לפני כמה שבועות הוצע לי סיפור שקשה לעמוד בפניו: לן בלווטניק, משקיע הטוען שהוטעה על ידי בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס במהלך המשבר הפיננסי, נאבק בבית המשפט כדי להשיג חלק מהכסף שהפסיד, לדבריו, בשל רשלנות הבנק.
אין ספק שבלווטניק הוא לא אדם שמעורר סימפטיה באופן מיידי. הוא אזרח אמריקאי שהיגר מרוסיה כנער, ונהפך למיליארדר לאחר שהשקיע באופן מתוחכם בהפרטתה של הכלכלה הרוסית. בגיליון האחרון של מגזין "פורבס", הוערך הונו האישי ב-7.5 מיליארד דולר.
ובכל זאת, סיפור ההשקעה חסרת המזל של בלווטניק הוא מעניין. במשך שנים שמרה חברת האחזקות שלו, אקסס אינדוסטריז, על המזומן שלה בקרנות שנוהלו על ידי ג'יי פי מורגן. התשואות היו מזעריות, ובניסיון להגדיל אותן, שיכנע הבנק את בלווטניק לאפשר לו לפתוח חשבון, שינוהל על ידו, ושבו יושקעו המזומנים של אקסס.
באביב 2006, ניהלו הבנק ונציגיו של בלווטניק מגעים בנוגע לתנאי ההשקעה. "דרשתי שהחשבון יהיה נזיל וחסר סיכונים", מספר בלווטניק. יעד ההשקעה של אקסס עבור הקרן היה רק רבע אחוז יותר מתשואות טיפוסיות של קרנות שוקי הכסף. כשתיארתי את היעד לפיטר קריין, מומחה לקרנות כספיות, הוא גיחך למשמע חוסר השאפתנות שבהן. לאחר שנחתמו המסמכים, אקסס החלה להעביר מזומנים לג'יי פי מורגן, ונתנה לבנק "שיקול דעת מלא וסמכות מוחלטת" על הכסף שבחשבון - בהתאם לקווים המנחים, כמובן. עד מהרה הגיע הסכום הכולל למיליארד דולר.
אפשר לנחש מה קרה בהמשך: הבנק השקיע חלק מהסכום בניירות ערך מגובי משכנתאות ונכסים. ביולי 2007 החל ערכם של ניירות ערך אלה לרדת. בכירי אקסס התקשרו למנהל ההשקעות בג'יי פי מורגן, מודאגים בגלל ההפסדים שגדלים. "צוות המחקר שלנו בטוח ב-100% שניירות ערך אלה הם כסף טוב, מה שאומר שעם הזמן תקבל את כל הסכום בחזרה", השיב בכיר בג'יי פי מורגן במייל. הדברים לא ממש התפתחו כך. באפריל 2008, כשאקסס משכה את הכסף מג'יי פי מורגן, החשבון הפסיד כ-100 מיליון דולר. לאחר שלא הצליח להגיע להסדר עם הבנק, החליט בלווטניק לתבוע אותו.
בלווטניק ואקסס אינדוסטריז אינם היחידים שהפסידו כסף כשהשקיעו בחשבונות שנחשבו לחסרי סיכון, בתקופה שקדמה למשבר הפיננסי. משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה ברחבי ארה"ב הפסידו מיליארדי דולרים כי האמינו בטיפשות לאנשי וול סטריט, שאמרו להם שניירות ערך מגובי משכנתאות בטוחים כמעט כמו אג"ח ממשלתיות, והמחיר ששילמו היה אדיר.
ואילו המחיר שוול סטריט שילם, לאחר שיצר את ניירות הערך, שיווקם למשקיעים, ואז משך בכתפיו כשאותם משקיעים הפסידו כסף, היה מינימלי. יכול להיות שחווה תחושת השפלה קטנה, אך לא משהו שממש פגע בו בשורה התחתונה. להפך: כל הבנקים הגדולים המשיכו לייצר כסף, כשהם מנצלים את מדיניות הריבית הנמוכה של הבנק הפדרלי, שבראש ובראשונה נועדה לסייע להם.
בדיוק בגלל זה אנשים נוטים להריע לתביעות כמו זו של בלווטניק. אחרת איך ייטלו הבנקים אחריות על הנזק שגרמו במהלך המשבר הכלכלי? "אף אחד אפילו לא התנצל", טוען בלווטניק וניכר שזה מפריע לו יותר מההפסדים הכספיים. "הם לא הסכימו ליישב את התביעה מכיוון שטענו שהסדר ייצור תקדים רע למשקיעים אחרים". אם יזכה בתביעה, הוא מקווה לסלול את הדרך עבור משקיעים אחרים, שלהם פחות משאבים. "האדם הקטן לא יכול להגיע לשום מקום עם תביעות כאלה", הוא אומר. "אני אדם עשיר. אני אוציא כמה שיידרש". הוא כנראה יאלץ להוציא הרבה.
קו ההגנה: המשקיעים אשמים
אחד היתרונות של בנק גדול ומתוחכם כמו ג'יי פי מורגן, מלבד העובדה שלרשותו עומדים עורכי הדין הטובים ביותר, הוא שרוב הלקוחות הגדולים שלו הם מוסדות מתוחכמים. כך, כשמשהו משתבש, לבנק יש קו הגנה מוכן מראש: המשקיעים אשמים שרכשו את ניירות הערך. הבנק רק סיפק להם את מבוקשם.
זה היה קו ההגנה של גולדמן סאקס בעסקת אבקוס הידועה לשמצה, שבה משקיעים גדולים רכשו ניירות ערך שהכילו משכנתאות שנבחרו בקפידה על ידי ג'ון פולסון, מנהל קרן הגידור שהימר על נפילתן של אותם ניירות ערך. זהו גם קו ההגנה שבו משתמש ג'יי פי מורגן.
