ארגוני זכויות בעלי החיים מול משרד החקלאות - המאבק על ענף הלול מתקרב להכרעה

עמי יעקובסון, תושב כפר ברוך, הוא לולן ותיק שלפני חצי שנה הקים לול מעוף, אחד הלולים הראשונים מסוגו שהוקמו בישראל. 20 אלף התרנגולות שמטילות ביצים בלול זה יכולות להסתובב באופן חופשי ולפרוש כנפיים כאוות נפשן, מה שאינו אפשרי עבור כשבעה מיליון אחיותיהן הכלואות בכלובים צפופים. לדברי אופיר לוי, הבעלים של חברת אגרירו שבנתה את הלול, תהליך ההסתגלות של התרנגולות ללול כזה מהיר יותר. "כשהן הגיעו לכאן הן הסתגלו תוך יום", הוא אומר. "בלולי כלובים לוקח לתרנגולות שבועיים להבין איפה הן נמצאות ולמצוא את האוכל ואת המים. הן עוברות טראומה מטורפת שאנחנו כבני אדם לא יכולים להבין, אלא אם כן ניפול בשבי. מלול שבו התרנגולת היתה חופשייה כפרגית צעירה, היא עוברת לשבת בתוך תא עם עוד שמונה או עשר תרנגולות".



לדברי לוי, לול מעוף כדאי יותר עבור החקלאי, גם אם ניהולו מצריך מיומנות גדולה יותר. "לול מעוף קשה יותר לתפעול מאשר לולי כלובים. צריך להיות חריף וחד במעקב אחר התרנגולות, אבל יש תוצאות: יותר ביצים וביצים גדולות יותר".



יעקובסון נסע חמש פעמים לגרמניה, להולנד ולבריטניה, לפני שהחליט להשקיע 3 מיליון שקל בבניית הלול. "ראינו כל מיני דגמים של לולים עד שהפור נפל. זה פתרון טוב יותר, הן מבחינת רווחת התרנגולות והן מבחינה כלכלית", הוא מסביר.



יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, מתרשם פחות. "זה לול גרוע", הוא אומר. "הביצים מלוכלכות ונמצאות בתוך הזבל, וכשנכנסים חוטפים מכת ריח מהלשלשת של התרנגולות שפולטת אמוניה וגורמת להן מחלות בדרכי הנשימה. מבחינת בריאות הציבור, הביצים בלולי מעוף פחות טובות. אני מופתע מהארגונים למען בעלי החיים שתומכים בפתרון כזה, מפני שהתרנגולות סובלות יותר בגלל המחלות האלה".







עמי יעקובסון לא נשאר חייב: הוא מסביר שחלק מהזבל בלול נאסף באופן אוטמטי על ידי מסוע וחלק אחר על ידי את חפירה מיוחד. "הביצים שלי נקיות, וגם הלול. אני מוכן לעמוד בכל מבחן של מחלות נשימה אצל התרנגולות אצלי", הוא אומר. "יוסי ישי מעולם לא ביקר בלול הזה. רק לפני שבועיים ביקרה כאן משלחת של בכירי משרד החקלאות, כולל דוברת המשרד ששאלה אותי איך זה שהביצים נקיות כל כך. לדברים של ישי אין שום בסיס, לא עובדתי ולא מדעי. הוא משמיץ את הלול שלי כדי שיוכל להצדיק את המהלך של משרד החקלאות לבניית לולי כלוב חדשים. האמירה שלו היא פשוט מעשה לא הגון". יעקובסון מוסיף שמאז הקמת הלול, לפני כתשעה חודשים, עברו התרנגולות בדיקות בריאותיות ומצבן תקין.



ביקור בלול של יעקובסון בכפר ברוך, שאותו הקים יחד עם משפחת אשוש ממושב היוגב, מגלה שמחוץ לתחומי הלול, גם במרחק של מטר בלבד, אין ריח של זבל, דבר נדיר יחסית בלולים במושבים. בתוך הלול הריח אינו חריף במיוחד, בוודאי לא בהשוואה ללולי הכלובים שבאזור הצפון.



הביצים נאספות במסוע אוטומטי, ונראות לבנות ומצוחצחות, נקיות אפילו יותר מאלה שאפשר למצוא בסופר. התרנגולות לא מטילות את הביצים על הרצפה, אלא על משטח מוגבה שאליו הן מגיעות במעוף. יש משהו מרענן במראה של תרנגולות שמטילה ביצים וגם עפה - פעולה שנדמה כי בני האדם שכחו שהיא מסוגלת לעשות.



גם בני האדם סובלים



חילופי הדברים בין החקלאי יעקובסון למנכ"ל משרד החקלאות, חקלאי בעצמו, הן רק דוגמה לקרב שמתחולל בשנה האחרונה על הרפורמה בענף המטילות בישראל - שיוכרע בקרוב, עם פתיחת מושב החורף של הכנסת בשבוע הבא. על פי הרפורמה, בישראל יקומו אלפי לולים חדשים. מצדו האחד של המתרס עומדים ארגונים למען זכויות בעלי החיים וח"כים התומכים בהם, ומצדו השני - משרד החקלאות ומשרד האוצר. במקביל נלחמים החקלאים בינם לבין עצמם על השאלה מי ישלוט בענף הלול ואם ייצור הביצים יתרכז בידי מספר קטן יחסית של חקלאים חזקים שישלטו בענף, על חשבון פרנסתן של 3,100 משפחות העוסקות בתחום כיום.



