מסתמן: חיפוש אוצרות טבע - למרבה במחיר

הרגולציה החדשה בענף חיפושי הנפט והגז הטבעי בישראל קורמת עור וגידים: משרד התשתיות הלאומיות מתכוון להודיע בחודשים הקרובים על מעבר לחלוקת רישיונות חיפוש באמצעות הליך מכרזי - כך נודע ל-TheMarker. שיטת המכרזים תחליף את השיטה הנהוגה כיום, שבה מחולקים הרישיונות לפי המלצות ועדה מקצועית.

לפי הערכות, מדובר יהיה במודל שבו תיערך התמחרות בין היזמים על גובה התשלום שיועבר למדינה בעבור קבלת רישיון. בין השאר, נבחנת האפשרות כי יזמים שיגישו הצעות לקבלת רישיונות חיפוש יתחרו ביניהם על גובה שיעור התמלוגים העתידי שיסכימו לשלם לקופת המדינה, אם באתר תיחשף תגלית גז או נפט מסחרית. כלומר, יזם שיציע לחלוק עם המדינה את ההכנסות מהתגלית בשיעור גבוה יותר - יזכה ברישיון. במקביל, נבחנת אפשרות לערוך מכרז על גובה האגרה שתשולם עם קבלת הרישיון. שיטה זו נהוגה, למשל, בארה"ב, אך אינה הולמת בהכרח שוק חיפושים צעיר יחסית כמו בישראל. מנגנונים חדשים אלה מותנים, בין השאר, במדיניות הפיסקאלית העתידית של מדינת ישראל בתחום אוצרות הטבע - שעליה שוקדים בימים אלה חברי ועדת ששינסקי. כל החלטה באשר למודל המכרזי המוצע תתקבל רק לאחר פרסום המלצות הוועדה, או לאחר שיוסכם בין חברי הוועדה על מודל המיסוי או התמלוגים העתידיים.

המעבר של חלוקת רישיונות החיפוש והקידוח למודל מכרזי הוא שלב שני ב"מהפכה" שמגבש בימים אלה משרד התשתיות ברגולציה של ענף חיפושי הנפט והגז הטבעי. לפני כשבועיים הודיע המשרד על הקפאת אישור העסקות למכירת זכויות ברישיונות חיפושים קיימים - כדי למנוע מסחר ספקולטיבי בהם. למהלכים אלה יש השלכות על חברות ציבוריות רבות, ולכן מתנהלים בשבועות האחרונים דיונים חשאיים בין המשרד לבין רשות ניירות ערך.

הליכי המיון לקבלת היתרי החיפוש בישראל נשענים כיום על חוק הנפט, שחוקק ב-1952, ומעניקים עדיפות למבקשי הרישיונות לפי רמת הניסיון או מקצועיות הצוותים שברשותם, וכן לפי תוכנית עבודה מפורטת שמוגשת למשרד התשתיות. כלומר, מדובר בבחירה איכותנית המבוצעת בידי יחידת הממונה על חיפושי הנפט והגז במשרד התשתיות. הממונה מגיש את המלצות היחידה לאישור חברי מועצת הנפט - מועצה ציבורית שחבריה ממונים בידי שר התשתיות - ולאחר אישורם מובא הרישיון לאישור שר התשתיות.

תנאי הסף לקבלת רישיון קידוח כוללים תוכנית עבודה מוסדרת והוכחת איתנות פיננסית (יכולת לממן מחצית מעלות הקידוח). אלה אמורים היו להספיק כדי לתעדף מקצועית בקשה אחת על פני האחרת. ואולם עם ריבוי הפניות בשנה האחרונה, התרבו גם ההצעות שמוגשות בידי קבוצות בעלות רקע דומה. כתוצאה מכך, ובהעדר הליך מכרזי שקוף המבוסס על קריטריונים ברורים, נוצרו בשנה החולפת חיכוכים קשים בין הקבוצות המתמודדות על רישיונות החיפוש - הימיים בעיקר.

בדו"ח שהגישה באחרונה מחלקת המחקר של הכנסת נמצא כי במרבית מדינות המערב מחולקות זכויות החיפוש או הקידוח באמצעות מכרז תחרותי. בארה"ב - לפי המרבה במחיר האגרה שתושלם; בנורווגיה ובקנדה - לפי קריטריונים איכותניים של המבקש; ובאוסטרליה - לפי מהירות הערכת הפוטנציאל בשדה. באירלנד ובישראל, צויין בדו"ח, ממשיכה חלוקת הרישיונות באמצעות ועדה מקצועית, ולא באמצעות מכרז.

