400 מיליון דולר ממוסדיים אירופיים עשויים לצאת מישראל

>> בישראל עסוקים היזמים וקרנות ההון סיכון בהישרדות, אך בחודש הבא צפוי הפרלמנט של האיחוד האירופי להצביע על תקנות המכונות alternative investment fund managers directive (aifmd), שעשויות לשנות את מפת תעשיית ההון סיכון הישראלית.



העיקרית שבהן תדרוש מכל חברה ישראלית פרטית שמבקשת לקבל השקעה מגוף מוסדי אירופי להפוך לחברה שקופה, שהחלטות מהותיות לגביה מתקבלות לא רק על ידי מנהליה אלא גם על ידי העובדים בה. התקנות החדשות יחייבו חברות פרטיות לפרסם מידע עסקי פנימי שפרסומו עשוי לפגוע בכושר התחרות שלהן, ולהקשות על מנהליהן ומשקיעיהן לנהל אותן. מועצת המנהלים של חברה פרטית תצטרך לפרסם את החלטותיה בעניינים עסקיים מהותיים - לדוגמה, מתי היא מתכוונת לצאת לגיוס הון.

מערך התקנות שעליו צפוי הפרלמנט של האיחוד האירופי להצביע ישפיע לא רק על תעשיית ההיי-טק הישראלית, אלא למעשה על תעשיות ההון סיכון וההיי-טק בכל העולם. מעבר לכך, השפעת התקנות תהיה רחבה בהרבה, והיא נוגעת לכל סוגי ההשקעות הפרטיות, או בשפת שוק ההון השקעות פרייבט אקוויטי (private equity). אלה מכונות בפי המשקיעים המוסדיים גם השקעות אלטרנטיביות (alternative investments), והן כוללות תחומי השקעה רבים: לא רק הון סיכון והיי-טק אלא גם נדל"ן, קרנות גידור ועוד.



ההחלטות נוגעות לא רק להשקעות של גופים אירופיים באזורים שונים בעולם אלא גם להשקעות של גופים זרים באירופה עצמה. התקנות צפויות לבוא לידי ביטוי בצורה שונה לפי גודל הקרן, ובאופן כללי להשפיע על קרנות עם הון מנוהל של 100 מיליון יורו ומעלה. כמעט כל קרן הון סיכון בישראל מנהלת סכום כזה (הכוונה היא לכל הון שגויס לאורך השנים בכל קרן).



באיגוד תעשיות ההיי-טק הישראלי מאמינים שהתקנות צפויות לפגוע בעיקר בחברות קטנות עד בינוניות, בשל העול הרגולטורי שיוטל על קרנות הון סיכון שירצו להשקיע בהן. החשש העיקרי הוא שחובת השקיפות בנוגע למרכיבים חסויים בתיקי ההשקעות של המשקיעים האירופיים תהיה בעייתית עבור חברות סטארט-אפ. כל קרן הון סיכון שתרצה לקבל כסף ממשקיעים אירופיים תצטרך לקבל "פספורט", מעין אישור שמחייב אותה לבדוק שכל חברות הסטארט-אפ שבהן היא משקיעה יפעלו לפי מערך התקנות החדש.



הקרנות האירופיות עלולות להפוך למצורעות



גם משקיעים אירופיים שמשקיעים בחברות סטארט-אפ ישראליות כבר שנים ארוכות, כמו הקרנות אינדקס ואקסל שלהן השקעות רבות כאן, ייפגעו. חברות ישראליות פשוט יימנעו מלפנות אליהן. המצב עשוי להחמיר, שכן הקרנות האירופיות עלולות להיהפך למצורעות מפני שקרנות הון סיכון אחרות לא ישתפו פעולה אתן. בנוסף, גם קרנות הון סיכון אמריקאיות שנוהגות להשקיע בישראל לא יחפצו לקבל כסף אירופי.



בחודש שעבר התכנסה בניו יורק שורה ארוכה של מנהלי איגודים של קרנות הון סיכון מרחבי העולם, שהביעו חשש כבד ביחס לאישור מערך התקנות החדש. נציגי ישראל בדיונים הם אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בישראל (לשעבר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי), ועודד חרמוני, מנכ"ל האיגוד. השניים השתתפו בדיונים יחד עם אבי זאבי מכרמל ונצ'רס, והופתעו ללמוד על מערך התקנות החדש שצפוי להיות מאושר בחודש הבא.