כך או כך, נדמה שיש כאן החמצה: למדינת ישראל היתה הזדמנות חד פעמית לקבוע שהתרנגולות בישראל יגדלו בתנאים הומניים יותר, אך בשלב זה נראה שהזדמנות זו עלולה ללכת לאיבוד.



בבסיס המהלך נמצא מצבן העגום של התרנגולות המטילות. 98% מהן כלואות בכלובים קטנים, שם הן עוברות גיהינום: גודל הכלוב מאפשר מרחב מחיה של 350-440 סמ"ר עבור כל תרנגולת, פחות מגודלו של דף a4. כל תזוזה של התרנגולת מאלצת אותה לטפס על תרנגולת אחרת או להידחק מתחתיה. מקורה של התרנגולת נקטם כשהיא אפרוחה, כדי למנוע ממנה לנקר את חברותיה, במצב הצפוף שבו הן חיות. נוסף על כך, חיכוך בסורגי הברזל פוצע את התרנגולות, והן אינן מסוגלות לשבת או לעמוד בנוחות, בשל רצפת הרשת האלכסונית שבכלוב.







הארגונים התומכים בזכויות בעלי חיים קובעים כי מדובר בהתעללות המנוגדת לחוק צער בעלי חיים. גם החקלאים ומשרד החקלאות מודים שהמצב הקיים הוא בלתי נסבל, לא רק עבור התרנגולות אלא גם עבור בני אדם. בגליל, שם נמצאים רוב לולי ההטלה, הלולים צפופים, מעלים צחנה וניצבים בסמוך לבתי התושבים.



המצב הזה נמשך כבר עשרות שנים, אך ממשלת ישראל החלה לטפל בבעיה רק לפני ארבע שנים, בעקבות התפרצות שפעת העופות. שר החקלאות אז וכיום, שלום שמחון, החליט ליזום את הרפורמה, בין השאר כדי למנוע את הידבקותם של תושבי הגליל במחלה. שמחון הוא חבר מושב אבן מנחם שבגבול הצפון, והרפורמה היטיבה עמו ועם קרובי משפחתו בשל מענקים הניתנים לחקלאים שמקימים לולים חדשים, כפי שקבע דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי. שמחון מנוע בשנים האחרונות מלעסוק בקידום הרפורמה, בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי.



הרפורמה שגיבש משרד החקלאות היטיבה רק במעט את מצב התרנגולות: מרחב המחיה של התרנגולת בתוך הכלוב, שם תחיה עם עם כמה תרנגולות אחרות, יהיה 550 סמ"ר בלבד, כלומר 25x22 ס"מ.



החלטה זאת עומדת בניגוד להחלטה ששהתקבלה כבר לפני עשור באיחוד האירופי, שלפיה מ-2012 חייב מרחב המחיה של התרנגולות בכלוב להיות בגודל של 750 סמ"ר (30x25 ס"מ), ועליו להיות מאובזר בציוד המגביר את רווחתן. על פי הרפורמה, הלולים יורחבו לתקן האירופי באופן הדרגתי, אך רק מ-2022 יחויבו חוקית לעמוד בתקן זה.



כך או כך, הארגונים למען זכויות בעלי החיים טוענים כי בשני התקנים התרנגולות לא יכולות לפרוש את כנפיהן. במשרד החקלאות טוענים שהן יכולות לעשות זאת בשני התקנים, בהתאם לאופן שבו נבנים הלולים.



באירופה כשליש מהלולים הם ללא כלובים. בארה"ב, מנגד, 95% מהתרנגולות גדלות בכלובים. עם זאת, בשנים האחרונות חלו שינויים גם שם: בנובמבר 2008, בעקבות משאל עם, נקבע בקליפורניה שאסור יהיה להחזיק תרנגולות מטילות בכלובים שבהם הן לא יוכלו לפרוש כנפיים בלי לגעת זו בזו. כמו כן, נקבע כי ביצים שלא הוטלו בתנאים אלה לא יימכרו במדינה - גם אם מדובר בביצים ממדינות אחרות. באוהיו ובמישיגן נקבעו תקנות דומות בנוגע לאופן גידול התרנגולות.







אווז מפוטם או תרנגולת בכלוב?



