>> מכלול הסיבות למשבר הכלכלי החריף הפוקד את העולם בשנתיים האחרונות והנחשב לקריסה הפיננסית הגדולה בדורנו מנותחות (בדיעבד) על ידי מיטב הכלכלנים וחוקרים שונים מתחום מדעי החברה. לצד נקודות מחלוקת רבות, קיימת הסכמה רחבה על כך שמשבר הסאבפריים היה זרז מרכזי למשבר כולו, ובפרט לנפילתם של ענקים פיננסיים כמו בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. בתחילת 2006 היה שרוי המשק האמריקאי בגאות כלכלית, והצריכה הפרטית היתה בנסיקה. כבר עם סימני המשבר הראשונים החלו לעלות ספקות ניכרים בדבר יכולתם של אמריקאים רבים להחזיר משכנתאות ולפרוע חובות במועד.
האמת העגומה התבררה ב-2007, בדמות עלייה תלולה במספר הלווים שלא יכלו להחזיר את חובותיהם. מגמה זו נמשכת גם כיום. כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (imf) מעריכים שהיקף החובות שמשקי הבית לא יוכלו להחזיר הוא כ-280 מיליארד דולר בארה"ב (כ-14% מסך כל החובות) וכ-170 מיליארד דולר באירופה (כ-7% מסך כל החובות). בריטניה, המדינה האירופית המובילה בשימוש בכרטיסי אשראי צפויה להציג את השיעור הגבוה ביותר של חדלות פרעון.
כדי להבין את הסיבות למשבר, יש אם כן להבין את ההתנהגות האנושית המעורבת בניהול והחזר חובות: כיצד אנשים תופסים הלוואות, מהי המדיניות שהם נוקטים בעת לקיחתן, מהם הגורמים המשפיעים עליהם בעת ניהול ההלוואות שלקחו וכיצד הם מחליטים על סדר החזרתן. המחקר בכלכלה התנהגותית מנסה לענות על שאלות אלה. הוא מראה, למשל, שאנשים חושבים בצורה שונה על רווחים והפסדים.
ברווחים הם נוטים, כפי שחשיבה כלכלית רציונלית מכתיבה, לגוון את מקורות ההשקעה כדי לצמצם סיכון. לעומת זאת, בהפסדים מתגלה נטייה הפוכה: קיבוץ מקורות ההפסד, בניסיון להימנע מהפסד כלשהו, אך במחיר של נטילת סיכונים. אף שקיבוץ מספר חובות קטנים לחוב אחד גדול אינו רציונלי מהבחינה הכלכלית הטהורה, ניתן למצוא מאחוריו כמה מניעים העולים בקנה אחד עם חשיבה שכזו: ריכוז חובות עשוי להקטין עמלות מיותרות, להקל על השליטה בתזרים הכספים, להגדיל את רמת המעורבות בניהול החשבון ולמנוע טעויות ורמאויות פוטנציאליות.
לשחק עם חובות
כדי לנטרל מניעים אלה ולהתחקות בצורה מבוקרת אחר הדרך שבה אנשים מעדיפים לנהל את החובות שלהם פיתחנו משחק ניהול חובות אינטראקטיבי. משתתפים מתחילים את המשחק עם שישה חובות הנבדלים בגובה החוב ובגובה הריבית השנתית הקבועה. בכל אחד מ-25 סיבובי המשחק נזקף לזכות המשתתפים סכום כסף קבוע, שאותו הם יכולים להקצות לחובות השונים או להשאירו בחשבון מזומן (עו"ש) תמורת תשואה מינימלית.
בנוסף, שלוש פעמים במשך המשחק מקבלים המשתתפים בונוס שנזקף אף הוא לזכותם ויכול לשמש לסגירת חובות. המטרה המוצגת למשתתפים היא לסיים את המשחק בחוב מינימלי. כדי להשיג מטרה זו שחקן רציונלי לחלוטין אמור להשקיע את הכסף הנזקף לזכותו בכל שלב בחוב הפתוח בעל הריבית הגבוהה ביותר.
המשחק מאפשר לחקור, בתנאי מעבדה, את התנהגותם של אנשים: האם הם מקטינים את החובות בעלי הריבית הגבוהה (כפי ששיקול כלכלי רציונלי מכתיב), או סוגרים הלוואות קטנות - משיקול פסיכולוגי של צמצום מספר ההלוואות.
המחקר נערך באוניברסיטת דיוק ארה"ב. פרט לקבוצת הכדורסל המפורסמת שלה, אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה היא אוניברסיטה פרטית ויוקרתית. מעבדת מחקר ההתנהגות שלה שוכנת בתוך בית הספר למנהל עסקים, המדורג בין עשרת המובילים בארה"ב וידוע בדרישות קבלה מחמירות. 121 המשתתפים במחקר, סטודנטים לתואר ראשון, הם ללא ספק משתתפים מוכשרים, והמחקר בדק כיצד הם בוחרים למזער את חובותיהם.
