המניות בשיא. מישהו שם לב?

>> בשקט בשקט, בלי כותרות גדולות, הבורסה הישראלית מדגדגת שוב את רמות השיא שלה. אתמול טיפס מדד תל אביב 25 ל-1,236 נקודות, והוא מצוי כעת 2 נקודות מתחת לשיא שקבע באפריל השנה.

זו לא רק ישראל. בחודש האחרון, בלי שום סיבה נראית לעין, שוקי המניות מטפסים. מדד דאו ג'ונס, למשל, טיפס מתחילת ספטמבר ב-6%, ועלייה של כ-5% רשמו גם המדדים המובילים באירופה שחזרו לרמות של תחילת ספטמבר 2008. נראה כאילו המשקיעים באירופה השאירו את משברי החובות של מדינות גוש היורו מאחוריהם, ופניהם מופנות באופטימיות לעתיד.



למרות רמות המחיר המעודדות, האווירה בבורסות רחוקה מלהזכיר תקופות של גאות. בישראל למשל, למעט הנפקת חברת הקניונים עזריאלי שבוצעה זה מכבר, השוק הראשוני נמצא בשביתה כמעט מוחלטת.



שוק הנפקות רופף קיים גם בארה"ב וברוב מדינות אירופה. מחזורי המסחר הנמוכים בשוק המניות הישראלי מעידים על כך שהרוב הגדול של הציבור לא מגלה עניין בשוק. הבורסה נדחקת לשוליים, אפילו בעיתוני הכלכלה המקומיים. השיא קרוב, אבל האווירה רחוקה מלהיות שמחה. האם אפשר להסביר זאת? אפשר רק לנסות. האווירה העולמית אמנם אינה שמחה כל כך, אבל באופן יחסי - בעזרת סיוע ממשלתי תכוף - הכלכלות מתפקדות.



בחודש האחרון לא התפרסמו חדשות יותר מדי רעות. מכיוון שמחירי המניות נמצאים פחות או יותר בתחום הסביר, וכאשר הריבית נמוכה להחריד, אנשים מתחילים לקבל ביטחון ומסיטים חלק מכספם לשוק המניות. בסופו של דבר, כאשר יותר כסף נכנס לשוק המניות מאשר יוצא ממנו, המחירים עולים.



כך זה נראה כרגע. עם זאת אסור לשכוח שהמצב הכלכלי בעולם שביר מאוד. נטל הבעיות שרובץ על כלכלות העולם המערבי גדול, ועלול להכביד על שוקי המניות בהמשך הדרך. במצב שכזה די במשב רוח קליל של סתיו כדי לשנות את מצב הרוח בשוק מ"רגוע" ו"יציב" ל"סוער". זו אולי גם הסיבה שהקירבה לשיא לא מעוררת במשקיעים שום רצון לחגוג.