ההודעה של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ביום שני על העלאת ריבית הבסיס לאוקטובר לרמה של 2% לא הפתיעה את מרבית מנהלי ההשקעות והכלכלנים. בנק ישראל הקפיד באחרונה להצהיר שרמת הריבית הנמוכה ששררה במשק אינה ריאלית ושיש להעלותה.
הסיבה העיקרית להעלאת שיעור הריבית במשק היתה הדאגה ממחירי הדיור בישראל, שממשיכים לעלות בקצב שמדאיג את הנגיד. לפני כחודש, בהודעה על הריבית לחודש ספטמבר, הצהיר הנגיד כי הריבית תגיע לרמה של 3% בתוך שנה, ואילו בהודעתו האחרונה הוא עידכן את יעד הריבית לרמה של 2.7%.
לעליית הריבית צפויה להיות השפעה רבה על החסכונות וההשקעות של כולנו. ההשפעה הזאת תהיה משמעותית אף יותר אם מגמת עליית הריבית תימשך גם בהמשך השנה.
לכן פנינו לכמה מנהלי השקעות מוכרים בשוק ההון הישראלי, כדי לשמוע מהם כיצד לדעתם על המשקיעים בשוקי המניות והאג"ח להיערך נוכח עליית הריבית, ומהן ההערכות שלהם בנוגע להחלטות הבאות של הנגיד.
לא סוף העלייה
"העלאת הריבית הזאת לא תהיה האחרונה", אומר סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיא קרנות נאמנות. "השוק הכין את עצמו להעלאת הריבית כבר לאחר פרסום מדד אוגוסט, שעלה ב-0.5% בעוד שהציפיות היו לעלייה של 0.3%.
"השוק גם הפנים שהעלאת הריבית תימשך. השאלה היא מה יהיה קצב ההעלאה. להערכתנו, לאחר עדכון יעד הריבית בהודעות בנק ישראל מ-3% ל-2.7% בעוד שנה, מדובר בהעלאות ריבית של 0.25% בכל חודשיים. לקצב הזה המשקיעים צריכים להיצמד".
בבקוב אומר כי מכיוון שתוואי העלאת הריבית הוא קבוע, על המשקיעים להישען על התשואה הפנימית שהאג"ח יספקו ולא לצפות לרווחי הון. ואולם, לדבריו לא רק קצב העלאת הריבית יקבע מה יקרה בשוק האג"ח המקומי. בבקוב סבור שחלק גדול מההתנהגות של שוק האג"ח הישראלי תלוי במה שיקרה מעבר לים - בשוק האג"ח האמריקאי.
"בארה"ב התשואות של האג"ח לעשר שנים הן ברמה נמוכה של 2.5%", הוא מסביר. "התשואה לא תישאר נמוכה כל כך לאורך זמן, אלא אם ארה"ב תיקלע שוב למיתון - וכרגע תרחיש כזה אינו נראה סביר. כלכלת ארה"ב תצמח. אמנם בקצב אטי, אבל היא תצמח. לכן, גם שם הכיוון יהיה עליית התשואות לשיעור של 3% ויותר.
"רווחי הון - דרך המניות"
"עליית התשואות בארה"ב תשפיע על השוק המקומי, מכיוון שקיימת ניידות של משקיעים בין שוקי האג"ח בעולם. המשקיעים נוטים לרכוש את האג"ח שיספקו להם את התשואה הגבוהה ביותר.
"אלא שבהשקעה באג"ח זרות יש לקחת בחשבון שני גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא סיכון מטבעי, כלומר משקיע ישראלי שרכש אג"ח דולריות ירוויח או יפסיד מהתחזקות או היחלשות הדולר. הגורם השני הוא פרמיית הסיכון של המדינה - כלומר האפשרות שהמדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האג"ח.
"כיום האג"ח הישראליות לעשר שנים מציעות תשואות שגבוהות ב-1.7%-1.8% מהאג"ח האמריקאיות המקבילות. זוהי פרמיה גבוהה יחסית לפרמיה ההיסטורית. הפער להערכתי צריך להיות באזור ה-1.2%. יש כאן כרית ביטחון לאג"ח הישראליות, שכן השוק המקומי יגיב במתינות אם תשואות האג"ח בחו"ל יעלו".
