בני משפחת גינדי לא עוצרים בנדל"ן

למשפחת גינדי יש הרבה ביטחון עצמי. בני המשפחה לא מהססים להכריז "קיבלנו החלטה להנהיג את שוק הנדל"ן למגורים ומסחר" ולהצהיר כי החברה שואפת להיכנס גם לטריטוריות שונות מאלה שבהן פעלה המשפחה עד כה, כמו תחומי הסלולר והבנקאות.

פרויקט הדגל של החברה, השוק הסיטוני, בין הרחובות קרליבך, החשמונאים ומנחם בגין בתל אביב - אחד הפרויקטים הגדולים שמתוכננים בעיר - עשוי להעמיד את החברה בנקודת מפנה. אם תצליח בפרויקט - היא תוכיח כי היא אחת החברות הגדולות בשוק הנדל"ן.

חברת גינדי השקעות, ביחד עם רבוע כחול, רכשה כבר 800 מתוך כ-1,800 דירות שייבנו בפרויקט בבנייני בני 12-14 קומות, תמורת כ-950 מיליון שקל; ובכוונת החברה להתמודד גם על שאר המתחם, שבו ייבנו מגדלי יוקרה בני 1,000 דירות.

"לא התקבלה איזו החלטה אסטרטגית ספציפית במשפחה להוביל את השוק", אומר אורי לוי, ממקימי גינדי השקעות. "להוביל בכל פרמטר בחשיבה עסקית זה בדנ"א שלנו. לכן ודאי שלא נאמרה המלה האחרונה".

במוצאי שבת נערך האירוע השיווקי הראשון של החברה לפרויקט השוק הסיטוני, שבו היה ברור שלבני המשפחה גם אין בעיה לנכס לטובתו אייקונים תל אביביים. סיסמת הפרויקט, "פרויקט של פעם במאה שנים", קורץ לחגיגות מאה השנים לתל אביב, משל היה חלק בלתי נפרד מהאירוע, ואם זה לא מספיק האחים החליטו להפקיע את אחד הסמלים התרבותיים של העיר, ולהפוך את היכל התרבות של תל אביב - שנועד לכינוסים מדעיים ולהופעות תרבות - לאתר מכירות, שיפעל גם במהלך השבוע.

לאירוע, בהנחייתו של גדי סוקניק, הגיעו אלפי מקורבים לבני המשפחה ואנשי הקהילה העסקית, בהם ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים, שמלווה את הפרויקט; נדב גרינשפון סגן יו"ר אפריקה ישראל; אבי לוי מנכ"ל עופר השקעות; עו"ד שלמה נס; ח"כ לשעבר דני יתום; קובי אושרת; יפית גרינברג; רמי שביט מנכ"ל המשביר לצרכן; וראש עיריית שדרות, אלי מויאל. בלטו בהיעדרם בני הדודים מקבוצת גינדי החזקות.

להיכל התרבות ניתן מראה המזכיר את מתחם השוק הסיטוני, תוך ציון שמות הרחובות התוחמים את המתחם. כדי להשוות להיכל מראה של רחוב הונחו ספסלים, עצים ושורטט שביל אופניים. לאחר נאום הפתיחה של מנור גינדי ניתן כבר היה להירשם לקבלת אופציה לרכישת דירה במחיר התחלתי של 1.650 מיליון שקל. כשלוש שעות בלבד לאחר הפתיחה נרשמו לפרויקט 100 רוכשים, בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל.

אף שמדובר בפרויקט משמעותי ביותר, המבקרים הרבים שהגיעו לכנס הטילו ספק במידע המועבר בו. "יש הרבה דברים שהחברות לא אומרות", אמר נציג חברת נדל"ן שהגיע לכנס. "גינדי היא חברה שמצטיינת מאוד בשיווק ואין ספק שתצליח לשווק את הפרויקט בהצלחה, אך צריך להביא בחשבון את המיקום הבעייתי ואת מאות המכוניות שייצאו וייכנסו למתחם. אני לא רוצה לתאר לעצמי איזה פקקים יהיו שם".

"הפרויקט יהיה אולי מוכן בעוד חמש שנים", אמר מבקר אחר שהגיע לכנס, "רוכשי הדירות יצטרכו לחיות בתוך אתר בנייה. יש שלב נוסף שטרם שווק וכולל מגדלים נוספים. הם בוודאי יסתירו את הנוף מהמבנים הנוכחים".

"מדובר במיקום רע", אמר אחר, "ואף אחד לא מבטיח שהמחירים בתל אביב ימשיכו לעלות".

"לקח לי ולשותפי שניות אחדות להחליט להיכנס למתחם ולהפוך אותו לפרויקט הדגל של החברה", מספר מנור גינדי על הקלות שבה התקבלה ההחלטה להשקיע מיליארדים בפרויקט השוק הסיטוני, מתעלם מכך שקבוצה אחרת כמעט קנתה את המתחם. "אני מעריך שנתחיל לבנות בעוד כשנה וסמוך למועד האכלוס בעוד שלוש שנים מחירי הדירות יעלו בעשרות אחוזים ויהיו כפולים מהיום", הוסיף בביטחון האופייני לחברה. "אם דירת ארבעה חדרים נמכרת כיום החל ב-2 מיליון שקל, מחירה יקפוץ בעוד שלוש שנים לכ-4 מיליון שקל".

