העיתונים עוברים לאייפד, אך לא בקלות

>> הפרסומת ליישום האייפד של עיתון "ניוזדיי" מתחילה בהומור. אדם מעונב יושב במטבח וקורא את העיתון הניו יורקי במחשב הטאבלט שלו. הוא מסובב את המכשיר על צדו וצופה בדיווח החי ממצלמת התנועה בכבישים, ואז נוחת זבוב על השולחן. האיש מרים את האייפד בזריזות, מנחית אותו על הזבוב - ומרסק את המסך.

הפרסומת רומזת כי האייפד עדיף על העיתונות המודפסת במובנים רבים, אך לא בכולם. זו אמנם בדיחה, אך היא מסכמת היטב את היחס של עולם העיתונות והמגזינים למוצר של אפל מאז שנחשף לפני שמונה חודשים.



עוד לפני שהמכשיר זכה לשם, בכירים בעולם המדיה כבר ידעו מה הם רוצים שיהיה באייפד. כמו הקינדל, קורא הספרים האלקטרוני של אמזון, הוא יוכל לשמש לשיווק מהדורות דיגיטליות של עיתונים ומגזינים. כמו האינטרנט, אפשר יהיה להשתמש בו לאספקת פרסום ממוקד. והוא ייראה טוב יותר משניהם.



חברות העיתונות והמגזינים היו נחושות להיות מעורבות באבולוציה של המכשיר. טרי מקדונל, האחראי על מגזין "ספורטס אילוסטרייטד", למשל, סייע ביצירת סרטון עתידני ועתיר גרפיקה מנצנצת על פרסום אינטראקטיבי.



העובדה שהמכשיר המוגמר של אפל אינו שונה מתיאור זה הוא עדות לאיכותו ולמאמצי "ספורטס אילוסטרייטד". אחרים יצרו יישומים יפהפיים המושכים צרכנים. מגזין "וויירד" של המו"לית קונדה נאסט טוען כי היישום שלו הורד 24 אלף פעם בתוך 24 שעות תמורת 5 דולרים להורדה. יישומיהם של עיתונים ומגזינים פופולריים בקרב מפרסמים, המשלמים עד 10 סנטים לקורא - פי כמה וכמה ממחירי הפרסומות בעיתונות באינטרנט.



השפעות האייפד על חברות המדיה אינן מוגבלות למסך שלו. המכשיר מכיל דפדפן אינטרנט וגם חנות יישומים, ובכך הוא משלב בין עולם התוכן בתשלום לעולם האינטרנט הפתוח, שבו התוכן ניתן לרוב בחינם. המקבילה מחוץ לעולם הווירטואלי היא דוכן עיתונים שבו נמכרות שתי גרסאות של כל מגזין - האחת יקרה והשנייה נחותה אך חינמית. חברות המדיה הגיעו למסקנה ברורה: עליהן לסגת מהמודל החינמי של האינטרנט.



מגזין "טיים" הפסיק להעלות את כל הכתבות שלו לאתר, בטענה כי האייפד מספק חלופה דיגיטלית הולמת. חברת טיים מעוניינת לעבור למודל של תמחור כל הפלטפורמות שלה - תכניה יהיו נגישים למנויים בכל אמצעי המדיה. מהלך זה ממשיך את תוכנית "טלוויזיה בכל מקום" של מנכ"ל טיים וורנר, ג'ף ביוקס.



בעקבותיו צפויים להגיע מו"לים נוספים. ג'יימס מורוני, למשל, מו"ל "דאלאס מורנינג ניוז", אומר כי השקתו של יישום בתשלום של עיתונו לאייפד, בהמשך השנה, מתוכננת במקביל להקמת מחסום תשלום באתר האינטרנט של העיתון. לדבריו, לא סביר לגבות תשלום על פלטפורמה אחת ולא על האחרת.



ואולם, חברות מדיה המעוניינות להתקדם בכיוון זה נתקלות במכשולים. הראשון הוא שלעיתונים ולמגזינים רבים אין מספיק מידע אודות לקוחותיהם כדי לשווק להם תכנים על פני כמה פלטפורמות. כדוגמה לכך מציין קן דוקטור, אנליסט מדיה בחברת אאוטסל, כי עיתונים אמריקאיים נוטים למיין את קוראיהם לפי כתובת ולא לפי שם.



המכשול השני הוא אפל. החברה מקשה על מכירת מנויים באייפד ואינה ששה להעביר מידע על רוכשי המכשירים לחברות אחרות. בעיה זו נוגעת בעיקר למו"ליות המגזינים, המשתמשות בנתוני הלקוחות כדי לקדם מוצרים אחרים ולמכור שטחי פרסום.



המכשיר של אפל מתברר הן כ"משנה תעשייה" והן כמתסכל במיוחד. חברות המדיה מתפללות כי מכשיר אחר, אולי כזה שיתבסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, יזכה לפופולריות ויעניק להן מעט יותר כוח מיקוח מול לאפל. הן אולי חושקות בגישה לאייפד, אך ינפצו את המכשיר בשמחה אם יתברר כי יש לו תחליף מפתה באותה מידה.