בשנה האחרונה מנהלים ארגונים למען זכויות בעלי חיים מאבק ציבורי נגד הרפורמה, מפני שהם סבורים שזו הזדמנות מצוינת לקבוע בחקיקה שהלולים החדשים יהיו ללא כלובים (לולי חופש). "כשאין דרישה שהלולים החדשים יהיו לולי חופש, הרוב המכריע של המגדלים יעדיף לבנות לולים שהם מורגלים בהם, כלומר לולי כלובים", אומר אבי פנקס, יו"ר העמותה למען חיות המשק בישראל. "תרנגולת היא בעל חיים לא פחות מכלב, מחתול או מכל חיה אחרת. כשפוגעים בה היא סובלת כמו כל בעל חיים. האם מישהו היה מעלה על דעתו להחזיק שלושה כלבים בכלוב שהם אינם יכולים לזוז בו, כשהם עומדים כל חייהם על רשת?"



לולי מעוף זולים יותר מבחינת עלות ההקמה, וקיימת מחלוקת אם גם תפעולם השוטף זול יותר. בשנה האחרונה פיתח פנקס מודל שלדבריו יכול להעביר את ענף המטילות כולו ללולים ללא כלובים. זאת בתהליך הדרגתי שיימשך 20 שנה, שבו ייהפכו מדי שנה 5% מהלולים ללולים ללא כלובים. הצרכנים הם אלה שיישאו בעלות המעבר, אך הוא מצריך התערבות והכוונה ממשלתית.



מבחינת הארגונים, מדובר במאבק חשוב לא פחות מהמאבק שניהלו לפני כמה שנים נגד פיטום האווזים, שהביא לבסוף להוצאתה מחוץ לחוק. "במאבק נגד פיטום האווזים אמרו לנו המפטמים ואנשי משרד החקלאות: 'מה אתם רוצים מאתנו, מצבן של התרנגולות המטילות הרבה יותר גרוע'", אומרת הילה קרן, דוברת עמותת אנונימוס. "אבל זה שונה. שם נסגרה תעשייה שלמה. כאן אנחנו פשוט רוצים להקל על סבלן של התרנגולות. למרבה המזל, לולי מעוף זולים יותר ומתאימים למגמות המשפטיות והצרכניות בישראל ובעולם".



ההשוואה לסוגיית פיטום האווזים עלתה גם באחד מדיוניה של ועדת החינוך של הכנסת. דגנית בן-דב, הממונה על תחום צער בעלי החיים במשרד החקלאות, הודתה בדיון שהיתה מעדיפה להיות אווז מפוטם מאשר תרנגולת בכלוב.



בינתיים רשמו הארגונים למען זכויות בעלי חיים הצלחה חלקית: הם גרמו לעיכוב בביצוע הרפורמה, שמבחינת משרד החקלאות יכולה היתה לצאת לדרך כבר לפני כמה חודשים אחרי שהממשלה אישרה אותה ב-2007. הארגונים עתרו לבג"ץ בטענה שהרפורמה נעשית מבלי שנחקקו תקנות לפי חוק צער בעלי חיים, הקובעות באילו תנאים יחיו התרנגולות, באופן שלא יעבור על החוק הקובע שאסור להתעלל בחיות. בנובמבר האחרון הוציאו שופטי בג"ץ צו ביניים הקובע שהרפורמה תוקפא עד שיתוקנו תקנות לפי חוק צער בעלי חיים. באחד הדיונים הם העירו שלא תתקבל הצעה נמוכה מהתקן שנקבע באירופה.



לכן הקרב על הרפורמה עובר כעת לכנסת, וליתר דיוק לוועדת החינוך, המופקדת על התקנת התקנות לפי חוק צער בעלי חיים. בחודשים האחרונים הגיעו נציגי משרד החקלאות פעמיים לדיוני הוועדה, וגילו שמולם עומדים ח"כים שלא יאשרו בקלות את העברת התקנות, ומכאן את יישום הרפורמה.



הפעילים ביותר הם דב חנין (חד"ש), ראש השדולה הסביבתית, ואיתן כבל (עבודה), ראש השדולה למען בעלי חיים. גם יו"ר הוועדה, זבולון אורלב (הבית היהודי), מגלה בדיונים עמדה לטובת בעלי החיים, מתוך ערכי היהדות.



עם זאת, מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, סבור שהרפורמה תעבור גם את מבחן בג"ץ במידה שתוגש עתירה נוספת בעניין, בעיקר משום שבלולים החדשים שייבנו יש תשתית להרחבתם בהמשך לשטח של 750 סמ"ר לתרנגולת, וממילא זה תהליך שחייב שייעשה בהדרגה. ישי לא מקבל את התפישה ש"אין קבוע יותר מהזמני", שממנה חוששים מתנגדי הרפרומה. נוסף על כך, טוען ישי שבאירופה, על אף החקיקה המפורשת, העניינים מתנהלים בעצלתיים מבחינת יישום התקנות בשטח, שנה וחודשיים לפני שהחקיקה תיכנס לתוקפה.



"אנחנו עומדים במינימום האירופי", מסביר ישי. "באירופה נכנסת הרפורמה לתוקף מבחינת האיחוד, אבל אחר כך היא צריכה לעבור מדינה-מדינה ותמיד יש תקופת מעבר. לא יעלה על הדעת שישראל תקפוץ בראש לפני כל העולם". ישי מתנגד להקמתם של לולי מעוף, אך מדגיש כי חקלאי שיבקש להקים לול כזה יקבל את אותו מענק שיקבל חקלאי שירצה להקים לול כלובים בשיטה החדשה.



