ישראל לא מצליחה לעבור מהקניון לרחוב

>> הפעילות המסחרית של רשתות השיווק הגדולות והמותגים הבינלאומיים בישראל מתרכזת בעיקר בקניונים ולא ברחוב - בניגוד למגמה בעולם. השדרה החמישית בניו יורק, שדרות האליזה בפאריס ורחובות בונד ואוקספורד בלונדון הם מותגי מסחר בפני עצמם, בעוד שישראל לא מצליחה לייצר רחוב מסחרי חזק.

"הרחוב בישראל עדיין מאוד חלש בגלל שאין תמהיל רחוב", אומר מנכ"ל חברת הנדל"ן אינטר ישראל, יורם בלומנטל. "כמו שבקניון מוגדר אזור האוכל והאופנה, כך גם הרחובות המסחריים. ברחוב אוקספורד בלונדון אין שום דבר מקרי. כשמשווקים שטח ברחוב, יש ראייה כוללת שמשרתת את כל הרחוב.



"המסחר היוקרתי במדינות מפותחות נמצא קודם כל ברחוב, ואחרי זה בקניונים. חנויות המותג של אפל באירופה ובארה"ב הן חנויות רחוב, לעומת ישראל, שפה קניון רמת אביב נתפש כנקודה היוקרתית ביותר. הרחוב נתפש כאן כמשהו נחות וזול, וזה לא צריך להיות כך".



למה זה קורה?



"הרחוב בחו"ל מפותח מאוד ובישראל הרחובות מוזנחים, ולהגיד עליהם שהם לא מפותחים זה לתת להם מחמאה. האחריות על פיתוח הרחוב מתגלגלת לפתחה של העירייה. התשתיות, התאורה, נוחות ההליכה, רוחב המדרכה, תחבורה ציבורית - כל זה פרימיטיבי מאוד בישראל. העצים הם הדבר הכי פרימיטבי, כי הם מסתירים את חלונות הראווה. בחו"ל יש תנועה גדולה מאוד על המדרכה, ולכן הנדל"ן שם גם מבוקש מאוד".



למה הרחוב הישראלי לא מתרומם כמו בחו"ל?



"בגלל שאין שום דבר שדומה לארגון התמהיל של הרחוב. למשל, רחוב בונד בלונדון מתחיל בבתי קפה ואחרי זה הוא הופך לאלקטרוניקה, ובסוף יש שעונים ותכשיטים. זה לא מקרי, למרות שאין מנהל שמארגן זאת מלמעלה. שוכר רואה את הרחוב - ובוחר למקם את עצמו במיקום נכון. זו התפתחות היסטורית, שלא קיימת בישראל, כי כל קטע רחוב עומד בפני עצמו. ברחוב אבן גבירול בתל אביב, למשל, יש בית קפה, סניף בנק, פיצוצייה ועוד בית קפה".



אפשר לשנות את המצב בישראל?



"בוודאי, השוכרים שמנתחים את המיקום שבו הם רוצים להיות, חייבים לעשות את המיפוי הכולל של הרחוב. זה צריך לבוא מהמשתמש ולא מהמשכיר. כשזה יקרה, זה יעבוד לטובת המשכירים, כי דמי השכירות יעלו".