תוצאות המחקר מראות שחרף העובדה שרבים מהסטודנטים סיימו לא מכבר בהצלחה קורסים בסיסיים בכלכלה ומימון, אף לא אחד מהם שיחק באסטרטגיה הרציונלית בכל סיבובי המשחק. מתוצאות המחקר עולה כי המניעים הפסיכולוגיים ולא המניעים הכלכליים הרציונליים, הם שכיוונו את החלטות המשתתפים.
הנתונים מלמדים שאנשים נוטים לקבל החלטה דו-שלבית: ראשית הם מחליטים אם להקצות את הכסף או חלקו להחזר הלוואות או להשאירו בחשבון עו"ש. אם החליטו לנצלו להחזר הלוואות הם מחליטים, בשלב השני, כיצד לחלק אותו בין ההלוואות השונות. באשר להחלטה הראשונה, רבים מהסטודנטים החליטו לשמור חלק מהכסף בחשבון עו"ש המניב תשואה נמוכה מהריבית המשולמת בחובות פתוחים. החלטה זו כונתה על ידינו אי-רציונליות פאסיבית (הכסף נשאר באפיק הנוכחי במקום להיות מושקע באפיק האופטימלי להקטנת החובות).
באשר לשלב השני: בתוך הסכום שיועד לסגירת חובות התקבלה החלטה לא מיטבית באשר לאפיק ההשקעה - בדרך כלל הוחלט להקצות כסף רב גם לחובות שאינם בעלי הריבית הגבוהה ביותר. החלטה זו כונתה על ידינו אי-רציונליות אקטיבית (כסף המושקע באפיק שאינו האפיק האופטימלי להקטנת החובות). יתרה מזאת, התברר שמשתתפים שביצעו הרבה טעויות מסוג אי-רציונליות פאסיבית בשלב הראשון, גם הראו יותר טעויות של אי-רציונליות אקטיבית בשלב השני.
מהמחקר עולה שלאנשים יש נטייה להיפטר מחובות קטנים תוך התעלמות מגובה הריבית שלהם. חלק ניכר מהטעויות האקטיביות נבעו משימוש של המשתתפים בכסף שנזקף לזכותם, בעיקר בבונוסים, כדי לסגור חובות קטנים ולצמצם את מספר החובות שלהם.
לדוגמה, במציאות הישראלית ניתן לדמיין זוג צעיר שלצורך קניית דירה לווה בנוסף למשכנתא שתי הלוואות קטנות, שניתנו במסגרת הטבות לעובדים ונושאות ריבית הנמוכה משמעותית מהריבית הממוצעת של המשכנתא. עתה מקבל הזוג באופן בלתי צפוי, סכום כסף בירושה, המאפשר להחזיר את שתי ההלוואות ממקום העבודה או לחלופין לצמצם בשליש את גודל המשכנתא. תוצאות המחקר שערכנו מנבאות כי שיקולים פסיכולוגיים של צמצום מספר מקורות ההפסד עלולים לגבור על שיקולים כלכליים של הורדת החוב בעל הריבית הגבוהה ביותר, ובטווח הארוך לגרום לאנשים לשלם כסף רב יותר לצורך החזר חובותיהם.
כמה מעצבי דעת קהל כלכליים משווקים כיום בארה"ב את שיטת "כדור השלג": הם מנסים לשכנע אזרחים לסגור כמה שיותר הלוואות כדי ליצור מומנטום פסיכולוגי שיעודד לווים להפנות משאבים לסגירת חובותיהם.
המחקר שתואר מצביע על כך ששיטת "כדור השלג" מעודדת החלטה רציונלית בשלב הראשון (לא להשאיר כסף פנוי בעו"ש אלא להפנותו לצמצום הלוואות), אך מעודדת החלטות אי-רציונליות בשלב השני (לסגור הלוואות קטנות במקום לצמצם הלוואות גדולות). החלטות אי-רציונליות בשלב השני נובעות מתשומת לב יתרה המוקדשת למספר ההלוואות ובכך מובילה להתעלמות מגובה הריבית, שהוא הנתון הכלכלי החשוב יותר.
-
דן אריאלי הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית וראש המכון למחקר התנהגותי בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה. שחר אייל ומוטי אמר הם פוסט דוקטורנטים ועמיתי מחקר במכון
-
הסוגיה: האם ניהול חובות פתוחים נעשה בדרך כלל באופן רציונלי?
הפתרון: לגמרי לא. חשיבה אי רציונלית מעודדת לסגור מספר גדול של חובות קטנים במקום לצמצם מספר קטן של הלוואות גדולות
הדרך הנכונה: ניהול חובות רציונלי מחייב לבדוק את גובה הריבית, שממנה מתעלם הלווה הלא רציונלי, המתייחס למספר החובות ולא לגודלם
על פסיכולוגיה וחובות
דן אריאלי, שחר אייל ומוטי אמר
3.10.2010 / 8:25