בירת הפשע של העולם הפכה לאחר מקטרי הצמיחה המובילים

>> האסוציאציות הראשונות שמעלה אזכורה של קולומביה הן קוקאין ואלימות. אלה אמנם קיימים שם עדיין בשפע, אבל הם כבר לא קובעים את סדר היום. רבים רואים בקולומביה מדינה עם פוטנציאל להיות אחד ממנועי הצמיחה העולמית בעשור הבא. זו הסיבה ששמה פותח את קבוצת ה-- civets קולומביה, אינדונזיה, ויאטנם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה - קבוצת המדינות המהוות את האופנה החדשה בעולם ההשקעות, אחרי עידן ה-bric.



בשנות ה-80 וה-90 קולומביה "הוכתרה" בירת הסמים והפשע של העולם. באותן שנים כמעט בכל משפחה קולומביאנית היה לפחות מקרה אחד של חטיפה או רצח. נקודת המפנה נרשמה באוגוסט 2002, עם כניסתו לתפקיד של הנשיא לשעבר אלברו אוריבה (alvaro uribe). בשתי הקדנציות שבהן כיהן אוריבה בתפקיד הצליחו כוחות הביטחון הקולומביאניים, בסיוע של ארה"ב, לצמצם משמעותית את נוכחותו ופעילותו של - farc ארגון טרור המשלב אידיאולוגיה שמאלנית רדיקלית עם רווחים מסחר בסמים ומחטיפות - ולדחוק אותו לאזורים נידחים של המדינה.

התוצאות לא איחרו להגיע: היקפי האלימות ירדו דרסטית - שיעור הרציחות צנח ב-50% והחטיפות ב-90%. סטטיסטית, יש כיום יותר סיכוי להירצח בבירת ארה"ב, וושינגטון, מאשר בבירת קולומביה, בוגוטה. באוגוסט השנה נכנס לתפקיד מחליפו של אוריבה, חואן מנואל סנטוס (juan manuel santos), שהתחייב להמשיך את מדיניותו הביטחונית והכלכלית של הנשיא היוצא.



המהפך



מאז 2002 התמ"ג לנפש בקולומביה יותר מהוכפל. הפרטה חלקית של חברות ממשלתיות חיזקה אותן והגבירה משמעותית את ההזרמה של הון זר למדינה. בעשור האחרון בוצעו במדינה רפורמות כלכליות שתרמו לפתיחות המסחר ולשיפור האקלים העסקי. בשנה שחלפה קבע הבנק העולמי כי עשיית עסקים בקולומביה קלה יותר מאשר בצ'ילה או בספרד.



ב-2010 קולומביה צפויה למשוך השקעות זרות בסך כ-10 מיליארד דולר - פי 5 יותר מאשר ב-2002 - והתחזיות מדברות על 50 מיליארד לשנה תוך חמש שנים. מערכת הבנקאות יציבה ומהוונת; החוב הלאומי מגיע ל-38% מהתמ"ג בלבד, שיעור שמרבית המדינות המפותחות חולמות עליו; הגירעון במאזן השוטף נמוך (1.7% מהתמ"ג) ומכוסה על ידי ההשקעות הזרות, ולמרות האצת הצמיחה הכלכלית - האינפלציה נותרה בטווח היעד שהציב הבנק המרכזי: 2.2% ביולי, בחישוב שנתי.



קולומביה הצליחה לשמר את הצמיחה הכלכלית גם בתקופת משבר הכלכלי הגלובלי, והיא צפויה להגיע ל-4.5%-5% השנה ובשנה הבאה. הצמיחה נתמכת בביקושים מקומיים ובצמיחת היצוא. הממשלה החדשה שמה לעצמה מטרה להגיע לשיעור צמיחה שנתי של יותר מ-6% תוך שנתיים. לצורך כך, הממשלה מתכננת להגדיל השקעות בתשתיות, בחקלאות ובדיור, ולייצר בכך מקומות עבודה, כדי להיפרד מתואר המדינה עם שיעור האבטלה הגבוה באמריקה הלטינית - 13.3%.



הנשיא סנטוס גם גיבש תוכנית להקטנת הגירעון התקציבי מ-4.4% מהתמ"ג השנה ל-3.9% ב-2011. משקיעים רבים מעריכים כי הקטנת הגירעון תהיה הצעד האחרון של קולומביה לקראת השגת דירוג השקעות; פרמיית הסיכון על אג"ח ממשלתיות של קולומביה כבר נמוכה משל ברזיל, המדורגת בדירוג השקעות. העלאת הדירוג תסייע להאיץ את הצמיחה.



