וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

להפוך את הרכבת לבסיס לשיתוף פעולה עסקי-ממשלתי

שחר זיו

7.10.2010 / 6:55

תשתיות



>> משרדי הממשלה הצהירו באחרונה על תוכנית נתיבי ישראל, שאמורה לשנות את פריסת התשתיות והתחבורה בהשקעה של עשרות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב.

לצד ההערכות ליישום תוכנית נתיבי ישראל, יש לשרטט מפת דרכים שתהיה הצהרת כוונות של הממשלה לגבי שיתוף המגזר הפרטי במימון חלק מהפרויקטים המתוכננים בפרויקטי ppp (פרויקטים במימון המגזר הפרטי). ככל שהיזמים והגופים המממנים יוכלו להיערך מראש לפרויקטים המתוכננים, כך נראה השתכללות והתמקצעות של השוק הישראלי לביצוע פרויקטים במימון המגזר הפרטי.



בשנים האחרונות היוו פרויקטי ppp בתחום התשתיות הבטחה לפיתוח מהיר ויעיל של התשתיות בישראל. בפועל, לצד פרויקטים מוצלחים כמו כביש חוצה ישראל, נרשמו גם כישלונות או עיכובים בפרויקטים מסוג זה, כמו הרכבת הקלה בתל אביב. התשובה לצמצום הכשלים העתידיים היא תכנון ארוך טווח ומוקדם.



תוכנית נתיבי ישראל כוללת פריסת פרויקטים רחבה בהיקפים כספיים עצומים. ברור כי תנאי הכרחי להצלחת הפרויקט הוא שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי לפרטי. עד שיסיים המגזר הציבורי את גיבוש התוכנית, המגזר הפרטי נאלץ להמתין. למה? בין היתר, למפרט הפרויקטים וסדר ביצועם ודרישות להגשת הצעות למכרזים השונים - כדי שהיזמים יוכלו להיערך מבעוד מועד להתמודדות ולביצוע.



ברמה הלאומית, עבור המדינה תוכנית נתיבי ישראל היא הזדמנות לאחד בין תוכניות פיתוח דמוגרפיות לפיתוח מקביל של תשתיות ודרכי תחבורה - שני אספקטים הנדרשים להתבצע במקביל כדי להביא לתוצאה המיוחלת שבה אזורים בפריפיריה יכולים להתרחב, לקלוט עוד תושבים ולהציע נגישות לשירותים בסיסיים ולהגעה קלה לכל חלקי המדינה.



ברמה העסקית, התוכנית היא הזדמנות לקפיצת מדרגה במעורבות היזמים הפרטיים בפרויקטים לאומיים ולהתפתחות שוק מימון וביצוע חדש. הצלחת המהלך דורשת היערכות של המגזר הפרטי בצד היזמי ובצד המימוני ותלויה ביכולת הממשלה להציג מוקדם ככל האפשר מפת דרכים לטווח הארוך, הכוללת הרחבה הדרגתית של היקף וכמות הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. מפת דרכים כזו תיתן אופק ונראות לשחקנים בשוק הפרטי ותיתן מוטיווציה להשקיע בתשתיות פנימיות המאפשרות התמודדות עם אותם פרויקטים.



נושא נוסף שעליו צריכים לתת מקבלי ההחלטות את הדגש הוא חסם הכניסה הכרוך בהשתתפות בפרויקטים מורכבים אלה, שכולל עלויות הגשה גבוהות וריתוק הון עצמי ניכר. על המדינה לתמוך בהקמת קרן השקעות שתשתלב בקבוצות כבר בשלבים המוקדמים של הכנת המכרז, ובמקרים מסוימים אף תשמש שותפה לארגון החוב הבכיר.



ההתמקצעות צריכה להיות הן במעגל הפנימי של מוסדות ורשויות המדינה והן של הגורמים הפרטיים. רק כך נראה בנקים, גופים מוסדיים וחברות ביצוע מקימות מחלקות מיוחדות שמתעסקות אך ורק בביצוע פרויקטים כאלה.



הכותב הוא שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון bdo זיו האפט וראש חטיבת הייעוץ בחברה

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully