"להגיד שכתב תביעה מוגן בזכויות יוצרים - זה מרחיק לכת"

>> מה בין עתירה לבג"ץ ליצירה ספרותית? קרוב לוודאי שמי שמבקש להרחיב את אופקיו ולזכות בשעת החסד שמביאה עמה הקריאה לאוהבי הספר, ייקח לידיו ספר פרוזה או שירה של הסופר או המשורר האהוב עליו, ולא עתירה לבג"ץ, או סיכומים שהוגשו על ידי בא כוחו. ואולם, באחרונה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי כתב טענות שהוגש לבית משפט (באותו מקרה דובר על עתירה לבג"ץ) עשוי להיחשב כ"יצירה ספרותית", שהגנת חוק זכויות יוצרים חלה עליה.



בפסק דין שניתן באוגוסט, כתבה סגנית נשיאת המחוזי החיפה, השופטת שולמית וסרקרוג: "עתירה לבג"ץ יכול שתושווה ללקט ספרותי. ביצירה מסוג זה, המקוריות היא בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים בה, לרבות אופן סידורם ועיצובם".

וסרקרוג דחתה ערעור שהגיש עו"ד יוסף סגל על קביעת בית משפט השלום, שלפיה הוא הפר זכויות יוצרים של עו"ד אבי גולדהמר, בכך שהעתיק "העתקה כמעט מושלמת", כלשון בית המשפט, עתירה שהגיש גולדהמר לבג"ץ. בפסק הדין נקבע כי, למעט שינויים הכרחיים ספורים, "כל שאר סעיפי העתירות זהים לחלוטין, ובכלל זה ציטוטים והפניות לפסקי דין וההדגשות בתוכם. הדבר נכון הן לגבי טיעונים עובדתיים, הן לגבי טיעונים משפטיים והן לגבי מלל אחר".



בבית משפט השלום חויב עו"ד סגל לפצות את גולדהמר ב-50 אלף שקל, וכן לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל. בערעור טען סגל כי לא הפר זכות יוצרים, מהטעם שאין זכות יוצרים בכתבי טענות שמוגשים לבית משפט.



מבחן היצירתיות



השופטת וסרקרוג דנה בשאלה אם העתירה שהגיש עו"ד גולדהמר היא בגדר "יצירה ספרותית", החוסה תחת הגנת זכויות יוצרים. היא ציינה כי לצורך קיומה של זכות מוגנת כזכות יוצרים צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים: מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה.



באשר למבחן ההשקעה, הדרישה היא שתהיה השקעה מינימלית של משאב אנושי כלשהו: זמן עבודה, כישרון, ידע וכיוצא בזה. בעניין זה נקבע כי כי אין ספק שבכתיבת העתירה וביצירתה הושקעו לימוד, יישום הידע המשפטי, מאמץ באיסוף הנתונים הדרושים, עצם כתיבת הטיעונים, התיאור העובדתי וההשלכות הצפויות. "כל אלה מצביעים על עבודה ניכרת ורבה", קבעה שופטת השלום חנה לפין-הראל, והשופטת וסרקרוג אימצה את דבריה.



ביחס למרכיב היצירתיות, לפי הפסיקה, יש לבחון את מידת היצירתיות של מלקט החומר ביצירה שיצר, בשלבי גיבושה. בית המשפט השלום סבר בהקשר זה כי "עתירה, כמו גם כתב תביעה, הגנה או בקשה, יכולים להיכלל בגדר 'יצירה ספרותית' כהגדרתה בחוק היוצרים".



השופטת וסרקרוג הותירה על כנו את סכום הפיצוי שנקבע בבית משפט השלום, ובנוסף חייבה את עו"ד סגל לשלם לעו"ד גולדהמר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.



"בסיכומים יש הכי הרבה מקום ליצירתיות"



השאלה אם ראוי להעניק לסיכומים, לעתירות ולכתבי תביעה הגנת זכויות יוצרים, מעוררת חילוקי דעות בקרב משפטנים. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, השופט אורי גורן, סבור כי "יש היגיון בפסקי הדין שניתנו".



לדבריו, קיימת בשטח תופעה של העתקת כתבי טענות, בעיקר בנושאים יחודיים שבהם אין לעורכי דין דוגמאות בספרות המשפטית. הדוגמאות שנותן גורן הן תביעות מתחום הספורט, כמו על הפרת חוזה של ספורטאי, או תביעה על מכירת הזכות לשימוש במונית, שהיא תביעה ייחודית שלא נתקלים בה רבות. ואולם לדעתו, גם בתביעות מתחום הקניין הרוחני, הפטנטים וסימני המסחר ניתן להיתקל בהעתקות.



אבל האם בכלל יש מרכיב של יצירתיות בכתבי טענות?



גורן: "ודאי שיש מרכיב של יצירתיות. יש כתבי טענות שאני קורא אותם, שאפשר ממש ללקק את האצבעות מהם. אתה רואה שחשבו על כל הפינות מכל הכיוונים ועל כל העילות המשפטיות, ומושקעים בכתיבת כתבי טענות אלה הרבה מחשבה ויצירתיות".



לדברי גורן, "בתביעות רגילות לא משקיעים הרבה עבודה, אבל בתביעות מסובכות ומורכבות, כמו עתירה לבג"ץ או תביעה ייצוגית יחודית, מושקעים המון מחשבה וידע ומקצועיות".



