>> עם תקציב ענק של חצי מיליארד שקל, בישראל מתוכננת בשנים הקרובות מהפכת מיחזור שתקטין באופן משמעותי את היקפי הפסולת המזהמת שמושלכת במזבלות או מוטמנת בקרקע - אך בעיות ארגון קשות עשויות לבלום את המהלך.
היקף מיחזור הפסולת העירונית בישראל כיום הוא 13% בלבד, והיעד השאפתני שהציב המשרד להגנת הסביבה הוא מיחזור 50% מהפסולת בתוך עשור. כדי לממש יעדים מרחיקי לכת אלה, התפרסם החודש קול קורא למתן סיוע לרשויות מקומיות שיקדמו הפרדה של פסולת. יעד עיקרי שנקבע הוא הפרדה בין פסולת רטובה, שכוללת בעיקר שאריות מזון, לבין פסולת יבשה שכוללת מרכיבים כמו פלסטיק, נייר וזכוכית - כפי שנהוג בעולם (ראו מסגרת). הסיוע לרשות מקומית שבה יותר מ-100 אלף תושבים מותנה בכך שהרשות תפעיל בתוך 14 חודשים פיילוט ליישום הפרדת הפסולת היבשה והרטובה ב-3,000 משקי בית לפחות. בתוך שלוש שנים אמורה הרשות להגיע להפרדה מלאה בכל שטחה.
בשלב ראשון מוצע לרשויות סיוע כולל של 200 מיליון שקל, המיועד בין השאר לתכנון, לרכישת כלים וכלי רכב, לאיסוף הפסולת ולהתאמת חדרי אשפה ומשטחים במבני מגורים לשימוש בשני פחים. בשבועות הקרובים יפורסמו קולות קוראים נוספים, שיציעו בין השאר תמיכה כספית לתוכניות להקמת מתקנים למיון ולמיחזור הפסולת הרטובה. ההשקעה הכוללת בסיוע לפעילות בתחום תסתכם בחצי מיליארד שקל לחמש שנים - סכום כמעט חסר תקדים בהשקעות סביבתיות.
המימון לסיוע יגיע מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, שפועלת לפי החוק לשמירת ניקיון. אל הקרן מועברים כספי היטלים סביבתיים, בהם היטל ההטמנה בגין הטמנת פסולת באדמה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פועל לייקר היטל זה באופן משמעותי. הייקור נועד מחד לממן את הסיוע לרשויות להקמת תשתיות המיון והמיחזור, ומאידך לעודד צמצום בהיקף הפסולת המוטמנת.
על פי הצעת המשרד, שהועברה לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, עבור כל טונה פסולת תשלם רשות מקומית היטל של 125 שקל, במקום 63 שקל כיום. בינתיים מעכבת ועדת הפנים את ייקור ההיטל, וביקשה באוגוסט ממרכז השלטון המקומי להגיע להבנות עם משרדי האוצר והגנת הסביבה כדי שההיטל לא יפגע כלכלית ברשויות.
"הכיוון של הטיפול בפסולת הוא נכון", אומר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, "הנקודה העקרונית היא באיזה קצב מיישמים זאת ומה עושים קודם. נניח שנקבע ההיטל שמציע המשרד להגנת הסביבה. מה תעשה רשות מקומית כמו כפר בגליל? היא תפריד פסולת, אבל לאן היא תיקח אותה? אין כיום מספיק מתקנים לטפל בפסולת. המשרד אמור לסייע בקידום פתרונות קצה והוא לא עושה זאת. הוא גם לא מעמיד לרשותנו תקציבים להקמת התשתיות הנדרשות. ניסינו לקדם תוכניות, אבל לא הצלחנו לקבל כסף".
חולדאי טוען שלא ניתן להפריד בין היטל ההטמנה לבין המצב הכלכלי של הרשויות. "אנחנו נמצאים במאבק קיומי גם כך, ותוספת של היטל כזה יכולה למוטט רשויות. יש ערים כמו קרית שמונה, אשקלון או קרית מלאכי שהיטל ההטמנה יכול למוטט אותן. זה יפגע ביכולת שלהן לספק שירותי רווחה וחינוך. גם בתל אביב זה מסובך מאוד. ניתן ליישם הפרדת פסולת מהר יותר בבתים משותפים וחדישים, אבל זה יהיה יקר ומסובך הרבה יותר בשכונות מצוקה שבהן המדרכות צרות ואין מקום לעוד מתקני פסולת".
חולדאי טוען שבמגעים שהתקיימו לאחרונה, גילו גם אנשי המשרד להגנת הסביבה הבנה לכך שיש להעלות את היטל ההטמנה באופן הדרגתי יותר. "באירופה לקח עשרות שנים להגיע לרמה הנוכחית של טיפול בפסולת", מוסיף חולדאי. "אי אפשר לצפות שאנחנו נעשה זאת בתוך שנים ספורות".