מצד אחד, מדובר בקו הגנה מרתיח, כי הוא רומז שלחברות כמו גולדמן וג'יי פי מורגן אין שום אחריות כלפי לקוחותיהן. האחריות כולה מוטלת על הלקוחות, גם כשהם הפקידו בידי הבנק "דיסקרטיות וסמכות מוחלטת" על החשבון. היות שנציגיו של בלווטניק לא הבינו שהם אמורים להתעלם מהעצות שקיבלו ממומחי ההשקעות של הבנק, הם יכולים להאשים רק את עצמם. או כך לפחות טוענת ההגנה.
מצד שני, אי אפשר לומר שאנשי צוותו של בלווטניק העבירו לג'יי פי מורגן מיליארד דולר, בלי לדעת מה קורה לכסף. היו להם קווים מנחים, שאיפשרו את השקעתו בניירות ערך מגובי משכנתאות, והם קיבלו עדכונים חודשיים, שבהם, כך טוען הבנק (ואנשיו של בלווטניק מכחישים), פורט כיצד הושקע הכסף.
הסיבה שג'יי פי מורגן לחץ על אקסס להיצמד לניירת ערך אלה על אף שהחלו לרדת, היתה שהאנשים שניהלו את החשבון באמת האמינו כי הם יתאוששו. כולם האמינו בכך, כולל ג'יי פי מורגן ואקסס אינדוסטריז. אם באקסס היו חושבים שניירות ערך אלה מסוכנים מדי, הם לא היו מכניסים אותם לקווים המנחים. ואם מנהלי השקעות היו צריכים לפצות את המשקיעים בכל פעם שהם נותנים להם עצה גרועה, המקצוע היה נעלם בן לילה.
ההיגיון הזה הוא גם הסיבה לכך שכל כך קשה לזכות בתביעות כאלה, אף כי די ברור שהבנקים זילזלו בלקוחותיהם בשנות הבועה. למרות זאת, בפסיקה מפברואר, קבע השופט מלווין שוויצר מבית המשפט המחוזי בניו יורק כי ללא קשר למידת רשלנותו של ג'יי פי מורגן, כל עוד יועציו נשארו במסגרת הקווים המנחים, הבנק חף מאשמה. הוא אף הוציא את הסעיף הזה מהתביעה. כעת, שני הצדדים ממתינים לערעור.
ברוב התיקים מסוג זה, התביעה היתה מסתיימת בכך - המשקיע היה מקבל על עצמו את פסק הדין, והבנק היה הולך לדרכו, מוכן למכור עוד ניירות ערך מסוכנים ללקוחות המתוחכמים שלו ברגע שהבועה הבאה תתנפח. במקרה הזה, לבלווטניק יש קלף מיקוח. לטענתו, מלבד העובדה שג'יי פי מורגן נטל יותר מדי סיכונים במסגרת הקווים המנחים שנקבעו - הוא גם הפר את התנאים האלה. במקום להיצמד לתנאי שניירות ערך מגובי משכנתאות יהוו 20% בלבד מתיק ההשקעות, בפועל הם היוו 46% ממנו.
באופן לא מפתיע, לבנק היתה תשובה גם על כך. עיקר טענתו היתה שמקובל מאוד לסווג ניירות ערך מגובי משכנתאות כ"ניירות ערך מגובי נכסים". השופט לא התרשם, כך שלבלווטניק עדיין יש סיכוי.
במובן מסוים, התמזל מזלו של בלווטניק כשג'יי פי מורגן הפר לכאורה את התנאים. ההפרה מחזיקה את התביעה חיה. למשקיעים אחרים לא היה כזה "מזל". זה משאיר אותנו בנקודת ההתחלה: חיפוש דרכים לגרום לבנקים לשלם על חטאיהם. ייתכן שבלווטניק יקבל חלק מהכסף שהפסיד, וייתכן שלא. בכל מקרה, הוא לא מוביל מאבק צדקני: הוא צבא מיליארדרים של אדם אחד.
הקשרים העסקיים בישראל
לן בלווטניק הוא טייקון מדיה בינלאומי ומיליארדר יהודי עם קשרים עסקיים בישראל. קרן משפחת בלווטניק שבבעלותו תורמת למוסדות ישראליים, בדגש על קידום החינוך והמדע.
פעמים רבות עלה שמו של בלווטניק בעסקות גדולות בתחום התקשורת בישראל, אם כי נכון להיום האחזקה המשמעותית היחידה שלו בישראל היא כבעל מניות (33%) בקבוצת התקשורת rge, שבה שותפים אודי רקנאטי ואביב גלעדי. rge מחזיקה בין השאר בערוצי הספורט, ערוץ הילדים, ערוץ 8 וערוץ לוגי. בלווטניק השקיע בקבוצה באמצעות חברת access industries שבבעלותו.
בלווטניק התעניין לפני כשנתיים וחצי ברכישת עיתון "מעריב" והגיע למשא ומתן מתקדם לרכישת העיתון, אבל העסקה לא יצאה לפועל. בנוסף, בתחילת השנה הוא הוזכר כמי שמתעניין ברכישת ערוץ 9 המשדר לקהל הרוסי. הוא אף ערך משא ומתן לרכישת האחזקות של יורוקום, שבבעלות שאול אלוביץ', בחברת הלווין yes - עסקה שגם לא יצאה לבסוף לפועל, בין השאר בגלל אחזקותיו הצולבות ב-rge.
markerweek
שאלת 100 מיליון הדולר: מי אשם בהפסדים - המשקיע או הבנק שניהל את החשבון?
ג'ו נוסרה
7.10.2010 / 16:30