אלא שהח"כים סבורים אחרת. לדברי כבל, אין שום היגיון בהצעה של משרד החקלאות והוא יפעל נגדה בוועדה. "אם משדרגים, צריך לשדרג את הכל עכשיו. הולכים להשקיע המון כסף בשדרוג זעיר, שלא ישפר באופן מהותי את מצב התרנגולות. צריך להסדיר את העניין אחת ולתמיד".



כבל תומך באפשרות של בניית לולי מעוף, אך סבור שזה עלול להיות מאבק אבוד. "האויב של הטוב מאוד הוא המצוין. אני מחפש את הקונצנזוס, לא את המלחמה, ובסופו של דבר צריך שהרפורמה תעבור".



גם ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), שאמור להחליף את זבולון אורלב בראשות הוועדה בנובמבר, מגלה חיבה לבעלי הכנף. "אם משקיעים מאות מיליוני שקלים בבנייה מחדש של הלולים בישראל, יש לאמץ את הסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי, כדי להבטיח שההשקעה האדירה לא תרד לטמיון תוך שנים ספורות", הוא אומר.



ח"כ חנין סבור, בדומה לארגונים, שיש לקבוע כבר כעת מעבר ללולי מעוף. "אני רוצה לראות תוכנית שבה הלולים הקיימים יוצאו משימוש בהדרגה, והמדינה תיקח על עצמה את המימון להעביר את הלולים ללולי מעוף כדי שהלולנים יוכלו לעשות את המעבר באופן חלק. על מסגרת הזמן אפשר לדבר", הוא אומר. חנין דוחה את הטענות של ישי על כך שלולי המעוף בריאים פחות. "יש לכך תשובות", הוא אומר, "בעולם הצטברו הרבה ניסיון וידע להתמודדות עם מחלות שקיימות בלולי מעוף".



אנשי אנונימוס מוסיפים כי הטענות לגבי בריאות הציבור עלו בעבר בנוגע ללולי חופש, שבהן התרנגולות מסתובבות בחצר, אך הן לא רלוונטיות ללולי מעוף. כמו כן, הם טוענים כי גופי בטיחות מזון באירופה מצאו שאין ממש בטענות שביצים מלולים ללא כלובים הן פחות בריאות.



מה בריא יותר?



שאלת הבריאות היא אחת הסוגיות הקריטיות הנוגעות למאבק. בדיוני ועדת החינוך טען ד"ר שמעון פוקומונסקי, הווטרינר הראשי למחלות עופות במשרד החקלאות, שלולי מעוף גורמים למחלות שונות, גם כאלה שיכולות לפגוע בבני אדם. ואולם כשנשאל על כך הודה שיש מחקרים המראים את ההפך. הוא גם התקשה להסביר בדיון מדוע המגמה באירופה היא לעבור ללולים ללא כלובים, אם לולים אלה אכן פחות בריאים. "אני לא מדבר בשם האירופים", אמר.



לדברי פנקס, סדרה של מחקרים שהתבצעו בחו"ל החל בשנות ה-70 הראו שביצים המוטלות בלולים ללא כלובים בריאות יותר ויש בהן רמת כולסטרול נמוכה בשליש, רמת שומן נמוכה ברבע והרבה יותר ויטמינים.



לדברי הווטרינר ד"ר רובי תל-חי מארגון נח (ארגון הגג לשמירה על זכויות בעלי חיים), לולים ללא כלובים טובים יותר לציבור - פשוט מפני שהם מזכירים יותר את אורח חייהן המקורי של התרנגולות. "מחלות כמו הפרה המשוגעת או שפעת העופות נובעות מכך שבעל החיים במשק מתרחק מהסביבה הביולוגית הטבעית שלו. לולי מעוף מתאימים יותר לביולוגיה של העוף. עם זאת, עדיף שהם יהיו לולים קטנים יותר, ולא לולי ענק שבהן יש סכנה גדולה יותר להתפרצות מגפות. צריך לשמור על קיומו של הלול המשפחתי, ומצד שני לעבור למתכונת של לולים ללא כלובים".



תל-חי מכוון לבעיה אחרת ברפורמה: העובדה שהיא תהפוך את הלולים המשפחתיים בצפון מלולים קטנים שבהן חיות כ-2,000 תרנגולות, ללולי ענק של אלפי או עשרות אלפי תרנגולות. במפתיע יש זהות אינטרסים בין הארגונים למען זכויות בעלי החיים לבין הלולנים, שבמשך השנים גידלו את התרנגולות בתנאים מחפירים. שני הצדדים, כמו גם ח"כ חנין, היו חותמים על המתווה הבא: מימון ממשלתי מלא למעבר ללולים ללא כלובים, לצד השארת הלול בגודל שיאפשר את המתכונת המשפחתית. וטרינרים מסכימים שזה הפתרון הבריא ביותר מכיוון שבמקרה של מגפה בלולי ענק, היא משמידה מספר גדול הרבה יותר של עופות. "צריך להביא בחשבון גם את הנזק הכלכלי במקרה כזה", אומר תל-חי.



