בדרך לרפורמת ענק בתשתיות התקשורת

>> שוק התקשורת הקווי בישראל סוער באחרונה לא פחות מתחום הסלולר. הענף, אשר כולל את תקשורת הטלפון והאינטרנט שלנו, עומד בפני שתי רפורמות גדולות שעתידות לשנות אותו מן הקצה אל הקצה.



הראשונה מכונה "שוק סיטוני". הכוונה היא ששתי חברות התשתית בזק ו-hot, יחויבו למכור קווים לא רק לצרכן הפרטי, אלא גם לחברות תקשורת מתחרות, כמו נטוויז'ן וסמייל. רגולציה חדשה כזו תאפשר לכל החברות הקטנות למכור לצרכנים קווי תקשורת עם סל שירותים מלא: אינטרנט, טלפוניה קווית ותקשורת בינלאומית.

ל-themarker נודע כי בזק מוכנה לקבל על עצמה את הרפורמה הזו ומחפשת נוסחת פשרה אשר תתאים גם למשרד. התפתחות זו עשויה להסיר את החסם העיקרי שמונע שוק סיטוני. יש לציין כי מעולם חברת תקשורת מקומית לא קיבלה על עצמה רגולציה בהסכמה. במצב עניינים כזה תסתיים ההפרדה החריגה שיש בישראל בין חברת תשתית אינטרנט לבין ספקיות האינטרנט.



ללקוחות תהיה חשבונית אחת, וכתובת אחת במקרה של תקלה. הרפורמה השנייה שמתבשלת בשוק הקווי היא הכנסת חברת החשמל לשוק התקשורת, כחברת תשתית המתחרה ל-hot ובזק, אך רפורמה זו עדיין בשלבי גיבוש. רישיון חברת החשמל כספק שירותי תקשורת עדיין לא ניתן, ולחברה צפויה גם תקופת הקמה של החברה הבת.



את רפורמת השוק הסיטוני בוחנת בימים אלה ועדה מיוחדת שגובשה לטובת העניין ברשות אמיר חייק, ומכאן שמה: ועדת חייק. כל חברות התקשורת במשק הופיעו כבר מול חייק. אספנו את עמדות כל חברות התקשורת כפי שהוצגו בפני חייק, והן מפתיעות במידה רבה.



בזק



באחרונה בזק הופיעה בפני הוועדה מלווה ביועצים ששכרה מחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי. מקינזי הציגה תמונת מצב נרחבת של רפורמות דומות בעולם לזו שמתוכננת בישראל. ל-themarker נודע כי ביקור בזק בוועדת חייק היה מפתיע, אפילו מפתיע מאוד. בזק היתה לאורך שנים המתנגדת הראשית לרגולציה של משרד התקשורת, אך הפעם החברה הציגה עמדה שונה: בזק טענה כי היא אמנם מתנגדת באופן כללי למודל של שוק סיטוני והיא חושבת שהוא יזיק לשוק, אך היא הודיעה שהיא מוכנה ללכת למודל של שוק סיטוני בהסכמה.



אלה הקווים לפשרה שהציעה בזק:



1. בזק תמכור קווים לחברות המתחרות בענף במודל סיטוני (wholesale). מחיר הקו שבזק תמכור לא יהיה מפוקח אבל הוא יהיה נמוך מזה שבזק מוכרת לצרכן הפרטי. ליתר דיוק, בזק אמרה שכל סכום שחברת תקשורת מתחרה תצליח להוכיח שהיא חוסכת לבזק בהוצאות, תנמיך בזק את מחיר הקו הסיטוני בהתאם. אם למשל ייחסך לבזק טכנאי כי ספקית האינטרנט תשלח אותו, החיסכון שתשיג מכך בזק ישוקלל ויופחת ממחיר הקו.



