התנועה לאיכות השלטון: לא למנות מועמד משני הבנקים הגדולים לתפקיד המפקח

התנועה לאיכות השלטון פנתה אל חברי ועדת האיתור לתפקיד המפקח על הבנקים בבקשה שלא להמליץ על מועמדים שמכהנים או כיהנו לאחרונה בתפקידים בכירים באחד משני הבנקים הגדולים נוכח ניגוד העניינים המובנה הנובע מכך.



במכתבה ציינה התנועה כי לאחרונה פורסמו שמות של מועמדים אפשריים, ביניהם היו גם גורמים בכירים באחד משני הבנקים הגדולים, השולטים על כ 60% מהפיקדונות ואשראי. התנועה הדגישה כי פנייתה לא נועדה בכדי לערער על איכותו או כישוריו של מועמד מבין המועמדים שהוזכרו בתקשורת, אלא להתריע מפני ניגוד העניינים המובנה במינוי מפקח על הבנקים שטרם מינויו היה בעל תפקיד משפיע באחד מהבנקים הגדולים, וזאת ללא כל תקופת צינון מינימאלית.



התנועה ציינה כי אם בעל תפקיד בכיר באחד מהבנקים הגדולים יתמנה ללא כל תקופת צינון ימצא עצמו במצבים של ניגוד עניינים אינהרנטי, מטבע תפקידו החדש, הדורש ממנו פיקוח נטול פניות על אותו מוסד בו עבד שנים ארוכות.



התנועה הדגישה כי בעניינו של מר זאב נהרי, המשנה למנכ"ל בנק לאומי, מדובר על מועמד שמילא שורה של תפקידים בבנק לאומי במשך עשרות שנים. עובדות אלה מקשות עוד יותר על הימנעות מאותו ניגוד עניינים מובנה שתואר לעיל ובולט עד כמה הסכם ניגוד עניינים אינו יכול להפיג את החששות המוצגים.



בנוסף, ציינה התנועה כי ראוי שוועדת האיתור תשים לנגד עיניה גם את מאפייניה הייחודים והחריגים של מערכת הבנקאות הישראלית שהינה ריכוזית בקנה מידה בינלאומי: שני בנקים מהווים כ-60% מהפיקדונות והאשראי; בישראל יש רק 5 קבוצות בנקאיות (לשם השוואה, לפי הפרסומים, ברשות הפלסטינית יש כ-18 בנקים; בישראל לא הוקם אף בנק חדש למעלה מ-40 שנה). בישראל הבנקים הם גם הבעלים של חברות כרטיסי האשראי (קרי, ללקוח הקמעונאי אין חלופות מלבד בנקים). בישראל העובדים בבנקים מקבלים שכר שהוא כמעט פי שלוש מהשכר הממוצע במשק. בישראל אין חברות נתוני אשראי עצמאיות עם מידע חיובי על הלקוח וגם המידע של הלקוח שייך בפועל לבנק ולא ללקוח (אי לכך מעט לקוחות יחסית עוברים בנקים).