אלא שבישיבת ועדת החינוך של הכנסת שהתקיימה ביולי מיהר שאול מרידור, רפרנט משרד החקלאות באגף התקציבים באוצר, לצנן את ההתלהבות מהאופציה הזאת. "רוב הרפורמות הירוקות בישראל לא יוצאות לפועל עם עזרה ממשלתית, בואו לא נתבלבל", אמר מרידור לנוכחים. "הכמיהה הזאת לתקציב היא תמיד טובה. הרבה יותר קל להעביר רפורמה יחד אתה, אבל רוב הרפורמות הסביבתיות בישראל מתבצעות דרך חוקים ותקנות".



ובכל זאת, במקרה הספציפי הזה האוצר הסכים למימון מסוים - 350 מיליון שקל - שחלקו יעזור לחקלאים לבנות תשתיות ללולים חדשים וחלקו יתבטא במענקים להקמתם. מבחינת משרד האוצר, הדבר נובע מהחשיבות המיוחדת שהממשלה מייחסת לתושבי קו העימות בצפון. כדי לעודד את הקמתם של לולים גדולים, המענק יינתן רק ללולים שבהם גדלים 5,000 עופות ויותר. מצד שני, לא יינתן מענק ללולים שבהם חיים יותר מ-12 אלף עופות. החקלאים אמורים להשקיע מכיסם 750 מיליון שקל, כך שסך עלות הרפורמה תגיע למיליארד שקל.



הגדולים ישתלטו על הענף



החקלאים בצפון, המהווים כ-65% מכלל הלולנים בישראל, טוענים שהכנסתם מגיעה ל-6,000 שקל בחודש, ולכן הם לא מסוגלים לממן את ההשקעה. לולן כמו עמי יעקובסון, המגדל 20 אלף תרנגולות, הוא מבחינתם סוג של בעל הון בענף. את הכסף להקמת לול המעוף הגדול שלו הוא גייס מחברה של חתנו, העוסקת בשיווק ביצים, והוא מנהל עשר מכסות של לולנים אחרים, שאותן הוא שכר או קנה (ענף הלול מנוהל בשיטת המכסות: כל לולן מקבל מכסה מוגדרת לייצור ביצים, והוא אינו יכול לחרוג ממנה). כיום יש בענף מספר מצומצם של חקלאים המגדלים כל אחד עשרות ומאות אלפי תרנגולות בכלובים. חקלאי הצפון חוששים שלאחר הרפורמה הם ישתלטו על הענף.



סוגיה נוספת המטרידה את חקלאי הצפון היא העובדה שבשל גודל הלול המינימלי הנדרש למענק, 5,000 תרנגולות, הם יצטרכו ליצור שותפות עם שכניהם. מבחינתם, זוהי חזרה לעיקרון הערבות ההדדית במושב, שבעבר גרם להם חובות רבים שאותם סיימו להחזיר רק לפני כמה שנים.



"יש כאן מדיניות מכוונת של צמצום מספר הלולנים", אומר יוסי אדוני ממושב זרעית, העומד בראש העמותה להצלת המשק המשפחתי. "מובילים את החקלאים כצאן לטבח כדי שיפרשו מהענף. מדובר אנשים שמתפרנסים בכבוד כבר 60 שנה. הגדולים ישתלטו על הענף - זה תהליך שקורה כבר עכשיו. אנחנו מוכנים לשדרג את הלולים, לעמוד בתנאים של איכות הסביבה, אבל אין לנו כסף לעשות את זה. בשביל זה אנחנו צריכים מימון ממשלתי".



"אני לא רוצה שבסוף ישתלטו בעלי הון על שוק המטילות", מוסיף כבל, "חייבים לחשוב איך שומרים על המשק המשפחתי החקלאי בצפון. לא מדובר רק ברווחת העוף, אלא גם ברווחת בני האדם".



לדברי אדוני, בגיבוש רפורמה היו מעורבים גם מקורבים לחברי הנהלת מועצת ענף הלול, גוף המורכב מנציגי החקלאים ואמון על פיקוח על מדיניות המכסות. באחרונה נערכו בחירות במועצת הלול ונבחרו נציגים המתנגדים לרפורמה, דבר שביטא את הכעס הגדול של הלולנים על צמרת המועצה שתמכה ברפורמה.



"חלק ממי שהיו נציגים במועצת הלול או מקורבים אליהם הם האנשים שאליהם יעברו מכסות של חקלאים שיפרשו מהענף בעקבות הרפורמה", מסביר אדוני. "יש כאן בהחלט סוגיה של הון-שלטון בתוך ענף הלול".



שמואל לויט, מנכ"ל מועצת הלול, דוחה את הטענה: "הכול עורבא פרח, לא היו דברים מעולם. הרפורמה הזו טובה ומיועדת להגן על המשקים הקטנים".



