ההסתדרות: תוספת שכר של 3.5% לעובדי המגזר הציבורי; האוצר: מסכימים ל-0.5% בלבד

לאחר הפסקה ארוכה התחדש הערב המו"מ בין ההסתדרות למשרד האוצר על הסכם שכר קיבוצי חדש למגזר הציבורי. באוצר מסכימים לשמור על רמת השכר הריאלי, באמצעות תוספת של 0.5% בשנה.



ההסתדרות ומשרד האוצר חדשו את המשא ומתן באופן מואץ על מנת לחתום על הסכם שכר קיבוצי חדש ל-700-800 אלף עובדי המגזר הציבורי. השיחות החלו כבר במאי, אך הופסקו בין השאר בעקבות הדיונים על תקציב המדינה.



ההסכם שייחתם יעלה את שכרם של העובדים במשרדי הממשלה, החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות, הרשויות הסטטוטוריות (כגון רשות שדות התעופה) ועובד מוסדות הציבור (כגון קק"ל והסוכנות היהודית).



בפגישה בבית ההסתדרות בתל אביב, בראשות יו"ר האגף לאיגוד מקצועי עו"ד אבי ניסנקורן והממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר, אילן לוין, דרשו נציגי ההסתדרות כי עובדי המגזר הציבורי יקבלו תוספת שכר של 3.5% לשנה עבור כל אחת מהשנים 2009-2011 - תוספת של 3.5% ב2009; 7% ב-2010 ו 10.5% ב-2011.



"ישראל עברה את המשבר הכלכלי ללא זעזועים מיוחדים", אמרו נציגי ההסתדרות בפגישה. "האוצר צופה שב-2010 המשק יצמח ב-4%-4.5%, אז אין סיבה שנוותר על תשלום תוספת שכר ראויה לעובדים", טענו. נציגי ההסתדרות הסבירו כי דרישתם לתוספת שכר של 3.5% מבוססת על כך שב-2009 נשחק שכר העובדים.



הממונה על השכר לוין סירב לדבר על תוספת שכר ממשית, אלא רק על "שמירה על רמת השכר הריאלי, באמצעות תוספת של 0.5% בשנה". לטענתו, בניגוד לחישובי ההסתדרות, שכרם של רוב העובדים במגזר הציבורי לא נסוג בשלוש-ארבע השנים האחרונות לעומת קצב האינפלציה, במיוחד במשרדי הממשלה ובמשטרה, שם הוא שמר על ערכו הריאלי. "ההסתדרות מתעלמת מכך שקיים תהליך של אקדמיזציה בשירות הציבורי, וגם מכך שקיימות 'תוספות בלון' באמצעות גמולי ההשתלמות שמגדילים את השכר של חלק גדול מהמועסקים במגזר בלי קשר להסכמים הקיבוציים", אמר לוין.



האוצר מציג שורה של דרישות במסגרת המשא ומתן. אם הההסתדרות תיענה להן, הוא עשוי להגמיש את עמדתו ולהסכים לתוספת שכר שהיא מעבר לשברי אחוז, כהגדרתו. אחת הדרישות, כך נודע, היא שהתקופה שבה עובדים חדשים מועסקים במעמד ארעי (לפני שהם נהפכים לקבועים) שנמשכת כיום שנה עד שנתיים, תוארך לשלוש עד ארבע שנים.



דרישה אחרת של האוצר קשורה לשיפור השירות, כך שחלק משכר העובד יהיה תלוי בטיב השירות שהוא מעניק לאזרחים, לפי קריטריונים שתקבע ההנהלה. האוצר גם חותר לביטול חלק מהקורסים הניתנים כיום לעובדי המגזר הציבורי לצורך קבלת גמול השתלמות, בטענה שאלה קורסים לא רלוונטיים לעיסוק, כגון קורסים לשפות (למעט אנגלית), לאסרטיביות, לכתיבה יוצרת או לכתיבה עסקית.