>> לפני כמה שנים נקנס בנק לאומי ב-25 מיליון שקל בפרשת יועצי קרנות הנאמנות, ונושאי המשרה נמחקו מכתב האישום. זה לא הפריע לבנק להפוך לגדול בישראל לפי פרמטרים מסוימים. "יש לכך אפקט שלילי מבחינת הארגון, וזה לא משנה אם הסכום גדול או קטן. בסופו של דבר, אחריות זו אחריות", מתעקשת פרופ' אירית חביב-סגל מאוניברסיטת תל אביב.
אף שהיא תומכת גדולה בהטלת קנסות במסגרת אכיפה מינהלית, היא סבורה שיש מקום לאכיפה פלילית נגד חברות ציבוריות, בדגש על מוסדות פיננסיים גדולים. "בחיים המודרניים יש פעילויות שאופייניות לתאגידים באשר הם ויכול להיות להן צביון פלילי, למשל הסיפור של רמדיה".
חביב-סגל אינה מתעלמת מהנזק למשקיעים כשמוטלת סנקציה על חברה ציבורית. ואולם לדבריה, יש לקדם במאקרו את האינטרס של המשקיעים גם על חשבון החברה שתיפגע. "המחשבה היא ששוק הון אמין הוא יתרון לכולם", היא אומרת.
לדעתה, עבירות של גילוי ודיווח מתאימות יותר להטלת אחריות על תאגיד. השאלה היא אם הטלת אחריות כזו תאפשר לעבריינים להסתתר מאחורי התאגיד ביתר קלות.
לדאוג למשקיעים - גם על חשבון החברה
עמית בן-ארויה
4.10.2010 / 7:02