ישי דוחה אף הוא את הטענות על הצטברות כוח בידי מעטים. "רק באחרונה תיקנו את הרפורמה, כך שיינתן מענק גדול יותר ככל שהעסק החקלאי קטן יותר. גם הגבלנו את עניין איסוף המכסות וקבענו שלולן לא יוכל לאסוף יותר מעשר מכסות. זה יבלום את התהליך של יצירת חקלאים גדולים". בענף החקלאות יש המפקפקים אם אפשר לעצור את התהליך הזה, ואומרים שאפשר למצוא דרכים חוקיות, כגון הקמת שותפויות, כדי לעקוף את סוגיית הגבלת המכסות.



חייבים הכוונה ממלכתית



פרט למאבקים ולפוליטיקה הפנימית, עולה השאלה כיצד תשפיע הרפורמה על ציבור הצרכנים. מתברר שמה שהיה הוא שיהיה, ולאו דווקא במובן החיובי. מחירי הביצים הרגילות (הנמצאות תחת צו פיקוח מחירים), מסביר גורם באוצר, לא צפויים להשתנות באופן מהותי לאחר הרפורמה וימשיכו להיות כ-11 שקל לחבילה. מצד שני, מחירי ביצי החופש ימשיכו לעמוד על מחיר מופקע שבין 18 ל-28 שקל, מכיוון שהן אינן בפיקוח.



זאת על אף שבשנים האחרונות גבר הביקוש מצד הצרכן הישראלי לביצים מסוג זה. סקר שנערך במארס 2009 על ידי מכון "מאגר מוחות" בראשות פרופ' יצחק כץ עבור העמותה למען חיות משק, מצא כי 67% מהציבור מעדיפים לרכוש ביצים שלא הוטלו בכלובים. בסקר נמצא בנוסף ש-65% מהציבור אינם יודעים באילו תנאים גדלות התרנגולות בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכירות הביצים האורגניות (שהן רק חלק מהביצים המוטלות בלולים ללא כלובים) גדלו פי שניים וחצי בין 2000 ל-2006.



מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, התייחס לעניין במכתב ששלח לזבולון אורלב, שבו ביקש שהרפורמה תתייחס גם להעדפות הצרכנים הישראלים בנוגע לביצי חופש. "המבנה הסגור של הענף מדכא יזמה ומנטרל את ההשפעה הצרכנית. הצרכן נאלץ להסתפק באיכות שמספקים לו", כתב פלג במכתבו. "צרכני הביצים זכאים לאספקת ביצים שתענה לדרישותיהם מכל הבחינות, לרבות מזעור הפגיעה בתרנגולות. הפתרון היחיד לכך הוא הכוונה ממלכתית, שצריכה לכלול את הדרישה לכך שכל לול חדש שיוקם, יוקם במתכונת שתכלול גם חלקה נטולת כלובים".



לדברי הילה קרן מאנונימוס, המבנה של פיקוח על מחירי הביצים לא מאפשר לנהל מאבק צרכנים נגד ביצי כלובים. "בישראל קיימת שיטת המכסות, שריד כמעט אחרון לכלכלה המנוהלת על ידי המדינה, שכבר שנים מונעת מהשוק להגדיל את ההיצע של ביצי חופש בהתאם לביקוש. שיטה זו אמנם עוזרת ללולנים הקטנים לשרוד, אבל מגבילה את כמות הביצים שכל לולן יכול לייצר, וכך גם מקשה על הצרכנים להשפיע".



במשרד האוצר דוחים את הטענות. "ביצי חופש עולות יותר, נקודה, זה הכל עניין של היצע וביקוש", אומר גורם באוצר. "זאת אמנם אופנה בקרב אוכלוסיה מסוימת מאוד, אופנה שמתגברת באחרונה, אך עדיין לא תמצא משפחה בירושלים או בבני ברק שתשלם יותר על ביצים מפני שהן ביצי חופש".



העלות הכלכלית: אילו לולים עדיפים?



במאבק למען לולי המעוף עולה גם השאלה הכלכלית: מה זול יותר עבור ציבור החקלאים - הקמת לולי מעוף או לולי כלובים חדשים, כפי שמציע משרד החקלאות. אנשי המשרד טוענים בתוקף שהאפשרות שהם מציעים זולה יותר, ואילו נציגי עמותות בעלי החיים טוענים את ההפך.



האמת, כמו תמיד, נמצאת באמצע. בנספח הכלכלי של הדו"ח המסכם של הרפורמה מציינים אנשי משרד החקלאות שלא בחנו לעומק את החלופה של לולי המעוף, אך הודו שבחלופה זו יש רווחה גדולה יותר לתרנגולות. כותבי הנספח ציינו שחשוב לבדוק את החלופה הזו בחו"ל, מכיוון שלולים אלה לא מוכרים בישראל. הם הוסיפו שלפי נתונים של האיחוד האירופי, עלותם של לולים כאלה גבוהה ב-21% מזאת של הלולים המוקמים כיום, לפני הרפורמה.



