הנשים הישראליות עובדות קשה ומרוויחות מעט

>> הנשים הישראליות עובדות קשה קבעה מירב ארלוזורוב ("אמהות ישראליות עובדות קשה", themarker, 13.9). זה נכון. רובנו פשוט חייבות לעבוד כדי לתרום את חלקנו לפרנסת המשפחה והילדים. חלקנו, בדומה לחלק מהגברים, שואפות לפתח קריירה. ואולם המסקנה כי "אין טעם לתמוך בעידוד העסקת נשים, כמו הוצאות מטפלת, כי הנשים הישראליות עובדות גם כך", היא מרחיקת לכת.

במאמרה התבוננה ארלוזורוב רק על מגזר הנשים היהודיות החילוניות אל מול כלל הנשים העובדות במדינות oecd, ובכך הגיעה לשיעור השתתפות גבוה של הנשים האלה בכוח העבודה. ואולם שיעור ההשתתפות הגבוה כלל לא מעיד על עצמאותן הכלכלית של הנשים היהודיות החילוניות העובדות, ובוודאי לא על מצבן של כלל הנשים העובדות בישראל.



המסקנה של ארלוזורוב היא בעייתית מכמה טעמים. ראשית, פערי השכר בין נשים לגברים לא השתנו כבר שנים רבות והם כ-34% לשכר חודשי וכ-15.5% לשכר שעתי - לטובת הגברים. פער זה נובע, בין היתר, מהיותן של הנשים רוב בקרב המועסקים במשרות חלקיות, לא תמיד מבחירה. בנוסף, לנשים ייצוג יתר בעבודות בשכר ובתנאים נמוכים, והן מהוות רוב בקרב עובדי הקבלן, בתפקידים כמו עובדות שירותים, מטפלות וניקיון. למעשה, 36% מהשכירות בישראל מרוויחות שכר נמוך של עד 3,869 שקל בחודש.



באשר לאמהות, בישראל כרבע (26%) מהנשים בגילאי 20-45 שעבדו ונולדו להן ילדים, הפסיקו לעבוד בעקבות הולדת הילדים, לעומת פחות מ-1% מהגברים. בנוסף, 16% מהנשים שנולדו להן ילדים צמצמו את היקף המשרה שלהן בהשוואה ל-3% מהגברים. דפוס תעסוקה זה, המתאפיין בצמצום היקף המשרה או בעבודה בלתי רציפה, הוא בעל השלכות על עצמאותן הכלכלית של נשים, על היכולת שלהן להתחרות ולהשתלב מחדש בשוק העבודה ועל החיסכון לפנסיה.



הסיבה לצמצום משרותיהן של נשים או להשתלבות בעבודות חלקיות ובלתי רציפות נעוצה בכך שבישראל דווקא אין מספיק מסגרות תומכות המאפשרות לשני בני הזוג להיות מפרנסים ועצמאים כלכלית. כתוצאה מכך, נשמר המודל המסורתי, שלפיו גברים הם עדיין המפרנסים העיקריים ונשים הן מפרנסות משניות.



בישראל אין מספיק סבסוד למעונות יום, משפחתונים וצהרונים, ושיעור המשפחות הנהנות ממסגרות מסובסדות אינו גבוה. עובדה זו מגבילה את הזדמנויות התעסוקה של הורים ושל אמהות בפרט. המסגרות הפרטיות הן חלופה יקרה ולא תמיד מפוקחת.



כמו כן, בישראל אין יום חינוך ארוך אוניברסלי. תחולת חוק יום לימודים ארוך נדחית כבר שנים באמצעות חוק ההסדרים. גם השנה מציעה הממשלה לדחותו ל-2016. יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 נדחה אף הוא.



במאמרה הצביעה ארלוזורוב על כך שרק בסקנדינביה נשים עובדות יותר מאשר בישראל. נשים במדינות אלה אכן עובדות יותר, אך בל נשכח שהפערים בשכר בינן לבין הגברים הסקנדינבים הם מהקטנים בעולם. המדינות הסקנדינביות גם מסבסדות בנדיבות מסגרות טיפול בילדים, מאפשרות חופשות לידה לשני ההורים ומעודדות שוויון בחלוקת העבודה במשק הבית ובטיפול בילדים - אותה מדיניות שכה חסרה בישראל.



הכותבות הן פעילות בפורום נשים לתקציב הוגן