>> ד"ר אליאב בר (46) ידע כבר מגיל צעיר שהוא רוצה להיות רופא. אבל במהלך לימודי הרפואה הוא החליט שהוא לא רוצה להיות "סתם" רופא שמטפל בחולים, אלא לכוון גבוה יותר - אולי הכי גבוה שאפשר. "רציתי לעשות דברים בצורה אחרת, לשפר את הרפואה בקנה מידה גדול", הוא אומר.
לאחר שהתאכזב ממחקר בסיסי במעבדת בית החולים שבו התמחה ("זה היה מופשט מדי - לא דבר שהשפיע מיידית על בריאות הציבור"), הציעו לו מורים וחברים לעבור למשרת מחקר ופיתוח באחת מחברות התרופות הגדולות. שנים לא רבות לאחר מכן כבר עמד בראש צוות המחקר שפיתח את החיסון הראשון בעולם לסרטן צוואר הרחם, הגרדסיל, לאחר מחקר ענק שהקיף 27 אלף נבדקות ב-35 מדינות. "לראות איך החיסון הזה משנה חיים ואת ההתקדמות לקראת היעלמות סרטן צוואר הרחם - זו הגשמת חלום עבורי", הוא אומר.
כיום מכהן בר באחד התפקידים הבכירים בתעשיית התרופות העולמית: סגן נשיא ענקית התרופות האמריקאית מרק (merck), חברת התרופות השנייה בגודלה בעולם. בתפקידו הוא אחראי על התחום החם ביותר בתעשיית התרופות ובעולם הרפואה: פיתוח תרופות אונקולוגיות (תרופות לסרטן). התחום הזה אחראי במידה רבה להמשך הצמיחה של החברה - ועתידה הפיננסי תלוי בהצלחתו של בר לפתח תרופות חדשניות לסרטן, שיעברו את כל שלבי המחקר המפרכים ויגיעו למדפים.
"בעשור הקרוב יהיה שינוי משמעותי בטיפול בסרטן, ונראה יותר תרופות שהופכות אותו ממחלה שהורגת בתוך שנה לכזו שאפשר לחיות עמה גם שש-שבע שנים ויותר", מכריז בר בראיון ל-themarker. לדבריו, כרגע נמצאות כ-20 תרופות חדשות לסרטן ב"צנרת" החברה - המיועדות לטיפול בסרטן השד, השחלה, המעי הגס וסרטני הדם לימפומה, לוקמיה ומיאלומה נפוצה.
"זה מספר גדול מאוד של תרופות, ואנחנו נרגשים מהן", אומר בר. "אלה לא סתם תרופות המאריכות חיים בחודשיים-שלושה, אלא ממש תרופות מהפכניות, שהופכות את הסרטן לכרוני (כלומר, מחלות שאפשר לחיות עמן במשך תקופה ארוכה - ר.ל.ג)".
הפיתוחים האלה דורשים משאבים רבים. בר מספר כי החברה משקיעה תקציבים גדולים במיוחד בתחום האונקולוגיה בשנים האחרונות. "שוק התרופות גדל באונקולוגיה, באלצהיימר ובמחלות אוטו-אימוניות", הוא אומר, "וחברה גדולה כמו מרק לא יכולה לצמוח בלי לגדול גם באונקולוגיה".
בזכות מיפוי הגן האנושי
מאז שהכריז ניקסון בתחילת שנות ה-70 על מלחמת חורמה בסרטן, ניסו רבים וטובים לפתח תרופות למחלה, אך נכשלו - גם לאחר השקעות של מאות מיליארדי דולרים. עד השנים האחרונות, הטיפול בסרטן היה דומה למדי לזה שהיה נהוג במשך עשרות שנים - תרופות חדשות רבות הצליחו להאריך את המחלה בשבועות וחודשים ספורים, אך פריצת הדרך המיוחלת לא הגיעה.
אלא שבשנים האחרונות מתחיל להתרחש שינוי אמיתי בתחום - עם המעבר מתרופות כימיות לתרופות המבוססות על מנגנונים ביולוגיים ועם פריצתה של "רפואה מותאמת אישית", תפישה חדשה לגמרי בחקר ובטיפול בסרטן, המתאימה את התרופה למאפיינים הגנטיים והביולוגיים היחודיים של המטופל ושל מחלתו. הרפואה האישית מגדילה באופן משמעות את יעילות הטיפול ומונעת תופעות לוואי מיותרות שלעתים חולים חווים בתגובה לטיפול. מרק, בניצוחו של בר, מעוניינת להוביל את ההתפתחות בתחום.
כיצד מתכוונת מרק לפתח תרופה פורצת דרך לסרטן?