2. בתמורה להסכמה של החברה לשוק סיטוני, בזק מבקשת כי תזכה לביטול ההפרדה המבנית בינה לבין בזק בינלאומי, ושלמעשה שתי החברות ימוזגו לחברה אחת. בזק טוענת כי בעקבות מיסוד שוק סיטוני כל חברת תקשורת תוכל למכור את כלל השירותים לצרכן. לכן למען תחרות הוגנת, יש לאפשר גם לבזק למזג את חברת האינטרנט שלה ולמכור סל שירותים זהה.



3. בזק דורשת בנוסף כי במסגרת שוק סיטוני יבוטל לחלוטין פיקוח התעריפים שחל עליה. בזק סובלת ממנגנון פיקוח תעריפים אנכרוניסטי, שקובע שכל סל מחירים חדש שהחברה רוצה להשיק חייב לקבל את אישור משרד התקשורת. משרד התקשורת מעכב כל סל במשך חודשים ארוכים. יש להזכיר כי בזק הגיעה כבר לנתח שוק נמוך במגזר הפרטי (72%) ביולי האחרון, ולכן אין טעם עוד בפיקוח התעריפים שהיה נהוג עליה כשהיתה שחקנית יחידה בענף. החברה טוענת כי עם ביטול הפיקוח, החברה תוכל להציע מחירים אטרקטיביים יותר לצרכן הסופי ובכך הציבור יחסוך כסף רב.



4. לבסוף, פשרת בזק קובעת כי כל ההקלות יחולו על החברה מיום התחלת השוק הסיטוני. בבזק פשוט לא סומכים על משרד התקשורת שיעמוד בלוח הזמנים שהוא עצמו קובע (ויש לכך תקדימים). בזק חוששת ממצב שבו היא תקבל את המקל, מהיום הראשון לרפורמה, אך הגזר יתעכב ויתעכב.



hot



hot הופיעה בפני הוועדה מלווה ביועצים שלה, חברת אנלסיס. בניגוד לבזק, שרואה בוועדת חייק הזדמנות לעסקת חבילה הכוללת מקל וגזר, hot אינה רואה שום הזדמנות בוועדה להקלות רגולטוריות, אולי משום שאין עליה כמעט שום מגבלות רגולטוריות. מסיבה זו hot מתנגדת מכל וכל למיסוד שוק סיטוני בישראל.



אלה טענות חברת הכבלים:



1. פורמט של שוק סיטוני נוצר במקורו עבור חברות הטלפוניה ולא עבור חברות כבלים ויושם בעולם. הרציונל היה שהשחקנים החדשים ישדרגו את התשתיות במקום חברות הטלפוניה המקומיות. שוק סיטוני אינו הכרחי כשיש שתי שחקניות תשתית, וגם בעייתי ברמה הטכנולוגית על גבי תשתית הכבלים.



2. hot טוענת כי מאז דו"ח גרונאו, שהוצג במארס 2008 וקרא למיסוד שוק סיטוני, ענף התקשורת הקווית בישראל השתנה לחלוטין. התחרות בין בזק ל-hot היא רבה, ובענף האינטרנט ישנה תחרות אמיתית וחופשית, בלי פיקוח מחירים על החברות. עוד טוענת חברת הכבלים כי מאז דו"ח גרונאו גדלו ההשקעות בתשתיות הקוויות בישראל באופן משמעותי, כש-hot ניגשה לפרויקט ה-ufi ובזק ל-ngn. לבסוף טוענת החברה כי מאז דו"ח גרונאו, ובמיוחד בשנה האחרונה, ישנה עלייה מהירה ומתמדת בקצב הגלישה הממוצע בישראל.



3. לסיכום, hot טוענת כי מידת ההתערבות הממשלתית שצריכה להיות בהתאם למידת כשל השוק והיות וכשל השוק כמעט אינו קיים בענף הקווי, הסעד של שוק סיטוני ופיקוח תעריפים על קווים סיטוניים הוא קיצוני ביותר.



