מותו של השוק החופשי למט"ח

ניו יורק טיימס >> בשעה שממשל אובמה מסלים את הקרב מול מנהיגי סין על שער היואן הסיני, מספר גדל והולך של מדינות נסוג מכללי השוק החופשי, שהובילו את הסחר הבינלאומי בעשרות השנים האחרונות והתחילו לשחק לפי הכללים של הסינים.



יפן וברזיל נקטו באחרונה אמצעים לפחת את מטבעותיהן, או לפחות למנוע ייסוף שלהם מול היואן הסיני. בית הנבחרים בארה"ב העביר בשבוע שעבר ברוב מוחץ את החקיקה הראשונה המתירה לארה"ב להטיל מכסים עצומים על מוצרים סיניים, אם סין לא תאפשר ליואן להתחזק. המטרה של האמריקאים היא לייקר את היצוא הסיני ולהוזיל את היבוא האמריקאי לסין.



המנהיגים באירופה החלו לחשוש מהתחזקותו החוזרת של היורו מול הדולר, שפוגעת ביצוא מאירופה. היצוא הוא אחד ממקורות הצמיחה המעטים של אירופה. נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שיכהן בראש פסגת g20 (קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם) שתיערך ב-11-12 בנובמבר בדרום קוריאה, אמר בסוף השבוע שהוא רוצה ליצור מערכת חדשה של תיאום מטבעות, כפי שהיה נהוג בשנות ה-70, לפני שאורתודוקסיית השוק החופשי השתרשה.



לא ידוע אם התוצאה של כל אלה תהיה "מלחמת מטבעות", כפי שהזהיר לאחרונה שר האוצר של ברזיל, גואידו מנטגה, או אם מדובר רק ביריות אזהרה לאלץ את הנהגת בייג'ין לקיים הבטחות ישנות לאפשר למטבע הסיני להתחזק. שר האוצר של ארה"ב, טימותי גייתנר, ניסה להרגיע את הרוחות ואמר כי לא יפתח במלחמת מטבעות או סחר. לדבריו, ההנהגה הסינית מבינה את הצורך בייסוף היואן.



ואולם לא ברור אם הסינים מוכנים ללכת רחוק. "מדובר ברווח והפסד להנהגת סין", אמר פקיד בכיר בארה"ב. "הם תחת לחץ של הממשל המקומי שלהם, החושש מאבטלה - אותה הבעיה שאנחנו נאבקים בה".



העולם מחקה את השיטות של סין



העובדה היא שהעולם מתחיל לחקות את הטכניקה שסין שיכללה לשלמות: מניפולציה במטבע לטובת המדינה, ועמידה בפני לחצים פוליטיים מצד שותפות הסחר.







יש כלכלנים הטוענים כי אנו עומדים בפתח עידן של פרוטקציוניזם - מדיניות של הגנה באמצעות מכסים - כמו שהיה בשנות ה-20 וה-30. מצב כזה יפגע בסחר ובהתאוששות הכלכלית. אחרים טוענים כי קונצנזוס השוק החופשי של שנות ה-80 וה-90 החליש את התחרותיות של ארה"ב, ונוצל לרעה על ידי מעצמות עולות כמו סין. הם תומכים במדיניות אסרטיביות יותר להגנה על משרות, הגדלת היצוא ומניעת מעבר מפעלים לחו"ל.



"זה דומה למה שקרה בשנות ה-30, כשיכולת המימון של אירופה קרסה ועמה גירעון הסחר שלה. העולם חש למצוא איזון חדש וכל מדינה ניסתה לחטוף נתח גדול מהביקוש הגלובלי המידלדל", אמר מייקל פטיס, פרופ' באוניברסיטת פקין וכלכלן בקרן קרנגי לשלום בינלאומי.



מדינות רבות כבר ביצעו מניפולציות מט"ח בעבר - ארה"ב הגיעה להסכם פוליטי עם יפן בתקופת רייגן, במאמץ להפחית את הגירעון בסחר מול יפן. במשך עשרות שנים, על אף שכללים גלובליים אסרו על כך, העניקו מדינות סובסידיות לחברות במטרה לסייע להן בתחרות - כמו שעשתה אירופה במשך שנים עבור איירבוס, המתחרה של בואינג.



יפן התערבה בשוק המט"ח לא מזמן, לראשונה זה שש שנים, לאחר שהאשימה את סין בדחיפת הין לשיא של 15 שנה, בין היתר באמצעות קניית אג"ח של ממשלת יפן. ואולם מדובר במהלך קצר טווח. ברזיל פעלה באופן דומה ואמרה שתמשיך ככל הנדרש כדי למנוע מהמטבע להתחזק. שר האוצר שלה אמר כי הורדות הריבית במדינות המפותחות לשפל היא "אסטרטגיה מן העבר" כדי לפחת את מטבעותיהן.



המדינות המפותחות לא מצליחות לתמרץ את השווקים הפנימיים שלהן, ולכן הן פועלות לפיחות המטבע שלהן כדי להיות תחרותיות בשווקים הדינמיים המעטים בעולם. רוב הממשלות במערב, וכלכלנים רבים, מטילים את האשמה על סין, שבנוסף לפיחות היואן גם סיבסדה את היצוא שלה על ידי הפחתת הריבית באופן שגורם למעבר כסף מפיקדונות הצרכנים להלוואות לעסקים. הטקטיקות הללו אינן חדשות, אך גודלה העצום של כלכלת סין הופך אותן לבעלות השפעה גדולה בעולם. היואן החלש משמעו שסין מסבסדת בעצם את הצרכנים האמריקאים על חשבון הצרכנים הסינים.



אחד הפתרונות האפשריים לתסבוכת היא שסין תסתמך יותר על צריכה פנימית מאשר על רווחים מיצוא. ואולם התקדמותה בכיוון זה אטית להחריד. מאז שממשלת סין אמרה ביוני כי תאפשר ליואן להתקרב לערכו הריאלי, הוא הוסיף 1%. רוב המומחים אומרים כי ערכו האמיתי גבוה ב-15%-20%.



סין מוגבלת מבחינה פוליטית וכלכלית ביכולתה להעניק גמישות ליואן. אם הייסוף יהיה מהיר מדי, תהיה קריסה של מגזר היצוא, ומשמעות הדבר היא אבטלה ואי שקט חברתי. לי דאוקוי, מנהל המרכז לסין בכלכלה העולמית באוניברסיטת טסינגואה, אומר כי נדרש ייסוף מתון ביואן, וכי חייבים להכין את הסינים לכך - אחרת הם יחשבו שיש קנונייה למנוע צמיחה בכלכלה.