"סרטן זו לא מחלה אחת, אלא מאות מחלות שונות. סרטן השד, למשל, הוא למעשה חמש מחלות שונות זו מזו. כבר כעת רואים שלכל מקטע של המחלה יש אופי שונה, שינויים שונים בתאים ובפרוגנוזה (תחזית של התפתחות המחלה - ר.ל.ג). לכן, אנחנו מפתחים תרופות שונות וייחודיות לכל מקטע של הסרטן, או נותנים שתיים-שלוש תרופות ביחד - קוקטייל תרופות שיהפוך את המחלה לכרונית. זה דומה להתפתחות הטיפול באיידס. עד שנות ה-90 זו היתה מחלה קטלנית, וכיום בזכות הקוקטייל היא כרונית".
לצורך כך, הוא מסביר, "אנחנו צריכים להבין מה קורה בתאים של הסרטן של כל אדם ולפי הדיאגנוזה הזו להתאים לו את התרופות. אחת התרופות החדשות המבטיחות שלנו, למשל, יעילה מאוד לנשים עם מוטציה בגן brca - פגם גנטי הנפוץ במיוחד בקרב אשכנזים המעלה משמעותית את הסיכוי ללקות בסרטן השד והשחלה.
"התרופה, הניתנת בכדורים, עדיין בפיתוח במחקרים המתבצעים במרכזים רפואיים באירופה, ארה"ב וגם במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) בישראל. כבר עכשיו אנו רואים שהתרופה יעילה מאוד אצל נשים עם הפגם הזה, ושתופעות הלוואי שלה קלות מאוד".
הרפואה המתקדמת הזאת לא היתה מתאפשרת ללא פרויקט מיפוי הגנום האנושי. עתה, מסביר בר, הולך המדע צעד אחד קדימה וממפה את הגנום של תאי הסרטן: "זה מה שמאפשר לנו להבין את הפגמים הגנטיים שנמצאים בתאי הסרטן, ואת ההבדלים בין תאים של סרטן ריאות, מוח או שד - וכך לגלות את התרופות הספציפיות לפגמים אלה".
בנוסף, מסביר בר, המיפוי המדויק מאפשר לחוקרים לא רק להתאים את התרופה הנכונה לחולה הנכון, אלא לעשות דבר לא פחות חשוב: לפתח תרופות התוקפות את התאים הסרטניים בלבד ולא את התאים הבריאים, כך שהחולה יוכל לקבל את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר עם פחות תופעות לוואי.
תרופה יעילה היא תרופה יקרה
ההתפתחויות המדעיות המסעירות בחקר הסרטן אמנם מעניקות תקווה אמיתית לחולים ולאנושות כולה, אך גם גובות מחיר כלכלי כמעט בלתי אפשרי עבור הממשלות הנאלצות לממן את התרופות. ההוצאה של ממשלות בכל העולם על הסרטן מאמירה לממדים מפלצתיים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
ההוצאה הגבוהה גוררת, בין השאר, ביקורת שמחריפה והולכת לגבי תג המחיר שמצמידות החברות לתרופות. בשנים האחרונות מחירי התרופות, בעיקר הביולוגיות ותרופות הסרטן, מאמירים ויכולים להגיע במקרים קיצוניים עד לאלפי דולרים לטיפול בודד. לפי נתוני aarp, קצב העלייה של מחירי התרופות גבוה בהרבה מקצב עליית מדד המחירים לצרכן (ראו גרף). בארה"ב, למשל, הוכפלה עלות הטיפול בסרטן בתוך פחות משני עשורים מ-25 מיליארד דולר ב-1987 ל-48 מיליארד ב-2005.
בר לא מהסס להודות בכך: "ברגע שמתאימים את התרופה לאוכלוסייה ספציפית ומראים שהתועלת גבוהה מאוד ותופעות הלוואי קלות - זה מאפשר לתמחר את התרופה גבוה יותר", הוא אומר.
האם חברות הביטוח והממשלות מוכנות לשלם מחיר גבוה כל כך עבור התרופות המותאמות אישית?
"חברות הביטוח רואות את החשיבות הרבה בתרופות האלה: התרופה אמנם יקרה מאוד, אך מי שמממן אותה יכול להיות בטוח שהיא ניתנת רק לחולים שבאמת ייהנו ממנה. החלופה היא לשלם קצת פחות על כל תרופה, אבל לרכוש אותה לכל החולים - כשמתוכם היא תעזור רק ל-10%-15%, ולשליש יהיו תופעות לוואי חמורות.
"התרופות החדשות ממוקדות יותר, ניתנות רק למעטים שבאמת יושפעו מהן, גורמות לפחות תופעות לוואי ומציגות יחס עלות-תועלת גבוה בהרבה מבעבר. לכן המחיר שלהן גבוה יותר. מצד שני, במקביל לעלייה במחיר יש גם עלייה בציפיות של האוכלוסייה מהתרופות וירידה בסובלנות לתופעות לוואי".
ובכל זאת, מדובר בסכומים אדירים שממשלות מתחילות להתקשות לעמוד בהם. יבוא יום שהן יגידו עד כאן.