4. ואם כבר שוק סיטוני, hot מזכירה כי החברה טרם קיבלה את רישיון האינטרנט שלה (כספקית).



ספקיות האינטרנט



חברות האינטרנט שהופיעו מול ועדת חייק כוללות את 012 סמייל, 013 נטוויז'ן ופרטנר. לא בטוח שקיימת תמימות דעים בין החברות, אך לכל הפחות נטוויז'ן ופרטנר מצדדות מאוד בהקמת שוק סיטוני בישראל.



החברות דורשות כי בזק ו-hot ימכרו להן קווים במחיר מפוקח. לטענת החברות, מכירת קווים במחירים סיטוניים באירופה מגלמת הנחה של 50% ויותר מהמחיר הקמעוני, וכך צריך להיות גם בישראל. לטענתן, כל הנחה שהן יקבלו במחיר הקו תגולגל לצרכן, וכך תגדל הבחירה לצרכן (משתי חברות תשתית לשש חברות) תוך ירידה משמעותית במחירים.



חברות האינטרנט מזכירות כי שיעורי הרווח של בזק עצומים (51.6% ב-ebitda) וגבוהים באופן משמעותי גם בהשוואה עולמית.



ועדת חייק



זו אולי הפתעה, אבל נראה שבוועדת חייק מקשיבים ברוב קשב להצעות החברות ובראשן בזק. חייק מאמין שיש צורך למסד שוק סיטוני בתקשורת הקווית בישראל, אך לדעתו ניתן במקביל גם לוותר על פיקוח התעריפים על בזק וההפרדות המבניות השונות שיש בשוק. מתוך עמדה זו, שדומה במידה רבה לעמדת בזק, הוויכוח היחידי הוא על מחיר הקו הסיטוני - האם יהיה מפוקח, ואיזה שיעור הנחה הוא יגלם.



ההערכה היא שבדומה למה שקורה כיום בשוק הסלולר, חייק ישלח את חברות התקשורת "להסתדר ביניהן". אם ספקיות האינטרנט יגיעו להסכמה על מחיר הקו הסיטוני שאותו הן ירכשו מבזק ו-hot, הוועדה לא תתערב. אם החברות לא יגיעו להסכמה, ועדת חייק תאלץ לשכור חברת ייעוץ כלכלית ולקבוע את מחיר הקו הסיטוני. היות ועמדות בזק, ספקיות האינטרנט וחייק עצמו אינן כה רחוקות - נדמה כי רפורמה מקיפה ומרעננת בשוק התקשורת הקווית קרובה מאי פעם.



-



חיבור סיטוני



קו שמשכירה חברת הבזק למפעילת תקשורת אחרת, אשר מוכרת את השירות ללקוח הפרטי



רוח שונה



>> מקורות בשוק התקשורת, שהופיעו מול ועדת חייק מוסרים כי מדובר בוועדה שונה, באופן חיובי, מכל הוועדות הקודמות שהוקמו בעבר על ידי משרד התקשורת.



הבכירים מספרים כי בניגוד לעבר, חייק קיבץ סביבו חבורה של אנשים רציניים, מהמגזר הפרטי, אנשים שמבינים כלכלה ובעיקר קשובים. הם לא הגיעו מתוכנתים מראש עם יעדים מוגדרים והם בוחנים ברצינות כל עמדה וטענה.



אנקדוטה מספרת כי אחרי שאנשי מקיזני (מטעם בזק) הופיעו מול חייק והציגו מצגת נרחבת על רפורמות שוק סיטוני בכל העולם, לאורך שעות, דאג אמיר חייק באופן אישי לשלוח לאנשי מקינזי מייל תודה על ההשקעה. מחווה קטנה כזו, טריוויאלית ככל שתיראה, הינה חריגה ביותר ולמעשה מעולם לא קרתה כאשר היו אלה פקידי משרד התקשורת אשר ישבו על המדוכה.