להפוך את הישיבות לאוניברסיטאות

>> נושא שילוב החרדים בתעשייה עולה שוב ושוב באחרונה, והטענה העיקרית היא החשש מהפגיעה בתל"ג כתוצאה מכוח העבודה הנמוך בהיקפו במגזר החרדי והרצון להוציא גברים ונשים איכותיים למעגל העבודה והתעסוקה.

כתלמיד ישיבה בעברי אני מכיר את עולמם של תלמידי הישיבות היטב. רבים מהם נותרים בעולמה של תורה גם לאחר נישואיהם. זוהי שאיפתם ועל כך הם ימסרו את נפשם. אף עידוד, קיצוץ או איום לא יעצור אותם מלשקוד על לימוד התורה יום ולילה.



יש רבים שמסיימים את לימודיהם בשלב זה או אחר ומוצאים דרכם לעולם העבודה. כמעט כולם יצטרכו לעבור בדרך אל העבודה שורה של השפלות ואפליות ממעסיקים, הניזונים מההסתה נגד העולם החרדי בתקשורת. כל מעביד ממוצע בטוח שהחרדי שיעבוד אצלו ימצא קבר מתחת לשולחן העבודה במשרד, או יבעיר את דגל הלאום בישיבת הצוות השבועית. אך נעזוב לרגע את שתי הקבוצות - אלה שנותרו בלימודים ויישארו שם; ואלה שהסתדרו במקום עבודה. הבעיה האמיתית היא אלפי החרדים שלא משתלבים במעגל העבודה - ורוצים לעבוד.



תלמיד חרדי ממוצע לומד הרבה. אין בחור ישיבה שיכול להישאר במוסד ללא לימוד מעמיק שמחדד את השכל ברמות גבוהות פי כמה משל חברו הסטודנט. תכנסו להיכל ישיבה ממוצעת ותשמעו את הקולות, תראו את המראות, הוויכוחים, הצעקות. ניתן לחלוק על תכני הלימוד, אבל על דבר אחד אי אפשר לחלוק, העובדה כי בחורי הישיבות יושבים ולומדים, משכילים, משקיעים ומחדדים את שכלם. אבל עם מה יוצא בחור שכזה אחרי שש או שבע שנות לימוד מעמיקות? עם מה הוא מגיע לעולם התעסוקה כדי שיוכל להשתלב בעבודה? מה יצא לו מכך מבחינת המדינה, מבחינת משרד החינוך? עם מה הוא יוצא אל העולם הגדול? תואר אין לו, גם לא תעודה.



המדינה אינה מכירה באותן שש-שבע שנות לימוד - כשנות לימוד. כל השנים הללו שבהן למד, שינן, נבחן והתעמק אינן שנות לימוד. מבחינת המדינה בחור ישיבה שעושה זאת, דומה וזהה בדיוק לאחד שישב ברחוב על הגדר הסמוכה לקיוסק ועישן להנאתו במשך שבע שנים.



האם זוהי מדיניות כלכלית הגיונית? האם לא הגיע העת שהמדינה, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה או כל גוף אחר החרד מהפגיעה בתל"ג, מכוח העבודה ומהעוני, יפעל בכל כוחו כדי שיכירו בשנים אלה, שבהן התלמידים למדו ושיננו, התעמקו וחידדו את מוחם כשנות לימוד? מה הם עשו שם אם לא ללמוד? אם יכירו בכך, הרי שמאות ואלפי תלמידי ישיבה שסיימו את לימודם ורוצים להשתלב במקומות עבודה לפרנסתם, יוכלו לעשות זאת.



מדוע כל אותם כלכלנים אינם מוציאים על כך הגה? מדוע בחור שלמד גמרא באוניברסיטת בר-אילן בפקולטה לתלמוד יוכל לצאת עם תואר והבחור שהשקיע לא פחות על אותה גמרא בישיבת חברון יוצא בלי כלום, כאילו בילה ברחובות את מיטב שנותיו? אם אכן הפגיעה בתל"ג של המדינה חשובה לכל אותם נואמים ודברנים, אם באמת העוני מאיים והרצון להוציא ולסייע לחרדים להשתלב במעגל העבודה אכן נכון ואמיתי, הרי שזהו אחד הכלים המשמעותיים והמהותיים ביותר כדי לסייע בכך.



הכותב הוא יועץ התקשורת של יו"ר ועדת הכספים