הרגיעה הביטחונית מאפשרת לקולומביה לנצל טוב יותר את משאבי הטבע העצומים שהמדינה התברכה בהם - בעיקר נפט, גז טבעי, פחם, ניקל ואבני חן. קולומביה היא יצואנית הפחם החמישית בגודלה בעולם (כרבע מהכנסות היצוא). גם בתחום הנפט הצליחה קולומביה לחולל מהפך משמעותי. הרשויות נקטו צעדים אגרסיביים לחיפוש אחר מקורות חדשים, מה שהביא לכך שבין 2002 ל-2010 גדלו עתודות הנפט ב-22% והתפוקה זינקה ב-45%.



מה שמבדיל בין קולומביה לבין רוב יצרניות הנפט האחרות באזור, זו המדיניות כלפי המשקיעים הזרים: בעוד ונצואלה ואקוודור, למשל, מבריחות את המשקיעים באמצעות הכנסת שינויים בחוזים והעלאת מסים ותגמולים, קולומביה מספקת תמריצים ומאמצת מדיניות ידידותית, כמו חוזים בלתי ניתנים לשינוי ל-20 שנה. פעילות הטרור במדינה אמנם לא פסקה לחלוטין, אבל קו נפט cano limon, לדוגמה, הופצץ בשנה שעברה "רק" חמש פעמים, לעומת 171 ב-2001 - מה שללא ספק מסייע במלאכה.



גם אם פוטנציאל משאבי הטבע של קולומביה נראה נמוך משל שכנותיה הגדולות - ונצואלה וברזיל - הוא נחקר הרבה פחות וקיימת אפשרות של מציאת עתודות גדולות בים וביבשה. נקודה נוספת: חרף היותה יצרנית גדולה של גז ונפט, קולומביה מספקת חלק גדול מצורכי האנרגיה שלה באמצעות סכרים הידרואלקטריים.



קולומביה בורכה גם במשאבים אחרים, כמו אדמות חקלאיות, והיא אחת מיצואניות הקפה הגדולות בעולם. משקיעים רואים פוטנציאל גם במכרות הזהב שלה, שכבר כיום מדורגים במקום החמישי מבחינת תפוקה באמריקה הלטינית.



המכשולים



ואולם לשיפור המהיר יש גם מחיר. אנליסטים רבים תוהים האם קולומביה מתחילה להראות סימפטומים של "המחלה ההולנדית" - מצב שבו ההכנסות הגבוהות מיצוא משאבי טבע מייקרות את המטבע, ופוגעות בכך במגזרים היצרניים בכלכלה. הפסו הקולומביאני "התייקר" ב-13% מתחילת השנה לעומת הדולר האמריקאי. ההכנסות מיצוא אמנם עלו בכ-25% בינואר-יוני, אבל הדבר נבע מגידול מהיר בהכנסות מיצוא סחורות. היצואנים מחוץ למגזר המשאבים הטבעיים נפגעו השנה גם מהתדרדרות היחסים עם ונצואלה, וכעת הם נפגעים גם מייסוף המטבע.



הבנק המרכזי התערב כמה פעמים השנה כדי להאט את התחזקות הפסו והרשויות המקומיות החלו לדון באפשרות ליצירת קרן עתודות פיסקליות, במטרה לאפשר שמירה של עודפי הכנסות מיצוא משאבי טבע. בינתיים, הרשויות הודיעו כי ייתכן שיורידו מכסי מגן ויקטינו את ההנחות בעלויות האנרגיה, כדי לסייע לייצור המקומי.



המצב בקולומביה עדיין רחוק מלהיות אידיאלי. הגידול בהכנסות תרם לגידול באי-שוויון, מה שעלול להגביר את הפשיעה. שיעורי האבטלה הגבוהים רק מחריפים את הבעיה. הכבישים ההרוסים ומערכת הרכבות המקרטעת הם בעיה נוספת. שיפור התשתיות בקולומביה הוא אתגר קשה מכיוון שהשטחים ההרריים, שמתחלפים בג'ונגל צפוף, מקשים על המלאכה.



המדינה, שתוך שמונה שנים הצליחה ליהפך ממועמדת לרשימת המדינות הנכשלות, בסגנון סומליה, לדינמו כלכלי אזורי בהחלט שווה תשומת לב של המשקיעים. להלן כמה דרכים להשקיע בקולומביה:



הבורסה בקולומביה, bvc, היא הרביעית בגודלה בדרום אמריקה, אחרי ברזיל, מקסיקו וצ'ילה. נסחרות בה כ-90 חברות עם שווי שוק מצרפי של כ-200 מיליארד דולר. אפשרויות ההשקעה בבורסה מעטות ובתי ההשקעות הגדולים עדיין לא הוציאו קרנות השקעה המאפשרות לציבור להשקיע בבורסה.



משקיעים זרים יכולים להשקיע ב-bvc דרך קרנות נאמנות ותעודות סל המשקיעות בדרום אמריקה, אם כי החשיפה לקולומביה בהן נמוכה מאוד, או דרך תעודת סל 20 global x ftse colombia.



-



הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל; הכותבת היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים