”המשק במצב טוב אבל יש להימנע משאננות”

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר התייחס למצב המשק הישראלי והעולמי בעקבות איום האינפלציה ומחירי הדירות, מצב שער הדולר הנופל, ויחסיו עם שר האוצר בגיבוש מדיניות כלכלית בנושאים השונים

מוטי בסוק

נפגשתי הבוקר עם שר האוצר ושנינו מבינים שאנו צריכים לשתף פעולה למען פציינט אחד, וזאת מדינת ישראל. היחסים בינינו טובים וימשיכו להיות טובים. מדי פעם יש קרעים, אבל הם לא יימשכו. החלטת הריבית לפי החוק היא החלטה של בנק ישראל. כך היה וכך יהיה", כך אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במסיבת עיתונאים שקיים הבוקר בירושלים.

הנגיד ציין כי במרכז דיוני הנהלת קרן המטבע הבינלאומית השבוע בוושינגטון יעמוד נושא מלחמת המטבעות.

"יש בעיה עם שערי החלפין של מדינות צומחות, כולל ישראל", אמר פישר, "אנו התערבנו ראשונים במארס 2008, ועכשיו הרבה מדינות מתערבות. הן לא מוכנות לקבל את הייסוף שמכתיבים כוחות השוק. העולם לא מדבר על ישראל, אלא על סין, ברזיל, פרו שווייץ וקולומביה. הבעיה המרכזית היא הגירעון במאזן התשלומים בין אותן מדינות לארה"ב. לכן, נטל ההתאמה עובר למדינות אחרות. דה פקטו, הן צריכות לקבל את הייסוף שיגרטם להקטנות הגירעון האיחריקאי. אין ספק שזו סוגיה מרכזית ביחסים הכלכליים בעולם. על יסוד זה הקימו את קרן המטבע הבין לאומית.

הנגיד הדגיש כי המשק הישראלי במצב טוב, אך "אנו נמצאים במשק עולמי נורא מסובך ויש להימנע משאננות. לא גמרנו לגמרי את המשבר העולמי. המשק יוצא מהמשבר, אבל הסביבה העולמית לא דומה למה שהיה לפני 3 שנים. הסיכוי שנעבור משבר עולמי שני נמוך, אך אין לשלול אותו. מדינות שלא סבלו ממשבר פיננסי, חזר לצמוח. מדינות שסבלו, לא חזרו לצמוח".

פישר אמר כי, בהתאם לצורך, ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית: "הנושא תלוי במה שקורה בשוק הדיור, שממשיך להתייקר בצורה מעוררת דאגה".

הנגיד הוסיף גם אמר כי ימשיך להתערב בשוק המט"ח. לדבריו, חוק בנק ישראל לא אומר כי "מטרת הבנק להביא למקסימום רווחים. אנו לא בנק למטרת רווח, אלא כדי לשמור על יציבות מחירים".

עוד בוואלה!

ספר עד הבית: הבילוי שילדי הפריפריה לא מוכנים לוותר עליו

לכתבה המלאה

"המדינות המובילות לא צומחות בקצב המקובל

בהמשך השבוע צפוי פישר לצאת לוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי בוושינגטון, שבה ישתתפו עשרות שרי אוצר וראשי בנקים מרכזיים מכל העולם. בבנק ישראל מעריכים כי מלחמת המטבעות בעולם צפויה לעמוד במרכז הדיונים בוושינגטון - אם כי הפתרון למחלוקת יימצא במפגש של מנהיגי הכלכלות של מדינות המובילות.

בשבוע שעבר המשיך בנק ישראל במדיניות רכישת הדולרים, שנועדה לרסן את התחזקות השקל. הבנק רכש ביום שישי כ-300 מיליון דולר, לאחר רכישה של עשרות מיליוני דולרים ביום שלישי. למרות הרכישות של בנק ישראל, שער הדולר ירד ביום שישי לרמה של 3.645 שקל, הרמה הנמוכה ביותר שלו בשנתיים האחרונות. בסך הכל נחלש הדולר מול השקל בשבוע האחרון ב-1.6%.

בבנק ישראל ציינו בשבוע שעבר כי בעולם איפשרו לישראל להתערב בשוק המט"ח כדי לחזק את השקל, מכיוון שהמשק שלה קטן בקנה מידה עולמי. עתה, כשהגדולים נכנסים לתמונה, המצב מתחיל להיות בעייתי, מה גם שבעולם מתחילים לדבר על מלחמת מטבעות אשר בעקבותיה עלולה להתפתח מלחמת סחר - אלא אם המדינות הגדולות והעשירות יחליטו להתערב.