אחרי ניכוי הוצאות לטובת פרויקטים שונים שכבר מומנו, יש כיום בקרן הניקיון יותר מ-200 מיליון שקל. הסכום שייאסף השנה לקרן שמירת הניקיון כתוצאה מגביית היטל ההטמנה, שנגבה לראשונה באופן מלא ב-2008, אמור להסתכם ב-180 מיליון שקל. בשנה הבאה, עם הייקור שכבר אושר בעבר, הוא יגיע ל-200 מיליון שקל.
"איך נעמוד בהיטל בלי לקצץ בחינוך?"
אחד החששות העיקריים של הרשויות המקומיות ושל גורמים מקצועיים בענף הפסולת הוא שהרשויות יפרידו את הפסולת, אך לא יהיו מספיק מתקני מיון ומיחזור ("מתקני קצה") שיוכלו לקלוט אותה. כך ימצאו עצמן הרשויות מפנות שוב כמויות גדולות של פסולת לאתרי הטמנה, כשהן נאלצות לשלם מחיר כפול. חשש נוסף הוא היעדר שוק שיקלוט את התוצר של מפעלי המיחזור, דבר שעשוי להביא לקריסתם.
בדומה לדברי חולדאי, במסמך עמדה שעסק בהיטל ההטמנה שהעביר מרכז השלטון המקומי לוועדת הפנים והגנת הסביבה נכתב כי "מדובר בסכום דמיוני ובלתי נתפש, שישבור רשויות חלשות ויפגע קשות בחזקות. איך ניתן לעמוד בסכומים כאלה בלי לקצץ בחינוך ורווחה? גם אם הרשויות יימנעו מהטמנת הפסולת המופרדת, אין לאן להפנות את החומר המופרד בהיעדר מפעלי מיחזור מתאימים וכמות מספקת".
לעומת זאת, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, אומר כי "יש היגיון בהיטל ההטמנה, משום שעבורנו זהו תמריץ לייעל את הטיפול בפסולת. גם אנחנו נהנים ממנו, והשנה קיבלה רעננה מענק של 8.5 מיליון שקל לטובת תוכניות להפרדת פסולת במשקי הבית. מה שמפריע לנו הוא שלא התייעצו אתנו בקביעת גובה ההיטל. ההיטל עולה מהר מדי, אך זה צריך לקרות בצורה הדרגתית".
גיל לבנה, ראש מועצת שהם ויו"ר הוועדה לאיכות הסביבה במרכז השלטון המקומי, תומך בשינויים שמתכנן המשרד להגנת הסביבה, אבל אומר כי "אין כדאיות כלכלית בהעלאת היטל ההטמנה בשיעור כה גבוה כפי שמתכנן המשרד להגנת הסביבה. ההיטל אמור לשמש תמריץ חיובי, והעלאה כה גבוהה תהפוך אותו לתמריץ שלילי. היא תגרום בין השאר לכך שברשויות עניות יעדיפו להטמין את הפסולת באופן פיראטי, וכך ייגרמו מפגעים סביבתיים קשים. ההיטל הנוכחי הוא תמריץ מספק".
החששות של הרשויות גברו לאחר שהתברר להן שההיענות לקול הקורא של המשרד להגנת הסביבה עדיין אינה מבטיחה תמיכה כספית. בשנה שעברה כבר פירסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה בהכנת תוכניות לטיפול בפסולת; עשרות רשויות טרחו והשקיעו כסף והציגו תוכניות, אבל המשרד להגנת הסביבה ביטל את רובן. לטענת גורמים מקצועיים במשרד, ההצעות לא עמדו בתנאים שונים כמו מציאת קרקע להקמת מתקן מיחזור.
"המשרד הולך בסך הכל בכיוון נכון, כי הוא מוציא כסף גדול ומאתגר את הרשויות המקומיות", אומר אבי נוביק, בעל חברת ייעוץ בתחום הפסולת וחבר בפורום מקצועי של גורמים בענף. לדבריו, הקול הקורא האחרון שפירסם המשרד הוא מסמך מסובך, שיוצר מסלול אישורים ביורוקרטי שיקשה על הרשויות המקומיות להגיש תוכניות.
"הפסולת הרטובה - הבעייתית ביותר"
בכמה רשויות מקומיות כבר החלו פעולות ראשוניות להפרדה בין פסולת רטובה ליבשה. בזכרון יעקב כבר מתבצעת הפרדה באחת השכונות, ובסביון עבר היישוב כולו להפרדת פסולת. בשהם פועל פרויקט להפרדה באחת השכונות, ורעננה וכפר סבא קיבלו סיוע מהמשרד להגנת הסביבה לקראת היערכות להפרדת פסולת במשקי בית.