ההשפעה על התעשייה המקומית תהיה גדולה מאחר שלפי איגוד תעשיות ההיי-טק הישראלי, 20%-22% מההון המושקע בחברות היי-טק בישראל על ידי קרנות הון סיכון וגופי השקעה מוסדיים מגיעים ממשקיעים אירופיים.



מאז 2004, היקף ההשקעה בחברות היי-טק ישראליות נע בין מיליארד דולר ל-2 מיליארד דולר. 20% מכך הם סכום אדיר של 200-400 מיליון דולר, שמגיעים מדי שנה לחברות סטארט-אפ ישראליות באמצעות חברות אירופיות - בין אם באמצעות השקעות ישירות, כמו במקרה של ג'נרלי, חברת הביטוח האיטלקית, שהשקיעה כ-10 מיליון דולר במודו, או באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון ישראליות המשקיעות בחברות סטארט-אפ ישראליות.



השאלה היא מה יקרה לכסף הזה אם התקנות החדשות יעברו. מנקובסקי וחרמוני סבורים שכל קרן הון סיכון ישראלית תשקול פעמיים אם לגייס כסף ממשקיעים אירופאים, גם אם מדובר בקרן שמצבה קשה והיא זקוקה להשקעות."אני יודע שבפיטנגו לא נקבל כסף ממשקיעים אירופאים אם זה יהיה המצב", אומר מנקובסקי, המשמש גם שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו.



גם גייתנר מודאג



לא רק בישראל מבקרים את מערך התקנות החדש. שר האוצר האמריקאי טימותי גייתנר שלח ב-1 במארס מכתב לנציב האיחוד האירופי לשווקים מקומיים ושירותים, מייקל ברנייר, שבו הוא מפציר בעמיתו האירופי שלא לאשר את התקנות. "ארה"ב והאיחוד האירופי דנו בחודשים האחרונים ברגולציה על השקעות אלטרנטיביות. אנו מודאגים מההצעות האחרונות, שיפלו חברות אמריקאיות וימנעו מהן גישה לשווקים אירופיים", ציין גייתנר.



מנקובסקי אומר כי לפי הערכות שונות צפויות הרגולציות לעבור, אם כי מדינות באיחוד יוכלו להביע סייגים ולהכניס שינויים בתוכנית. "הדיונים בעניין מתנהלים כבר שנתיים ובחודש הבא יגיעו להכרעה. יש סיכוי די גבוה שהתקנות יאושרו".



מה יש בתקנות הללו שכה מאיים על תעשיית הפרייבט אקוויטי וההון סיכון ברחבי העולם? התקנה שתחייב חברות לגלות נתונים עסקיים שעד כה היו פרטיים, למשל, תהיה בעייתית במיוחד לחברות מגובות הון סיכון, שלרוב עומדות בפני תחרות קשה. חברות שבהן 50 עובדים לפחות (בישראל לא מעט חברות סטארט-אפ כאלה) יחויבו לחשוף החלטות של הדירקטוריון.



"אנחנו מאמינים שהתקנות החדשות יפגעו קשות בתעשיית ההון סיכון ובמימון החדשנות בכל רחבי העולם", ציינה אולי פריקה, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון וההשקעות הפרטיות באירופה. "קרנות הון סיכון נסמכות על מקורות מימון גלובליים. רגולציה לא רצויה של השקעות פרטיות חופשיות תפגע בצמיחה ובחדשנות".



מנקובסקי אומר כי הרגולציות החדשות מזכירות את תקנות סרביינס-אוקסלי. "כבר כיום יש הטוענים שיישום התקנות סרביינס-אוקסלי היה טעות. מדובר בגזירות שלא בטוח שאפשר לעמוד בהן. חברות ללא מקורות מימון יעדיפו שלא להיחשף מאשר לגייס כסף אירופי. האופציה של גיוס בבורסות ציבוריות באירופה לא תקפה. כבר ראינו מה קרה לחברות ישראליות שניסו לגייס כסף בבורסות בלונדון, בצרפת ובמקומות אחרים".



מנקובסקי אומר כי האיגוד מתכוון לערב גם את שר האוצר יובל שטייניץ במאבק: "אני מעריך שאם הרגולציה תאושר, יימצאו מבנים משפטיים עקומים כדי לעקוף את התקנות. בכל מקרה זה מדאיג וצריך לטפל בזה, וזו לא רק בעיה ישראלית".