כותבי הדו"ח ציינו כי "ועדה מסדרת" אמנם מהירה ויעילה יותר מהליך מכרזי, אך מאפשרים לחצים פוליטיים וכלכליים הפותחים פתח לשחיתות. המכרז, מציינים הכותבים, אמנם ארוך, מסורבל ויקר יותר, אך מאפשר שקיפות והגינות שיעודדו כניסת שחקנים זרים למים הטריטוריאליים של ישראל - ותתמרץ קידוחים (כיום מבוצעים קידוחים רק בכ-30% מהרישיונות).

בתוך כך, נודע כי משרד התשתיות מתכוון להודיע כבר בימים הקרובים על שורת מגבלות שיאסרו מכירת זכויות ברישיונות חיפושים שכבר נמסרו לבעליהם. ההודעה הזו היא המשך להודעתו הדרמטית של המשרד לפני כשבועיים, שלפיה יקפיא את אישור הבקשות להעברת זכויות ברישיונות - עד שיגבש מנגנון חדש לאישור זה.

מדובר בניסיון למנוע את הפעילות הספקולטיבית שהתפתחה בחודשים האחרונים בתחום רישיונות החיפושים. בפעילות זו בוצעו בחצי השנה האחרונה בלבד שמונה עסקות למכירת מניות ברישיונות שהעניקה המדינה. כלומר, נוצר שוק משני שבו נסחרים רישיונות חיפוש וקידוח של אוצרות מדינה בשווי של עשרות מיליוני שקלים - אף שחולקו בידי המדינה ללא תמורה. בכוונת המשרד לקבוע כי בעלי רישיונות חיפוש וקידוח לא יוכלו לשנות את מבנה הבעלות שהציגו עם קבלת הרישיון - אלא במקרים חריגים. אם בעל הרישיון לא יוכל לעמוד בתנאי אחזקת הרישיון, הוא יחזיר את הרישיון למדינה, וזה ייצא למכרז חדש.

משרד התשתיות מתכוון להחיל את המדיניות החדשה שיתווה גם על עסקות שכבר בוצעו ודווחו במהלך חודשים אלה. כלומר, ייתכן שכמה מעסקות אלה יבוטלו - אם המגבלות יאסרו על ניוד זכויות בשלב מוקדם יחסית. במשרד טענו כי לפי חוק הנפט, הזכויות ברישיונות הן אישיות, וכי עד לפרסום המדיניות החדשה לא יאושרו עסקות אלא במקרים חריגים. עוד נטען, כי למרות גל העסקות, עד כה לא הגיש אף בעל זכויות בקשה לשינוי מבנה הבעלות ברישיונות שקיבל. לפיכך, אין לכאורה מניעה למהלך שכזה בטענה לרטרואקטיביות.

ואולם ל-TheMarker נודע כי חברות חיפושי הגז והנפט מפעילות בימים האחרונים מכבש לחצים על משרד התשתיות כדי שלא יגביל מכירת זכויות. לטענת החברות, מדובר בהליך רטרואקטיבי שימנע מחברות שמחזיקות כבר ברישיונות שכאלה לצרף שותפים פיננסיים עבור גיוס ההון הדרוש למימון הקידוחים.

בחברות ינסו לשכנע את משרד התשתיות להגביל את האיסור על מכירת זכויות לתקופה מסוימת, או לכל הפחות, להתיר מימוש זכויות עד רף מקסימלי קבוע. מנגד, טוענים מקורות בענף האנרגיה, כי מבקשי רישיונות החיפוש והקידוח נדרשו להציג כבר בשלב בקשת הרישיון יכולות מקצועיות ופיננסיות לעמידה בעלויות הקידוחים הנדרשים בשטח הרישיון. לפיכך, נטען, טיעוני חברות החיפושים אינם קבילים.

בערב החג התכנסו חברות החיפושים תחת איגוד לשכות המסחר במטרה לבחון את הקמתו של "איגוד תעשיות מחפשי הנפט והגז בישראל". לראש ועד הפעולה הזמני של האיגוד מונה אורי אלדובי, מבעלי יזמות החיפושים הזדמנות ישראלית - שצפויה להיות אחת הנפגעות העיקריות מהחלת המנגנון החדש.

בחודש שעבר הודיעה הזדמנות ישראלית על רכישת 10% מששת רישיונות החיפוש שבהם מחזיקה חברה זרה בשם פלאג'יק - מערבית לקידוח תמר. העסקה נעשתה לפי שווי של 25 מיליון דולר. עסקה זו היא שעוררה את חמתם של בכירי משרד התשתיות, משום שפלאג'יק קיבלה את הרישיונות במארס 2009 - מיד לאחר שהתבררה תגלית הגז בתמר, אך במשך שנה וחצי לא רשמה כל התקדמות בשטחים אלה, עד שהחלה באחרונה במו"מ למכירתם. ממשרד התשתיות לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.