על סמך נתון זה בדק markerweek את שאר הנתונים בדו"ח ומצא שעלות הקמת לולי מעוף, לפי 6,000 תרנגולות, היא 633 אלף שקל. זאת לעומת לולים שמרחב המחיה בהם הוא 550 סמ"ר לתרנגולת, שהקמתם תעלה 712 אלף שקל וייבנו בשנים הקרובות, ולולים עם מרחב של 750 סמ"ר לתרנגולת שייבנו עד 2022 ויעלו 855 אלף שקל. כלומר, הקמת לולי המעוף זולה ב-12%-25% מהקמת הלולים החדשים שעומדים להיבנות.



את העובדה שהקמת לול מעוף זולה יותר מאשר גם אופיר לוי, בעל חברת אגרירו שהקימה את לול המעוף בכפר ברוך. ואולם מנתוני משרד החקלאות עולה שסך הוצאות התפעול של לול מעוף, כולל ההקמה, גבוהות ב-16%-22% מהוצאות התפעול של לולי הכלובים החדשים. מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אומר כי משמעות הדבר היא עליית מחירי הביצים ב-20%. הוא מוסיף כי זאת הסיבה לכך שבמדינות אירופה בוחרים במקרים רבים לייבא ביצים ממדינות שבהן מגדלים תרנגולות בלולי כלובים - וכך הביצים זולות יותר.



מנגד, נציגי הארגונים למען בעלי החיים מציינים שחישובי משרד החקלאות לא הביאו בחשבון נתונים נוספים, בהם העובדה שבישראל התרנגולות צורכות פחות מזון בשל האקלים החם והעובדה שהלולים באירופה יעילים יותר, ולכן נתוני העלויות שם מוטים כלפי מטה. בסך הכולל, הם טוענים, לולי המעוף כאן יהיו זולים מעט יותר מאשר הלולים המוצעים ברפורמה.



ד"ר דוד כץ, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב, ערך בדיקה עצמאית ומצא שמחיר הקמת לולי מעוף נמוך יותר מאשר מחיר הקמתם של הלולים המוצעים ברפורמה, אך בשורה התחתונה עלויות ההקמה והתפעול יהיו גבוהות יותר מאשר בלולי מעוף. עם זאת, כץ טוען שהנתונים נמוכים יותר מאלה שמציג משרד החקלאות. "העלות הכוללת להקמה ולתפעול של לולי מעוף גבוהה באחוזים בודדים בלבד, בוודאי שלא ב-22% כפי שמציג זאת משרד החקלאות".



הביצים של יעקובסון עולות יותר / עמירם כהן



בלול המעוף של עמי יעקובסון, אחת מהווריאציות של "לול חופש", התרנגולות מתרוצצות בחופשיות, פורשות כנפיים ומטילות ביצים להנאתן. החברה שהקימה את לול החופש של יעקובסון קובעת כי התרנגולות החופשיות מטילות יותר ביצים, וכי הן גדולות יותר. אלא שנתוני מועצת הלול הפוכים. בלולי חופש, קובעת המועצה, הביצים קטנות יותר ובעיקר מעטות יותר. יעקובסון טוען שלול המעוף שלו טוב לתרנגולות יותר מלול כלובים - וזה בהחלט ייתכן - וגם טוב יותר מבחינה כלכלית. השאלה היא למי הוא טוב יותר. ליעקובסון - זה בטוח. לציבור הצרכנים - כנראה שלא.



בדיקה ברשתות השיווק מגלה את מה שיעקובסון והארגונים לזכויות בעלי החיים לא מספרים. תבנית של 12 ביצים בגודל l (בפיקוח) נמכרות לצרכן ב-10.5-12 שקל. ביצים מועשרות באומגה 3, הנמכרות ב-21.5 שקל לתבנית. תבנית ביצי חופש משיווק "גליקסמן" נמכרת ב-23 שקל, ותבנית ביצי חופש אורגניות, המוטלות במושב הרדוף ומשווקות על ידי תנובה, נמכרת ב-26.8 שקל.



יש גם ביצים אורגניות ממשק בארותיים, הנמכרות ב-24 שקל לתבנית. בשיא מחזיקות ביצי "אומגה 3 ממקור טבעי שמטילות תרנגולות הניזונות מתערובת המכילה גרעיני פשתן" - הנמכרות ב-33.5 שקל לתבנית.



לולים אורגניים ולולי חופש זהים במהותם, ובשני הסוגים התרנגולות מסתובבות חופשיות בחצר. מחשבון פשוט עולה כי פער המחירים בין ביצים רגילות, הנמכרות תחת צו פיקוח על המחירים, לביצי חופש למיניהן, שמחיריהן אינם תחת פיקוח, מגיע ל-220%. כנראה שזו הסיבה לכך שרק כ-2% מהציבור צורכים את הביצים האלה. הציבור מצביע בארנק, מפני שאין כל סיבה בעולם לשלם פי שלושה על ביצה שהוטלה על רפד מזוהם בחצר הלול, מאשר על ביצה שהוטלה בארגז הטלה נקי בכלוב.



