יותר ממיליארד שקל של עזריאלי מחפשים תשואה

>> קבוצת עזריאלי, שבשליטת דוד עזריאלי ובניהולו של מנחם עינן, חוגגת היום ארבעה חודשים כחברה ציבורית. זאת לאחר שהשלימה ביוני הנפקה ראשונית של מניותיה (ובשלב מאוחר הקצאה נוספת של המניות) בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל, שהיתה ההנפקה הגדולה ביותר בתולדות הבורסה של חברה בבעלות פרטית.

מאז ההנפקה שבוצעה לפי שווי הנמוך בכ-6% מהשווי שתוכנן במקור ונתקלה במהמורות לא קטנות, רשמה מניית עזריאלי עלייה של כ-14.5%, המשקף לה שווי שוק של כ-11.5 מיליארד שקל.



הגופים המוסדיים, כמו עמיתים, כלל ביטוח, פסגות, בנק הפועלים והבינלאומי שהשתתפו בהנפקה רושמים תשואות נאות על הנייר. לשם השוואה, בארבעת החודשים האחרונים רשם מדד נדל"ן ת"א 15, שבו נכללת עזריאלי, תשואה חיובית של כ-18% ומדד ת"א 25 (מעו"ף) עלה בתקופה זו בכ-14%.



עזריאלי היא חברת אחזקה הפועלת ישירות ובאמצעות חברות בנות ומוחזקות בתחומי הנדל"ן והאנרגיה (באמצעות גרנית הכרמל, סונול וסופרגז). בנוסף, לחברה יש השקעות פיננסיות פאסיביות בתחום הבנקאות והפיננסים. היא מחזיקה בבנק לאומי (4.8%), בחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד (20%), וכן יש לחברה השקעות בקרנות הון סיכון.



למרות אחזקותיה השונות, הנדל"ן הוא ליבת הפעילות שלה 84%. פעילות הנדל"ן העיקרית היא קניונים (53%), משרדים (24%) ונדל"ן בהקמה (7%).



רצו לרכוש את בריטיש



נכון להיום נחשבת עזריאלי קבוצת הקניונים המובילה בישראל. ואולם בקרוב מעמדה עלול להיפגע עם השלמתה של עסקת המיזוג הצפויה בין מליסרון שבשליטת משפחת עופר לבין בריטיש ישראל של ליאו נואי ופויו זבלדוביץ'. העסקה אמורה להיות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל.



בריטיש ישראל מחזיקה כיום בכ-20 קניונים, וכן בכמה פארקים ובנייני משרדים ברחבי הארץ. מליסרון מחזיקה בארבעה קניונים בישראל, כך שהקבוצה המאוחדת תעבור את קבוצת עזריאלי מבחינת שווי ושטח הנדל"ן, ותהפוך לקבוצת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל שתחזיק בשטחים מניבים בהיקף של כ-770 אלפי מ"ר (במאזן המאוחד). בכך תהפוך לשחקן המוביל בשוק הקניונים מבחינת שטחי מסחר, וכחברה המאוחדת היא צפויה לערער את ההגמוניה של עזריאלי, שבינתיים משיכה לשדר עסקים כרגיל.



ואולם ל-themarker נודע כי לפני שנואי וזבלדוביץ' סגרו עם ליאורה עופר (יו"ר מליסרון) ואבי לוי (מנכ"ל חברה האם של מליסרון, עופר השקעות) על מכירת בריטיש, ניהלה בריטיש מגעים גם עם עזריאלי.



המחיר שעזריאלי היה מוכן לשלם היה דומה למחיר שמשפחת עופר שילמה (פרמיה של 30% על ההון העצמי). ואולם בסופו של דבר, מתוך חשש כי במקרה של עסקה עם עזריאלי תיווצר "גורילת" הקניונים, והממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, לא תאשר עסקה כזו - העדיפו בבריטיש למכור למשפחת עופר.



אחר ההנפקה, נכון לסוף יוני 2010, בקופת החברה היו מזומנים, נכסים פיננסיים זמינים למכירה, פיקדונות והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל, בצד נכסים לא משועבדים בשווי של כ-1.4 מיליארד שקל. גם אחרי ההשקעה המתוכננת של כ-1.5 מיליארד שקל בהקמה של נכסים חדשים בישראל, ייוותרו לחברה מזומנים בהיקף של יותר ממיליארד שקל - וללא הכוונתם להשקעות המניבות תשואות גבוהות ביצועי המניה עלולים להיפגע.