קרן המטבע: אין לשלול מלחמה

שר האוצר הברזילאי, גואידו מאנטגה, אמר ב-27 בספטמבר 2010 דברים שאף אישיות כלכלית בכירה לא העזה לומר עד אז בפומבי. "אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת מטבעות בינלאומית", טען. "היחלשות כללית של המטבעות מאיימת עלינו, משום שהיא לוקחת מאתנו את התחרותיות שלנו". למחרת אמר ראש קרן המטבע הבינלאומית (IMF), דומניק שטראוס-קאהן, כי "הסיכוי למלחמת מטבעות נמוך מכיוון שכל אחד מבין שלסכסוכים גדולים מדי יש אפקט שלילי. עם זאת, אין לשלול את האפשרות שזה יקרה".

מלחמת המטבעות היא תוצאה של המשבר הכלכלי האחרון, שהוביל להצטמצמות הסחר בעולם. יותר ויותר מדינות פועלות עתה לפחת את המטבע שלה באמצעות רכישת דולרים, כדי להפוך לכדאי יותר את היצוא שלהן ולהקטין את כדאיות היבוא. מדינה שלא תנקוט צעד זה - תפסיד, מכיוון שהיצוא שלה ייהפך ללא כדאי והיא תוצף במוצרי יבוא.

בנק ישראל התחיל לרכוש דולרים כבר לפני יותר משנתיים וחצי, והיה הבנק המרכזי הראשון בעולם שנקט צעד זה. באחרונה החלו לפעול בדרך זו בנקים מרכזיים ב-12 מדינות, שמכרו מטבע מקומי כדי לרסן את התחזקותו, בהם אלה של יפן (התערבות ראשונה מאז 2004), דרום קוריאה, טייוואן, סינגפור, ברזיל, ארגנטינה, פרו, קולומביה ושווייץ.

הבנקים המרכזיים בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה שוקלים התערבות דומה בקרוב. מגמה זו מגדילה את הסיכוי כי בנק ישראל ימשיך בקרוב את מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים, כדי להגן על היצוא מישראל.

הזעם העיקרי בעולם, בעיקר של ארה"ב, הוא על סין, השומרת על שער מלאכותי של היואן, הנמוך לפי הערכות מקובלות ב-40% מהשער האמיתי שלו. ב-18 ביוני 2010 אמרו פקידים סינים שלא הזדהו, כי "המוקד העיקרי של מדיניות המטבע של סין הוא רווחתם של אזרחיה. כל שינוי בשער החליפין של היואן אינו מעניינן של המדינות האחרות". ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו, אמר ב-23 בספטמבר בעצרת הכללית של האו"ם, כי תיסוף בשיעור 20% של היואן יגרום למהפכה חברתית בסין. "אנחנו לא יכולים לדמיין לנו כמה מפעלים סיניים יפשטו רגל וכמה פועלים יאבדו את מקום עבודתם".

האוצר נגד רכישת הדולרים

במשרד האוצר הביעו בסוף השבוע תמיהה על מסיבת העיתונאים שמכנס הנגיד היום. ההערכה באוצר היא כי הנגיד ינצל את ההזדמנות כדי לתקוף את שר האוצר, יובל שטייניץ, על דברים שאמרו באחרונה נגד מדיניות בנק ישראל, כולל נגד העלאת הריבית על ידי הנגיד. מקורות באוצר טענו כי מי שיעמוד בראש משלחת ישראל לוושינגטון השבוע הוא שר האוצר, ולא הנגיד, ולכן תמוה כי דווקא הנגיד הוא שמכנס את מסיבת העיתונאים.

לגופו של עניין, במשרד האוצר קיימת הסתייגות רבתי מהמשך מדיניות רכישות הדולרים של הנגיד, כ-40 מיליארד דולר בשנתיים וחצי האחרונות. באוצר טוענים כי מצד אחד בנק ישראל מקבל תמורת הפקדת יתרות המט"ח של ישראל ריבית נמוכה מאוד, ומצד אחר מממן את השקלים שבהם נרכשים הדולרים, למשל באמצעות הנפקת מק"מים, בריבית גבוהה הרבה יותר - מה שמסב למשק הפסדים של מיליארדי דולרים בשנה. כמו כן טוענים באוצר כי חרף כל רכישות הדולרים של בנק ישראל, הדולר עומד בתקופה האחרונה ברמה דומה לזו שבה היה לפני שנתיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully