>> כשאני מלמד בקורסי ניהול על מנהיגות, אני מסיים את השיעור בבקשה לנוכחים: אנא פנו למנהלים אחרים בארגון שלכם, אני מבקש מהם, ובררו עמם מהם הרעיונות החדשים שעוברים במוחם בכל הקשור להמשך ההתפתחות שלהם כמנהיגים. זאת הדרך היעילה ביותר עבורם להבטיח שיפור מתמיד לאורך זמן. שנה לאחר אחד הקורסים שקיימתי שאלתי את המנהלים האחרים בארגונים אם המנהלים שהשתתפו בקורס פנו אליהם. התברר לי ש-70% מהמנהלים שלמדו אצלי קיבלו את עצתי במידה זו או אחרת - אך 30% מהמנהלים לא עשו דבר.
תהיתי מה מנע מאותם מנהלים לנקוט פעולה שהיתה עוזרת להם להפוך למנהיגים יעילים יותר. היתה לי הזדמנות לראיין חלק מאותם "בטלנים" כשנה לאחר סיום הקורס, ולהבין מדוע לא עמדו בהתחייבות לפנות למנהלים אחרים. התשובות שנתנו לא היו קשורות לאמינות, אתיקה או לערכים. כולם היו אנשים טובים וערכיים שהרגישו רע על כך שלא הלכו ודיברו עם עמיתיהם.
אם לא מדובר בחוסר באינטליגנציה או בערכים, מדוע הם סיימו את הקורס תוך שהם מבטיחים ליישם את כל מה שלמדו בו ואז נתנו לשנה שלמה לעבור מבלי שהשקיעו כל מאמץ נראה לעין? התשובה קשורה לחלומות בהקיץ - לפנטסיה.
אני בעצמי שקעתי בפנטסיה כזו במשך שנים, וכנראה שגם אתם. זה מסביר מדוע כמעט שליש מהתלמידים שהשתתפו בקורס שלי, לא עשו את מה שהם יודעים שצריך לעשות. זה גם מסביר במידה רבה מדוע אתם לא מבצעים משימות רבות בחיים ובקריירה.
הפנטסיה היא כזאת: "אני עסוק מאוד כרגע. למעשה, בכל ימי חיי לא הייתי עסוק כפי שאני עכשיו. לפעמים אני מרגיש כאילו החיים שלי יוצאים מכלל שליטה. אני ניצב כעת בפני אתגרים מיוחדים במינם. אני חושב שהרע מכל יחלוף בתוך כמה חודשים. כשזה יקרה אקח לי שבועיים להתארגנות, אבלה קצת זמן עם המשפחה שלי, אתחיל להתייחס ברצינות לתזונה נכונה ולפעילות גופנית ואשקיע בעצמי באופן כללי".
האם יש לכם חלום בהקיץ הדומה לזה? כמה זמן סיחררה אתכם הפנטסיה הזו? אצל רוב המנהלים שפגשתי היא נמשכה שנים ארוכות.
למדתי לקח חשוב כשניסיתי לעזור לאנשים אמיתיים לשנות התנהגויות אמיתיות בעולם הממשי. אותם "שבועיים" המוקדשים להתארגנות ולהתמקדות בפיתוח האישי שאתם מפנטסים עליהם לא יגיעו לעולם. יש סיכוי טוב שמחר המצב יהיה מטורף יותר, ושהתגובה שלכם לאותו טירוף היא שקיעה עמוקה יותר בתוך העבודה.
אם אתם רוצים לערוך שינוי אמיתי, שאלו את עצמכם שאלה נוקבת: מה אני מוכן לשנות עכשיו, לא "בעוד כמה חודשים", לא "כשאספיק לסיים את זה" - עכשיו, ברגע זה ממש.
אוקיי, קחו נשימה עמוקה. זה הזמן לשכוח את הפנטסיה שלכם ואת התוכניות המפוארות. אמצו אל ליבכם את הטירוף של החיים. עשו עכשיו כל מה שאתם יכולים לעשות, והניחו בצד כל דבר אחר. לשם כך עליכם לערוך רשימה של הפעילויות לשיפור עצמי שתכננתם באופן מעורפל לעשות, אבל לא הגעתם אליהן.
כעת עליכם לבצע את כל המשימות המופיעות ברשימה בתוך שבועיים. אם לא תספיקו לבצע משימה כלשהי, הסירו אותה מהרשימה - וחדלו להתענות בגללה.
-
הכותב הוא מאמן מנהלים ובעל הבלוג "שאל את המאמן" באתר בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד
-
הסוגיה: למה מנהלים מבטיחים לעצמם הבטחות אישיות אך לא עומדים בהן?
הפתרון: כי הם שוגים בפנטסיית "היום אני עסוק אבל בקרוב מאוד הכל ישתנה"
הדרך הנכונה: הכינו רשימה של כל הדברים שאתם רוצים לעשות והקפידו לממש את הסעיפים בה בתוך שבועיים
הפנטסיה שמונעת מאיתנו להיות מנהלים טובים יותר
מרשל גולדסמית
3.10.2010 / 8:22