כיום מרבית קופת המזומנים של עזריאלי מנוהלת על ידי מנהלי השקעות ישראלים וקנדים באפיקים נזילים.



לאחר שפיספסה את עסקת בריטיש, נראה כי פוטנציאל הגידול של עזריאלי בנדל"ן בישראל הוא מוגבל, והחברה עשויה לחפש השקעות בחו"ל. עם זאת, מינוף נמוך ואמצעים נזילים גבוהים הוכיחו במשבר האחרון כי הם מתכון בטוח להישרדות.



ההשקעה בלאומי השתלמה



מבין האחזקות שלא בתחום הנדל"ן, נראה שההשקעה בלאומי, שהתבצעה בשיאו של המשבר בשווקים בתחילת מאי 2009, נראית כמוצלחת ביותר. עזריאלי שנהנתה אז, להבדיל משחקנים רבים אחרים בשוק (וגם כיום) מנזילות גבוהה, ניצלה את ההזדמנות ורכשה מקרנות סרברוס-גבריאל 4.8% מניות לאומי תמורת כ-740 מיליון שקל.



בעזריאלי מסווגים השקעה זו כנכס פיננסי זמין למכירה ולא כהשקעה אסטרטגית, ששוויו נמדד לפי ביצוע מניית לאומי בבורסה, כשהשינויים שחלים בה נזקפים לדו"ח רווח כולל ולא לשורת רווח/הפסד נקי.



ברבעון השני של 2010 ירדה מניית לאומי בכ-21%, ובהתאם לכך ירד שווי ההשקעה בכ-250 מיליון שקל, דבר שהסב לה הפסד כולל (המיוחס לבעלי המניות) של 132 מיליון שקל. ואולם ברבעון השלישי התאוששה מניית לאומי ועלתה בכ-22%, כך שכיום שווי האחזקה של עזריאלי בלאומי הוא כ-1.2 מיליארד שקל. הדבר משקף תשואה של כ-62% על ההשקעה בתקופה של פחות משנה וחצי.



בנובמבר, לאחר קבלת האישור מהמפקח על הבנקים, צפוי לאומי לחלק דיווידנד של כ-500 מיליון שקל. חלקה של עזריאלי נאמד ב-24 מיליון שקל. ב-2011 הבנק אף צפוי לחלק דיווידנד גבוה יותר.



לאומי נחשב כבנק העיקרי שמממן את הפעילות של עזריאלי. הבנק בחר לא להשתתף בהנפקה בניגוד לבנק הפועלים והבינלאומי. זאת לאחר שזרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, לאומי פרטנרס, בחנה השקעה זו. ואולם בסופו של דבר, לנוכח היחסים המורכבים של אשראי ומניות בין שתי הקבוצות, החליטו בלאומי לא לבצע השקעה זו. ההשקעות של עזריאלי בקבוצת לאומי כוללות גם אחזקה של כ-20% במניות חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד. נכון לסוף יוני 2010 השווי ההוגן של ההשקעה בלאומי קארד נאמד ב-453 מיליון שקל. בתוספת דיווידנד של כ-10 מיליון שקל (חלקה של עזריאלי) מדובר על תשואה של כ-28%.



להבדיל מההשקעה בלאומי, ההשקעה של עזריאלי בגרנית הכרמל, שבראשות יוסי זינגר, בינתיים נראית מאכזבת. עזריאלי גברה בנובמבר 2006 במכרז על מאיר שמיר, שלמה שמלצר ומשקיעים נוספים, כשזכתה בהתמחרות על גרנית מידי משפחת בורוביץ'. תקופה קצרה לאחר מכן היא הגדילה את אחזקתה באמצעות כשרכשה מניות נוספות מידי ישעיהו לנדאו. עד כה עזריאלי השקיעה במניות גרנית הכרמל (כ-61%) 740 מיליון שקל.



נכון להיום, שווי השקעתה בגרנית בבורסה הוא כ-715 מיליון שקל (כולל חלקה בדיווידנד שחילקה גרנית בסך 9 מיליון שקל). מדובר בתשואה שלילית של כ-3%. לשם השוואה, בתקופה זו עלה מדד ת"א 100 (שבו נכללת גרנית) ב-25%.