"הרשת החברתית": הצופים הצעירים מעריצים את צוקרברג, המבוגרים סולדים ממנו

ניו יורק טיימס

>> באיזו נקודה הופכת אמביציה, אבן הפינה של המסחר האמריקאי, למשהו אפל והרבה פחות רצוי? אנשים שצפו בסוף השבוע האחרון בסרט החדש "הרשת החברתית" ("the social network"), העוסק בפייסבוק ובמייסדה מארק צוקרברג, תהו לגבי שאלה זו בדיוק. ייתכן כי התשובה תלויה בגיל הצופה.



צופים מבוגרים יותר שיראו את הסרט, שהגיע לראש טבלת מכירות הכרטיסים בסוף השבוע, יראו בו סיפור על צעיר קשוח שבגד בחבריו, בשותפיו ובעקרונותיו בדרכו אל העושר והתהילה. אך רבים מהצעירים שגדלו בעולם החדש שצוקרברג היה מממציאיו יריעו לאדם שזיהה את ההזדמנות שלו ותפס אותה בזרועות פתוחות.



"כשמדברים עם אנשים לאחר הסרט, זה כאילו הם ראו שני סרטים שונים", אמר סקוט רודין, אחד המפיקים. "הקהל המבוגר יותר רואה בצוקרברג דמות טרגית שבסוף הסרט נותרת עם פחות משהיה לה בתחילתו, ואילו הצעירים רואים בו אדם משופר, כוכב רוק, שעשה את מה שהיה צריך לעשות כדי להגן על הדבר שיצר".



הסרט הכניס את פייסבוק האמיתית למגננה, שאפילו גרמה לצוקרברג האמיתי לצוץ בתוכנית האירוח של אופרה וינפרי, שם הכריז על תרומה בסך 100 מיליון דולר לבתי הספר בניוארק. אך לחברה אין ממש ממה לדאוג. דמותו של צוקרברג בסרט אמנם חסרת גינונים חברתיים, אך מגלמת את האופטימיות ואת היצירתיות של דור המילניום.



הסרט, שנכתב על ידי ארון סורקין, מציג את צוקרברג, המגולם על ידי ג'סי אייזנברג, כאוטיסט המתנדנד בין גאונות לבין יהירות. הוא אינו מביע עניין בשיחות המתנהלות סביבו, ולרוב בוהה בחלל הריק, משקיף לעתיד שאותו רק הוא מסוגל לראות. כשאנשים סביבו מתחילים לחלוק אתו את החזון, הוא דורס אותם או פשוט מתעלם. השאלה אם תראו את אותם אנשים כקורבנות או כמכשולים תלויה בהשקפת עולמכם - האם אתם מסתכלים על החיים דרך המראה האחורית או דרך השמשה הקדמית המציגה הזדמנויות פלאיות.



סורקין אומר שהבחין בתגובות השונות בהקרנות מוקדמות של הסרט ברחבי ארה"ב, וזה שימח אותו מאוד. "אני מאוד שמח שלא נקטנו עמדה, ושהקהל יוצא מהסרט תוך שהוא מתווכח על מה שראה". בין אם הם מסיקים או לא מי המציא את פייסבוק, אין ספק שצוקרברג הוא גאון. לא רק שהוא חכם, הוא יצר משהו. (שיחתנו מתקיימת לאחר שסורקין יצא מהקרנה פרטית של הסרט בפני ליידי גאגא, שלדבריו אהבה אותו).



ביחס לאדם שנמצא בדרכו להרוויח מילארדי דולרים, צוקרברג בסרט נשמע פחות כקפיטליסט ויותר כאמן השקוע בעבודתו. בתחילת הסרט, דמותו של אדוארדו סוורין, ממייסדי החברה שמאוחר יותר מוצא את עצמו בסבך משפטי, מנותק מחבריו ומשותפיו לשעבר, דוחקת בצוקרברג לגבי השלמת הפרויקט והמודל העסקי שלו.



"מתי זה יושלם?" שואל סוורין.



"זה לא יושלם", משיב צוקרברג, "זאת הנקודה".