השבוע פורסם כי תל אביב תהיה העיר הראשונה שתנקוט צעדי אכיפה בגין אי מיחזור פסולת, וכי העירייה תבקש בקרוב את אישור מועצת העיר ומשרד הפנים להטיל קנסות בנושא. עם זאת, בתל אביב אין כיום אפשרות להפריד פסולת לשני הסוגים, אלא רק למחזר סוגי פסולת מסוימים במתקנים שהוצבו ברחובות, ולא ליד כל בית.
התשתית שתחליף את אתרי הטמנת הפסולת אמורה להתבסס על מתקנים כמו תחנת המעבר הפועלת כיום בלוד, ואתר דלילה הסמוך לצומת מסמיה. בתחנת המעבר בלוד ממוינת הפסולת, והחלק הרטוב שלה, שמכיל פסולת אורגנית, מועבר לאתר דלילה. באתר זה אמורים להפיק ממנו דשן חקלאי, אך היקף התהליך עדיין קטן. כיום כבר יש בקשות להקמת מתקני מיון ומיחזור נוספים. למשל, באחרונה פנה איגוד ערים גליל מזרחי וגולן למינהל מקרקעי ישראל וביקש להקים פארק מיון ומיחזור בשטחה של מחצבה בגליל.
על פי המשרד להגנת הסביבה, נעשה מאמץ להקל על הרשויות ולהתאים לצורכיהן את הקולות הקוראים שפורסמו. לגבי הביקוש שיהיה למוצרי תעשיית המיחזור ובהם דשן חקלאי, טוען המשרד שעל פי הערכותיו יהיה ביקוש לכל הדשן שיופק. הוא מבסס את ההערכה על שני סקרים שערך בקרב חקלאים יחד עם שירות ההדרכה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ארדן משוכנע שיש להתחיל כבר עכשיו בפעולות להעלאת היטל ההטמנה למימון הסיוע שמציע המשרד, ולמקד את התמיכה בעיקר בסיוע לרשויות להתמודד עם בעיית הפסולת הרטובה. "הפסולת הרטובה היא באחריות הרשות המקומית ומחובתנו לעזור לה לטפל בה", הסביר ארדן השבוע. "היא לא נוצרה על ידי יבואן או תעשיין כלשהו, והיא המרכיב הבעיייתי ביותר מבחינת יצירת מפגעים סביבתיים".
לפי ארדן, כיום פועלים שני מתקנים לייצור קומפוסט - טובלן, הנמצא בבקעת הירדן, ודלילה. הם יכולים לטפל בפסולת שהפרידו חצי מיליון תושבים: "יעברו שנה או שנתיים לפחות עד שנגיע למספר גדול יותר של בתים שמפרידים פסולת, ובזמן הזה כבר יקומו מתקנים נוספים".
בנוגע לסוגיית הפסולת היבשה, ארדן משוכנע שהמענה לכך הוא חוק האריזות, שנמצא לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת. החוק יחייב תעשיינים ויבואנים לאסוף ולהעביר למיחזור כשני שלישים מכלל האריזות. "אריזות מהוות רק חמישית ממשקל הפסולת, אבל תופסות 40% מהנפח. זה המרכיב שמייקר את איסוף הפסולת כי הוא גורם למילוי הפחים", טוען ארדן. "חוק האריזות יחסוך לרשויות את הטיפול בחלק משמעותי מהפסולת היבשה".
בתגובה לדבריו של ארדן, אומר חולדאי כי "המשרד להגנת הסביבה טוען שיישום חוק האריזות יחסוך לנו הוצאות בטיפול בפסולת היבשה, אבל החישובים שלנו מראים שזה יחסוך רק 5% מהתהליך". גם לבנה טוען כי "זוהי לא התמונה השלמה - התעשייה שעליה יושת חוק האריזות לא תהיה מעורבת בכל השלב של הפרדת הפסולת במשקי הבית, וזהו השלב שבו יש הוצאות לוגיסיטיות גדולות ביותר שקשה להתמודד אתן".
הפרדת פסולת - מילון מונחים
פסולת רטובה: פסולת שכוללת בעיקר שאריות מזון וחומרים אורגניים מתפרקים
פסולת יבשה: פסולת שכוללת מרכיבים קשיחים כמו פלסטיק, נייר, זכוכית ואריזות מוצרים
היטל הטמנה: מס ירוק שמוטל על רשויות מקומיות שמייצאות פסולת למטמנות, במטרה לעודד שיטות מתקדמות יותר לטיפול בפסולת. גובה ההיטל נקבע לפי סוג הפסולת והיקפה
הקרן לשמירת הניקיון: קופה שמנהל המשרד להגנת הסביבה וממומנת מהיטלים סביבתיים. מספקת תמיכה לרשויות מקומיות, לאיגודי ערים וליחידות סביבתיות בפרויקטים סביבתיים באמצעות "קולות קוראים" שהיא מפרסמת פעם בשנה
תוכנית ההפרדה
מאת צפריר רינת
1.10.2010 / 7:17