מכיוון שבתיק האג"ח המשקיעים ייהנו מתשואה שוטפת ולא מרווחי הון, הדרך להשגת רווחי הון עוברת, לדברי בבקוב, באפיק המניות. בבקוב מציע להחזיק 10%-20% מהתיק במניות - בהתאם לאופיו של המשקיע. לדבריו, התיק המומלץ צריך להתחלק כך: 10% במזומן; 45% באג"ח שקליות במח"מ של 3.5 שנים; 20% באג"ח צמודות ממשלתיות במח"מ ממוצע של 4.5 שנים (תמהיל של אג"ח קצרות ואג"ח ארוכות שנותן את הממוצע הזה, ולא אג"ח במח"מ של 4.5 שנים); ו-25% אג"ח קונצרניות במח"מ של שלוש-ארבע שנים עם דירוג ממוצע a.
הגנה מעליית הריבית ומאינפלציה
ככל שהאג"ח ארוכות יותר, המשקיע דורש תשואה גבוהה יותר, ועליית הריבית פוגעת בהן יותר. האם ייטו מנהלי ההשקעות לקצר כעת את המח"מ בתיק שלהם? במלים אחרות, האם הם יבקשו למכור את האג"ח ארוכות הטווח ויעדיפו את הקצרות יותר? עידן אזולאי, מנכ"ל הקרנות של אפסילון, אומר כי עליות הריבית הובילו אותו לקצר את התיק השקלי - מהשקעה לטווח של 4.5 שנים להשקעה לטווח של שנה.
את תיק האג"ח הצמודות למדד קיצר רק מעט - מטווח של שש שנים לחמש שנים. "הריבית עדיין נמוכה, ותמשיך לעלות עם האינפלציה", הוא אומר.
גיל חן, ראש דסק אג"ח באי.בי.אי שירותי בורסה, חושב אחרת: "בתוואי של ריבית משתנה, האג"ח לטווח הקצר חוטפות את מרבית הירידה, משום שההנחה היא שבטווח הארוך יש פיצוי מסוים בתשואה על עליית הריבית", הוא אומר.
מי שמחפש הגנה מסוימת מפני עליית הריבית יכול למצוא אותה באג"ח בעלות ריבית משתנה (גילונים). אלה אג"ח ממשלתיות שהריביות שהן מחלקות נגזרות מתשואות המק"מ בבורסה. הבעיה היא שלעתים מחירי האג"ח האלה כבר מתמחרים עליית ריבית, ומבטלים למעשה את השפעת הקופונים.
לטענתו של אזולאי, המחירים בגילונים הם סבירים. לדבריו, "זה כמו לקנות מק"מ משופר". דווקא מהאג"ח הקונצרניות בריבית משתנה הוא מסתייג. לדבריו, בתחום זה המרווחים הם זניחים, כלומר פער התשואה העודף על פני השקעה באג"ח ממשלתיות דומות לא מצדיק את ההשקעה.
חן אומר כי דווקא ניתן למצוא אג"ח בריבית משתנה שמעניקות בכל זאת תשואה הגבוהה ב-0.7%-1.5% מזו של אג"ח ממשלתיות, כמו אג"ח של הפועלים, לאומי, פז והראל. בשורה התחתונה, אומר חן, שוק האג"ח אינו זול. "בסבירות גבוהה בטווח של שנה קדימה, מי שנמצא בשוק הזה יפסיד כסף משום שהריביות ימשיכו לעלות. למשקיע שצריך את הכסף בעוד חודשיים עדיף לא להתקרב לאג"ח, שם הוא לא יראה רווחי הון - אלא אם המשבר יחזור".
שמעון אוליאל, מנהל מחלק המסחר באנליסט מציע, להתאזר בסבלנות. "שוק האג"ח המקומי יושפע בטווח הארוך משוק האג"ח בארה"ב", הוא אומר. "הפער בין האג"ח הישראליות לאמריקאיות קרוב ל-2%. זהו פער סביר. כיום אין מציאות בשוק. לכן אנו ברכיב נזילות גבוה (כ-30%, תלוי בתיק) עד שנגיע לסביבה נוחה יותר לקניית ניירות ערך". לסיכום מציע אוליאל להיות סבלנים. "כשאין הזדמנויות", הוא אומר, "עדיף פשוט לחכות".