האם היצירתיות בכתבי הטענות משרתת את הלקוח?



גורן: "זה תלוי. לא על כל דבר צריך להתפלסף. בקשות לדחיית דיון או להארכת מועד להגשת סיכומים זה לא יותר משתי שורות. אבל בכתב תביעה, בסיכומים או בכתב הגנה צריך להראות יצירתיות, וזה טוב ללקוח. השופטים אוהבים אנשים יצירתיים".



עו"ד יוסי בנקל, המתמחה בליטיגציה ומרבה להופיע ולנהל תיקים בבתי משפט, מסכים שיש יצירתיות בכתבי טענות, אך למרות זאת אינו חושב שיש להעניק להם הגנה חוקית. "יש יצירתיות בחשיבה, בעריכה ובכתיבה של כתבי טענות, אבל זה לא הופך את זה ליצירה מוגנת. בשיטה הישראלית, כל מה שחכמי המשפט כותבים אתה יכול לצטט.



"גם הסיכומים שאני כותב הם למעשה העתקה", מוסיף בנקל. "הרי איך סיכומים בנויים? אני חוזר על טענות הצדדים, אחר כך אני צריך לצטט ממה שטענתי בעבר, אני מפנה לראיות, ואחר כך לניתוח משפטי שמסתמך על חוק, על פסיקה קודמת ועל ספרות משפטית, ומגיע לתוצאה מסוימת. אם אני רוצה שהיא תאומץ על ידי בית המשפט, אז ברגע שאומצה היא נחלת הכלל. ואם התוצאה נדחתה, ממילא בית המשפט יצטט את מה שאמרתי וידחה את זה. אז למה אי אפשר לקחת את זה לתביעה הבאה ולהשתמש בה? להגיד שזה מוגן בחוק, זה מרחיק לכת".



לדעת בנקל, המקום שיש בו הכי הרבה יצירתיות מבחינת עורכי הדין זה בסיכומים, שבהם מסכמים הצדדים לשופט את התיק ואת כל מה שהובא לפני בית המשפט בשלב ההוכחות, וזאת כשלב אחרון לפני מתן פסק הדין.



היצירתיות משרתת את הלקוח?



בנקל: "לפעמים זה מועיל ולפעמים זה מזיק. חייבים להיות יצירתיים, אבל גם אפקטיביים. אסור להתפלסף לשם ההתפלספות, אלא לשם התוצאה האפקטיבית. אם אתה כותב בעודף יצירתיות ומתרחק מהעניין שלפניך, זה יזיק ללקוח. אבל בעיקרון כדאי להיות יצירתי בכתבי טענות. בית המשפט העליון מוצף בכתבי טענות, אז אתה צריך בשלושת העמודים הראשונים לכתוב את הבקשה באופן שיגרום לשופט שיקבל אותה להבין למה הוא צריך דווקא להתעסק בה, מתוך עשרות הבקשות שהוא דוחה ביום. לכן הבקשה היא יצירתית במובן הזה, אבל היא לא יצירה ספרותית".



"90% מפסקי הדין זה ציטוטים"



עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג בין השאר את נשיא המדינה לשעבר משה קצב, וידוע בסגנונו הייחודי ובכתיבתו הציורית, מציג עמדת ביניים בסוגיה זו: "זה נכון שהמשפט מובנה מציטוט על ציטוט, כמו שמיכת טלאים. 90% מפסקי הדין זה ציטוטים מפסקי דין אחרים - אז מה שמותר לשופט עליון שמצטט שופטים אחרים או את עצמו, מותר גם לעורכי דין. לכן אני לא חושב שכתבי טענות, שמעתיקים פסקאות שגרתיות מכתבי טענות אחרים, זכאים להגנה".



עם זאת, פלדמן מבחין בין כתבי תביעה רגילים, שהם לדבריו, "בדרך כלל מסמכים יובשניים ושגורים, שבנויים על שבלונה מוכרת", לבין העתקה של כתב טענות חדשני, תביעה שיש בה ייחודיות משפטית או ניסיון לפתח תחום משפטי חדש, שאז לדעתו עורך הדין שכתב אותו זכאי להגנת זכות יוצרים על היצירה.



ככלל, סבור פלדמן, כי סיכומים, עתירות לבג"ץ או טיעון מוקדם ייחודי שמוגש לבית משפט הם יותר יצירתיים מאשר כתבי תביעה רגילים, "כי הם בדרך כלל עוסקים בתחומים יותר חדשים ויותר מורכבים, ויש בהם ניסיון לעשות שימוש בתחומי ידע שהם לאו דוקא מובהקים של עולם המשפט, כמו הדמיות פילוסופיות או פסיכולוגיות, או שימוש בתחומים סוציולוגיים".



"הגשתי פעם עתירה לבג"ץ על כך שהמדינה הורידה גמלת הבטחת הכנסה לעותרים", מספר פלדמן. "ושם נכנסנו עמוקות לשאלה מה זה הזכות לקיום בכבוד. השקענו בעתירה הזו מחשבה וחיפוש אחרי אסמכתאות - ואם היו מעתיקים אותה, יכול להיות שהייתי חושב שזה פגיעה בזכות יוצרים שלי".