אם בובי פישר שיחק שח בגיל שש ומוצרט כתב את הסימפוניה הראשונה שלו בגיל שמונה, הייתכן שג'ק וולש, המנכ"ל האגדי של ג'נרל אלקטריק, פיטר עובדים כבר בגיל תשע?
רבים מאמינים שמנהיגות היא מולדת. באינספור מדגמים מקריים שערכתי בקרב קבוצות של סטודנטים ושל מנהלים, תמיד הורמו באופן מובהק יותר ידיים שהצביעו בעד הטענה שאי אפשר ללמוד מנהיגות. המיתוס שלפיו מנהיגות היא בבחינת "או שיש לך את זה או שאין" הוא מניסיוני אחד המיתוסים המושרשים ביותר בעולם הניהול. ואכן, אם מישהו שואף להיות מנהיג, אין ספק שדי נוח להיוולד כזה, כפי שקל ומהיר יותר להיוולד עשיר מאשר להיעשות כזה.
אחד המחקרים העדכניים ביותר בנושא פורסם ב-2006 על ידי פרופ' ריצ'רד ארווי ועמיתיו מאוניברסיטת מינסוטה. הם השוו בין 238 זוגות של תאומים מונוזיגוטיים - בעלי מטען גנטי זהה - לבין 188 זוגות של תאומים שאינם זהים. הממצאים הראו שהגורם הגנטי מסביר 30% מהסיכוי להחזיק בתפקידי מנהיגות במהלך החיים. לשם השוואה, רמת אינטליגנציה מסבירה רק 7% ותכונות אישיות מסבירות רק כ-10% מהסיכוי להיות מנהיג. החדשות הטובות הן ש-70% מהסיכוי להפוך למנהיג אינם קשורים ליכולות המולדות שלך. גם אנשים שאין להם את המטען הגנטי המנהיגותי הנדרש יכולים להפוך למנהיגים.
ההורים אשמים
הדרך הראשונה קשורה לפסיכו-ביוגרפיה או "תסריט החיים" של מנהיגים. אירועי חיים שונים נמצאו כתורמים בצורה מובהקת לפיתוח מנהיגות. הראשון, איך לא, קשור להשפעת ההורים. לרוע המזל, נמצא כי פעמים רבות מנהיגים הם תוצר של ילדות דרמטית ומשברית מבחינת יחסיהם עם ההורים. הביוגרפיה של מנהיגים רבים מאופיינת בקשר סימביוטי במידה מופרזת לאם או חסך באהבת אב במובן הפיסי (מוות, גירושים מנוכרים וכו') או הפסיכולוגי (ריחוק, התעללות, ניכור, שיכרות וכו'), שיוצרים דחף בלתי נלאה לאהבה ולשליטה.
וינסטון צ'רצ'יל ביטא את הדחף הזה והעיד על עצמו ועל שכמותו ש"אנשים מפורסמים הם בדרך כלל תוצר של ילדות לא מאושרת. כדי להגיע בנחישות בלתי מתפשרת אל המטרה, נחישות שרק לעתים נדירות מגיעים לעשייה גדולה בלעדיה, יש לחוש בילדות את לחץ הנסיבות, את כאב המצוקה ואת תמריץ העלבון והלגלוג". ילדותם של ביל קלינטון ושל ברק אובמה ודאי מאששת טענה זו.
פרופ' ברוס אבוליו, מגדולי חוקרי המנהיגות, סיכם את ספרו "פיתוח מנהיגות מלא" בציניות ניו-יורקית טיפוסית: "לעתים קרובות אני מתבדח עם אנשים על כך שהתרומה הטובה ביותר שלי לפוטנציאל המנהיגות של ילדיי תהיה למות צעיר כדי לסור מדרכה של אמם". מנהיגות יכולה להתהוות גם כתוצאה מהורים שמאתגרים, מצפים ודוחפים את ילדיהם להשיג מטרות שהן מעבר ליכולתם, במובן החיובי של הדבר. למשל ג'ק וולש, אחד המנהלים המוערכים בעולם, מספר כי אמו היתה האדם המשפיע ביותר בחייו. היא אמנם מעולם לא ניהלה אנשים, אך ידעה כיצד בונים הערכה עצמית ודחפה אותו ללא לאות להצטיין בכל תחום. כאשר קבוצתו הפסידה במשחק הוקי בבית הספר וג'ק זרק מתוך תסכול את המחבט שלו למגרש, צעקה עליו: "פרחח! אם אינך יודע כיצד להפסיד, לעולם לא תדע כיצד לנצח!".
המאפיין הביוגרפי השני קשור לנטילת תפקידי מנהיגות בשלבים מוקדמים של החיים. מסתבר שלהיות קפטן של קבוצת הכדורסל בתיכון, מדריך בצופים ואפילו גידול אחים קטנים הן חוויות חיים מעצבות בעלות השפעה חיובית מובהקת על הסיכוי להפוך למנהיג.
דרך נוספת שבאמצעותה חוויות החיים המוקדמות של אנשים יכולות לגרום להם ליהפך למנהיגים היא שבירת מסגרות וחוקים. נמצא כי ילדים שהיו שוברי מסגרות מתונים בימי התיכון, הפכו למנהיגים בהמשך חייהם. בשבירת מסגרות מתונה הכוונה להטלת ספק בבעלי סמכות וביצוע עבירות משמעת קלות, בניגוד לשבירת מסגרות קיצונית הכוללת מעורבות משטרה, הרשעה בפשעים או פגיעה באחרים. להורים המעוניינים להעלות את הסיכוי שילדיהם יישאו בתפקידי מנהיגות בבגרותם, יש כאן ללא ספק חומר רב למחשבה.
אפשר ללמוד את זה
גם אם אין באמתחתך "תסריט החיים" מתאים לא תמו הסיכויים. השאלה אם ניתן ללמד אנשים בוגרים להיות מנהיגים אפקטיביים באמצעות תוכנית הדרכה מובנית נתפסה בעיני כחשובה דיה על מנת להקדיש לה כשש שנים מחיי במחקר הדוקטורט שלי.
בניסוי שנערך בקרב צוערים בקורס קציני חי"ר של צה"ל, הצבנו באופן אקראי כחצי מהצוערים לקבוצת הניסוי. צוערים אלה עברו סדנה למנהיגות מתמירה הכוללת למידה ותרגול של מאפייני המנהיגות שנמצאו כבעלי האפקטיביות הגבוהה ביותר. הצוערים בקבוצת הביקורת קיבלו את סדנת המנהיגות שמועברת באופן שגרתי בארגון.
כחצי שנה לאחר שסיימו את סדנות המנהיגות, מצאנו כי הטירונים של המנהיגים שעברו את סדנת המנהיגות המתמירה הגיעו להישגים גבוהים במובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת. העובדה כי הניסוי אישש באופן חד משמעי את היכולת לשפר מנהיגות באמצעות תוכנית הדרכה מובנית זיכתה את המחקר בפרס עבודת הדוקטורט המצטיינת בארה"ב בתחום הפסיכולוגיה הארגונית מטעם איגוד הפסיכולוגים האמריקאי באותה שנה.
כדאי להזכיר כי התקציב המוקדש לפיתוח מובנה של מנהיגות בארגונים אמריקאיים בשנה הוא כ-15 מיליארד דולר. בישראל מקדישים ארגונים מיליוני שקלים לחיפוש אחר ביצת הזהב המנהיגותית. בפרויקט שנערך במשך שלוש שנים על ידי מכון גאלופ למנהיגות בארה"ב נמצא החזר חיובי על ההשקעה בתוכניות לפיתוח מנהיגות בארגונים, המכונה rod (return on development). נמצא כי ההחזר על ההשקעה בפיתוח מנהיגות היה כפול ביחס לגובה ההשקעה.
המסקנה המתבקשת היא שאיש מאיתנו אינו יכול להתחבא מאחורי הגנטיקה. מאמן הפוטבול האגדי וינס לומברדי סיכם כי "מנהיגות אינה מולדת, כי אם נרכשת. והיא נרכשת, כמו כל דבר אחר, באמצעות עבודה קשה". זה המחיר שכולנו צריכים לשלם על מנת להשיג מטרה זו.
-
הכותבת היא ראש היחידה להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי הרצליה
-
הסוגייה: האם מנהיגות היא תכונה מולדת או נרכשת?
הפתרון: גנים הם דבר טוב, אך לא די בו כדי להפוך למנהיג
הדרך הנכונה: נדרש גם תסריט חיים הכולל לעתים ילדות בעייתית, אופי שובר מסגרות והשתתפות במסגרות מנהיגות מגיל צעיר. במקביל נדרשת עבודה קשה ולימוד בסיסי של טכניקה
מנהיגות: תכונה נרכשת, ילדות בעייתית
טלי איכנולד-דביר
3.10.2010 / 8:33