>> שבוע העבודה הישן והטוב, זה שכלל 40 שעות עבודה בלבד, נעלם מן הנוף התעסוקתי. אנשים לא רק עובדים כיום שעות רבות יותר, הם לוקחים על עצמם משרות המכונות "אקסטרים", הכוללות יותר מ-60 שעות עבודה בשבוע תוך מתן מענה לדרישות הלקוחות 24 שעות ביממה, בלוחות זמנים צפופים יותר ובנפח עבודה חסר תקדים. כשבוחנים את עובדי האקסטרים מגלים כי באופן מתמיה, רבים מהם כלל אינם מרגישים מנוצלים, להיפך: הם חשים התרוממות רוח. חלקם אוהב את האתגר האינטלקטואלי ואת הריגוש שבהשגת משהו כביר. אחרים חושקים בחבילות הפרישה המנופחות ואחרים במעמד שנובע מתוקף התפקיד.
אין ספק כי משרות אקסטרים ממריצות את האדרנלין של העובדים ומשלהבות את יצר התחרותיות. הן מופיעות במגזרים שונים החל בפיננסים או שירותים, דרך ייעוץ, רפואה, חוק ותעשייה, אך במקביל ליתרונות נראים כבר סימנים מקדימים גם לנזקים: בעיות בריאותיות וקשיים משפחתיים מאפיינים את עובדי האקסטרים, בד בבד עם ירידה בתפוקת הארגונים כאשר העובדים נשחקים, או מוותרים על המרוץ לטובת עבודות רגועות יותר.
הדרך לזיהוי עובד אקסטרים פשוטה: בנוסף על שבוע עבודה בן 60 שעות ויותר, דרישות מלקוחות מסביב לשעון, עומסי עבודה חסרי תקדים ולוחות זמנים צפופים, לבעלי משרות אקסטרים גם מספר מאפיינים נוספים: תחומי אחריות עצומים; אירועים שקשורים לעבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות; אחריות אישית לרווח או הפסד; אחריות אישית להדרכה או גיוס; נסיעות תכופות; נוכחות פיסית במקום העבודה 10 שעות ביום ויותר.
למרות הדרישות והציפיות הרבות מעובדי האקסטרים, מספר המשרות האלה רק עולה. שילוב של כמה מגמות שהצטלבו מסביר מדוע:
לחץ תחרותי לאור הירידה בכמות משרות הניהול (הודות לקדחת המיזוגים) והשפע בכישרונות, התעצמה התחרות על משרות בכירות. לאנשים יש מוטיבציה לעבוד יותר מאשר יריביהם על מנת לזכות בתפקידי המפתח.
אתוס האקסטרים אנשים רבים מתחברים לאתוס האקסטרים שמתפשט בחברה, המועצם על ידי ספורטאים חובבי ריגושים ותוכניות ריאליטי שונות. האתוס זולג לעולם העסקים ומגביר את זוהר משרות האקסטרים.
טכנולוגיות תקשורת הטכנולוגיה גרמה לשינוי בציפיות ובהתנהגות של אנשים. במקום לשים גבול סביב יום העבודה שלהם, הם מחוברים ללא הרף לטלפונים הסלולריים ולמכשירי הבלקברי שלהם.
העבודה כמרכז חברתי כאשר החברים הטובים ביותר והפגישות המעניינות ביותר נמצאים במשרד, אנשים נשארים בעבודה שעות רבות בשמחה וזונחים את המשפחה ואת החיים האישיים. העבודה, ולא הבית, הופכים להיות המקום שבו אנשים זוכים להערכה ולכבוד.
עבודה שמבוססת על ידע
הארגונים כיום מלאים באנשים שעובדים עם הראש ולא עם הידיים. אנשים נהנים להחליף דעות עם עמיתים למקצוע ועבורם השעות הרבות הן עונג, ולא סבל.
גלובליזציה בעוד שהחברות מתפשטות ברחבי העולם, הן זקוקות לאנשים שיפקחו על העבודה באזורי זמן שונים, מה שמגביר את הדרישות לנסיעות של מנהלים ומאריך את יום העבודה.
האם יש צד אפל?
סטטיסטיקות מדאיגות חושפות את הצד האפל של משרות האקסטרים: 36% מהעובדים הקיצוניים בגילאים 34-25 טוענים כי סביר להניח שיעזבו את עבודתם בתוך שנה. 69% מאמינים שהבריאות שלהם היתה משתפרת אילו היו עובדים פחות, 58% סבורים שהעבודות הקיצוניות שלהם פוגעות ביצירת קשר משמעותי עם ילדיהם, 65% מהנשאלים אמרו כי יסרבו לקידום אילו יידרש מהם להשקיע מאמץ רב יותר בעבודה.
המסקנה המתבקשת: משרות אקסטרים יכולות להעשיר את החברה שלכם בטווח הקצר. אך האם הארגון יוכל לשאת בתוצאות לטווח הרחוק?
-
הסוגיה: מספר האנשים שהעבודה היא חייהם הולך וגדל. במקביל לתפוקה המצוינת הם מפתחים בעיות בריאות, קושי בחיי משפחה ושחיקה מתמדת
הפתרון: זהה את עובדי האקסטרים בארגונך
הדרך הנכונה: היה מודע לעובדה שמשרות האקסטרים של עובדיך אולי טובות לטווח הקצר אך לא בהכרח לטווח הארוך, ופעל בהתאם כדי להפחית את הלחץ
הפיתוי המסוכן: 70 שעות עבודה בשבוע
סילביה אן האולט וקרולין באק לוס
3.10.2010 / 7:59