משה גינדי: "בעבר היינו פעילים יותר באזור פתח תקוה וראשון לציון, וכרגע אנו מובילים את כל ההתחדשות בתל אביב. נמשיך לפתח את גוש דן ולחפש יעדים מעניינים. גינדי תל אביב הוא פרויקט של פעם ב-100 שנה ובכוונתנו להתמודד גם על שלב ב' של הפרויקט, שכולל בנייה של יותר מ-1,000 דירות. אנו גם מעריכים שנזכה בזה. חברת גינדי השקעות תתמודד גם על מתחם תנובה. במידה שתרצה שיתוף פעולה עם קבוצת משה ויגאל גינדי, נשקול להיכנס".

"יש שתי קבוצות משמעותיות המורכבת מבני דודים, וכל אחת מהקבוצות מבצעת עסקים בנפרד. יכול להיות שבפרויקטים גדולים הם יילכו יחד וישתפו פעולה. בין שתי החברות אין חילוקי דעות. ברגע שחברה אחת מתמודדת על מכרז מסוים השנייה יודעת שהיא לא נכנסת. ברגע שמנור יצלצל לבן דודו מגינדי החזקות ויגיד לו שהוא נכנס לפרויקט, גינדי החזקות לא ייכנסו לאותו פרויקט. כך היה בפרויקט שרונה: שתי הקבוצות התכוונו לגשת לפרויקט, אך ברגע שנודע על כך למנור הוא נסוג מהמכרז".

"לא. אני ויגאל החלטנו לפני 15 שנה שברגע שהילדים יסיימו ללמוד וירצו להיכנס לחברה, אנו נלמד אותם את העסק והם יצאו לחברות משלהם. זו היתה התוכנית. כדי לשמור על האחדות המשפחתית, טוב שהחברות יהיו מפוצלות. אין מקום לחברה אחת עם 15 מנהלים ומנכ"לים. אם נתאחד כל אחד ירצה להיות מנכ"ל וזו הסיבה שנפרדנו. עם זאת, כל אחד מחזיק במותג בצורה כזו או אחרת. אנו מתכוונים לעשות בעתיד עסקים משותפים, בעיקר כשנצטרך את כל הכוח".

את הכוח המשותף תצטרך המשפחה, ככל הנראה, בהתמודדות לרכישת מניות בנק לאומי מהמדינה. בשנה האחרונה מנסה האוצר לקדם את מכירת מניות בנק לאומי. כבר ב-2005 ערכה המדינה מכרז למכירת מניותיה, והוגשה הצעה לרכישת 10% מהמניות תמורת 2.475 מיליארד שקל. כיום, ארבע שנים וחצי לאחר המכרז, עדיין לא הושלמה הנפקת הבנק והמדינה מחזיקה ב-11.5% ממניות הבנק.

בחודשים האחרונים נראה שהמשפחה החליטה לשלב ידיים לרכישת המניות, ובמקביל היא לוטשת עיניים לתחום נוסף - התמודדות במכרז להקמת המפעיל הסלולרי החדש. לפי הערכות החברה תשתף פעולה עם גוף תקשורת חיצוני, מכיין שתנאי המכרז מחייבים פעילות קודמת בתחום התקשורת. דרישות נוספות בתנאי הסף הן הצגת הון עצמי בהיקף של 200 מיליון שקל והכנסות ממוצעות שנתיות של 300 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות.

אורי לוי: "מעניינות אותנו עסקות נדל"ן ועסקת סלולר. אנחנו ממשיכים לחפש מנועי צמיחה זהירים, כדי להמשיך להשתכלל ולהיבנות. היעד שלנו הוא להיות הגורם העסקי המוביל בשוק בישראל".

מנור גינדי: "לגבי הסלולר אנחנו נכנסים כרגע לבדיקות מעמיקות בנושא, ומתכוונים לזכות במכרז הזה. נעשה הכל כדי לזכות בו. אנחנו מאמינים שאם נזכה, נהיה הגוף הדומיננטי שיביא חידושים לענף. גינדי השקעות היא חברה עם חזון ומעוף, חברה צעירה, ויש לה כוח, אנרגיות וחשיבה מסחרית. תמיד אהבנו את תחום התקשורת, כבר בעבר בחנו את ההקמה של אורנג', ובמכרז הזה החלטנו להתמודד.

"אנחנו חברה עסקית שיודעת במשך שנים להתמודד בתחום הנדל"ן. יש לנו רקע ניהולי ושיווקי מצוין שהוכיח את עצמו, ומאמין שכמו שאנחנו מוכרים דירות כלחמניות חמות - כך נפעל גם בשוק הסלולר ונמכור פלאפונים ללא בעיה. אנחנו לא חושבים שהזירה של התקשורת רחוקה עבורנו. כרגע מדובר בהשקעה של 200 מיליון שקל, וההשקעות לטווח ארוך מוערכות בכמיליארד שקל נוספים. זה חלק מהמהות שלנו, ובהחלט נוכל לתת פייט רציני".

מנור גינדי: "אנחנו פעילים באמצעות חברות פרטיות. אין לנו כוונה להנפיק כספים אנחנו פועלים מהון חוזר של החברה. לפי דיווחי החברה לבורסה כרגע יש לנו הון עצמי של כ-30 מיליון שקל, אך לפחות שמונה פרויקטים עדיין לא דווחו. ההון הכלכלי של החברה הוא כ-100 מיליון שקל. יש לנו מספיק הון עצמי כדי לסיים את פרויקט השוק הסיטוני בכוחות עצמנו. לגבי החברות הפרטיות של המשפחה, בכוונתנו להישאר כך ולא לחשוף את מצב החברות הפרטיות. אין לנו כוונה להרחיב את המגמה על ידי הנפקה".