"להתערב במט"ח זה כמו לטפטף דם לכרישים"

>> החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, סבור כי התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח אינה הכרחית. "הנגיד אמר בעצמו כי יש להתערב בשוק המט"ח רק במקרים חריגים, וכי צריך לדעת להתמודד עם שקל חזק", אומר אורן. "המשק הישראלי יצטרך להתמודד עם השקל החזק. הגדלת פער הריביות בין ישראל למדינות אחרות עשויה לגרום ליותר גורמים פיננסיים להשקיע בשקל - מה שיחזק את המטבע הישראלי עוד יותר. לא רק ישראל מתמודדת עם שער מטבע חזק, אלא גם שווייץ וברזיל, למשל. עם זאת, מסוכן מאוד לקבוע קווים אדומים לדולר. מהלך כזה מזמין ספקולנטים לישראל כדי להכות בנו.

"יש כיום הרבה ניסיון בעולם של מדינות שהתערבו בשוק המט"ח. התוצאה מראה כי ההתערבות לא הצליחה. אמרתי כבר לפני שנתיים כי הפתרון האמיתי לא יבוא דרך ההתערבות. טוב לישראל שיש לה רמת יתרות גבוהה יותר, אבל אי אפשר לרכוש עוד ועוד מט"ח. יש לכך השלכות שליליות".



אורן מוסיף כי "היעד צריך להיות לא להתערב בשוק המט"ח אלא לחזק את היצוא - לעודד את היצואנים ולהקטין את עלויות היצוא. צריך לדחוף את המדען הראשי להוריד מס חברות ומסים אחרים. המדינה צריכה להמשיך לסייע ליצואנים בפיתוח שווקים בחו"ל". אורן מדגיש כי "לשקל חזק יש גם משמעויות חיוביות - הוא מחזק את הצמיחה, מקטין את החוב הלאומי ומגדיל את כוח הקנייה של משקי הבית".



ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אומר כי "בעולם למדו שהתערבות בשווקים לא עושה טוב, זה כמו לטפטף דם לכרישים. בריא יותר להתמקד ביעד מרכזי אחד - יציבות מחירים, כפי שקובע חוק בנק ישראל. ייתכן שאם בנק ישראל לא היה מתערב בשוק המט"ח, ולא היתה היציבות בשער החליפין, לא היינו רואים כאן את הספקולנטים שמשחקים בממדים שלא ראינו מעולם. מדובר בהזרמה של 10 מיליארד דולר בתקופה האחרונה".



בפמן מסביר כי "הטענה שפערי הריבית בלבד קובעים את שער הדולר היא מיתוס שאני לא מקבל. יש המון מחקרים שמראים כי לעתים שער הדולר מושפע מפערי הריבית, ולעתים לא. ייצוב שער החליפין על ידי בנק ישראל הוא כמו דבש שמזמין אלינו את הזבובים".



לדבריו, "באוסטרליה ובנורווגיה, למשל, פערי הריבית עם ארה"ב גדולים יותר מאשר בישראל, אך מה שיש בישראל ואין שם הוא היעדר סיכון על שער החליפין. מכיוון שבנק ישראל דואג כל הזמן לייצב את השער, משקיע מחו"ל רואה גם את פערי הריבית המושכים וגם את היעדר הסיכון על שער החליפין - ואומר לעצמו כי זה מצב מצוין לכניסת הון לטווח הקצר".



לדברי ד"ר מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, אין לנסח קווים אדומים לשער הדולר, "כי מדובר בתהליך רגיל של שוק, זרימת מט"ח לישראל ומישראל, כתוצאה מתהליכי יצוא-יבוא. ברור שהצלחה גדולה בהיי-טק, המביאה לעלייה ביצוא ולזרימת דולרים לישראל, תביא לירידה בשער הדולר.



"בנק ישראל צריך להתערב בשוק המט"ח רק אם השינויים הם לא תוצאה משינויים בפערי היבוא-יצוא, כמו למשל אם אוליגרכים מעבירים כסף לישראל ומביאים לירידה בשער הדולר. זה מקרה שאתה רוצה להתערב, כי הרי הכסף של האוליגרכים עלול לצאת בפתאומיות".