הארגונים למען זכויות בעלי החיים טוענים כי סקר שעשה מכון "מאגר מוחות" ב-2009 מצא ש-67% מהציבור מעדיפים ביצים שלא הוטלו בלולי כלובים. ייתכן, אבל היה מעניין לדעת מדוע רק 2% מהציבור, שכה מעוניינים בביצי חופש, רוכשים אותן. התשובה פשוטה: בין מעוניין לבין רוכש נמצא פער מחירים ענק.



אין ספק שלהחזיק מטילה בכלוב שגודלו 350-400 סמ"ר זו התעללות. התקנות החדשות שמציע משרד החקלאות לחוק צער בעלי חיים, הנידונות בימים אלה בוועדת החינוך של הכנסת, קובעות שבמסגרת הרפורמה יוגדל שטח הכלוב לאלתר ל-550 סמ"ר, ועד 2022 ל-750 סמ"ר (עד 2022, ולא ב-2022 כפי שהארגונים למען זכויות בעלי החיים טוענים). עוד נקבע כי מי שיקדים לבצע את המעבר הזה ייהנה מתמריצים.



נכון שהמועד האחרון למעבר ללולי כלובים בגודל 750 סמ"ר במדינות האיחוד האירופי נקבע ל-2012. אלא שבאיחוד החלו ברפורמה לפני יותר מעשר שנים, כך שגם שם הקציבו למעבר הזה 12 שנה. אגב, הניסיון של הארגונים למען זכויות בעלי החיים לקשור את הרפורמה למדינות האיחוד הוא בעייתי: ישראל אינה חברה במדינות האיחוד, שבמרביתן ההכנסה לנפש עולה על 25 אלף דולר לשנה בהשוואה לכ-15 אלף דולר בישראל. באף מדינה באיחוד אין 30 מושבים השוכנים על גבול לבנון מול הרקטות של חיזבאללה, מושבים שהלול הוא הענף החקלאי העיקרי המפרנס אותם. ישראל אינה האיחוד, וכל השוואה לאיחוד היא מופרכת.



הארגונים למען זכויות בעלי החיים דורשים שישראל תאסור הקמת לולי כלובים ומציגים כדוגמה את שווייץ, שבה הועבר חוק כזה. הם שוכחים לציין כי התוצאה היתה שרבים מהלולים בשווייץ חוסלו, והיא מייבאת ביצים זולות ממדינות אחרות שבהן מותר להשתמש בלולי כלובים, שבהם התרנגולות נחנקות במרחב מחיה של 350 סמ"ר.



מלבד שווייץ, אין מדינה בעולם האוסרת לגדל תרנגולות בלולי כלובים. לא בלגיה, לא אוסטריה ולא קליפורניה, כפי שטוענים הארגונים למען זכויות בעלי החיים. אלא שהמשך הקמתם ברוב המדינות האלה הותנה במינימום של מרחב מחיה לעופות - 750 סמ"ר כמו בישראל.



גם ההשוואה שעושים הארגונים למען זכויות בעלי החיים בין חיות משק לחיות בית היא מופרכת. חיות משק מגדלים בישראל ובעולם כולו לצורכי פרנסה. אתה יכול לבנות לחתול שלך וילה, אך לא תבנה וילה לתרנגולת שלך - כי אז לא תוכל להתפרנס ממנה. הארגונים גם טוענים שהקמת לולי חופש זולה יותר מהקמת לולי כלובים, בעוד שמועצת הלול טוענת שההשקעה בלולי חופש יקרה ב-30%, בעיקר בשל שטחי הקרקע הגדולים שיש להעמיד להקמתם. גם אם נניח שההשקעה בלולי חופש זולה יותר, עדיין מחיר הביצים שיוטלו בלולי החופש יהיה גבוה יותר בשיעור ניכר - גם אם יוטל עליהן פיקוח. זאת מפני שהוצאות התפעול של לולים מסוג זה גבוהות בהרבה והתוצרת קטנה יותר.



אך הסיכון הגדול באמת הטמון בכך שהמדינה תקבל את עמדתם של הארגונים למען זכויות בעלי החיים הוא שיצרני הביצים יצביעו ברגליים. הם אינם מחויבים להצטרף לרפורמה, וההצטרפות תלויה ברצונם בלבד. הם רק מחויבים לעמוד בתנאי איכות הסביבה והתברואה החדשים, ואת זה אפשר להשיג גם בלי להעתיק את הלולים ממקומם. גם כך יש בקרב חלק גדול מהם התנגדות נחרצת למהלך, ואם הם ייאלצו להשקיע עשרות אלפי שקלים נוספים בהקמת לולים חדשים - ועוד בשותפות עם אחרים, התוצאה תהיה שהמטילות ימשיכו להתענות בכלובים של 350 סמ"ר והסירחון ימשיך לשרור במושבים. אם זה מה שיקרה, הארגונים למען זכויות בעלי החיים יוכלו לבוא בטענות רק לעצמם.