. בסוף יולי 1981, כשהוא נוהג במכונית פיברגלס מתוצרתו, סטה שובינסקי מהכביש, פגע בעץ ונהרג.
אביר על גלגלים
יואב קווה
1.10.2010 / 7:17