"המחיר הוא לפי עלות המחקר ולפי התועלת. אנחנו עושים מחקר מסובך מאוד שלוקח המון זמן ועולה המון כסף, ובסופו מוציאים לשוק תרופה מצילת חיים. ממשלות צריכות לשאול את עצמן אם המחיר שווה ליעילות. אם יש תרופות יקרות פחות, אבל היעילות שלהן די נמוכה - אז יש לכך משמעות לא רק בתופעות לוואי אלא גם בשנות חיים, אנשים שמתים בגיל צעיר ומשאירים משפחה בלי אבא או אמא.
"לכן, כשחושבים על מחירי התרופות צריך להבין שאם הופכים את הסרטן למחלה כרונית ונותנים לאנשים לעבוד עוד כמה שנים, יש לזה גם משמעות כלכלית. אז כל ממשלה צריכה לשלב את כל הנתונים האלה כשהיא מחליטה על רכש של תרופה".
כניסתם של מודלים מתמטיים לתחום בשנים האחרונות לא הופכת את המחקר לפשוט יותר?
"אנשים רוצים לדעת בדיוק מה יקרה להם אם ייקחו תרופה מסוימת, ואת זה מודלים מתמטיים לא יכולים לתת. גוף האדם מורכב וקשה לחזות באמצעות מודלים בדיוק מה יקרה מבחינת יעילות ותופעות לוואי כשנותנים תרופות. בשביל זה חייבים לעשות מחקר קליני".
מרק עצמה התרחבה מאוד בשנים האחרונות. בסוף 2006 רכשה החברה את חברת התרופות סרונו השווייצית ב-13.3 מיליארד דולר ובתחילת 2009 רכשה את חברת התרופות האמריקאית שרינג פלואו ב-41 מיליארד דולר. בעקבות מיזוגי ענק אלה, הוכפל מספר התרופות הנמצאות בשלבי פיתוח אחרונים בידי החברה הממוזגת ורווחי החברה זינקו ב-2009 ליותר מ-12 מיליארד דולר (ראו גרף).
תופעות לוואי קלות בהרבה
בר גדל בחיפה ובעפולה, במגורים של בית חולים העמק שבו עבדו אביו הקרדיולוג ואמו האחות. ב-1974 עקרה המשפחה לארה"ב כמעט בלית ברירה. "על רקע המשבר בקופת חולים כללית בשנות ה-70 התבטלה משרה שאבי היה אמור לקבל בבית החולים כרמל, ונאלצנו בצער רב לעבור לארה"ב", הוא מספר. לדבריו, בילה כמעט כל קיץ אצל סבתו ואצל חברים בעפולה.
מה הקשר שלך לישראל כיום, אתה מבקר כאן?
"יש לי משפחה גדולה בתל אביב, במזרע, בעין חרוד ובירושלים. אני מגיע לישראל לפחות פעם בשנה למטרות עבודה, אך גם כדי לבלות עם המשפחה, לאכול את האוכל הטוב בעולם ולבלות בתל אביב - עיר ברמה עולמית שהולכת ומשתפרת משנה לשנה. אני תמיד עוזב את הארץ עם מזוודה מלאה בעמבה, זעתר, חאווייג', גרעינים, פסק זמן ולאחרונה גם היינות יתיר, מרגלית ויינות רמת הגולן.
גם הקשר של מרק לישראל התהדק לאחרונה, לאחר שהחברה צירפה את המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאונקונט - רשת המחקר והפיתוח הבינלאומית שלה, המונה 18 מרכזים רפואיים מובילים בעולם. ברשת מתבצעים מחקרים קליניים בשלבי פיתוח מוקדמים (שלבים 1 ו-2), בכל המולקולות והתרופות הביולוגיות לסרטן הנמצאות בפיתוח, תוך כדי שיתוף פעולה בין חוקרים מובילים ממרכזים שונים בעולם.
"את כל התרופות החדשות שבפיתוח, 15-20 תרופות, אנחנו מעבירים רק ל-19 המרכזים הרפואיים ברשת המחקר שלנו, ומכיוון שתל השומר הוא מרכז למחקר בסרטן ברמה עולמית - החלטנו לכלול אותו ברשת הזו", מסביר בר.
בר, אגב, הוא לא הישראלי היחיד שהתברג לעמדה בכירה במרק העולמית. לצדו מכהנים בין היתר יוסי בן עמרם כמנכ"ל חטיבת השווקים המתעוררים, אבי בן שושן כמנהל השיווק במרכז אירופה, דניאל שניידר כמנהל פיתוח עסקי באירופה וקנדה, ד"ר יעל וייס היא מנהלת פיתוח עסקי-מדעי במערב ארה"ב ושרון מושיוף היא מנהלת הדרכה בחטיבת הייצור בחברה.
מדברים המון על הארכת חיים והפיכת הסרטן לכרוני. אף אחד לא מעז עדיין לדבר על ריפוי?
"עדיין קשה לדבר על ריפוי, כי אפילו אם מוציאים מהגוף 99.9% מהתאים הסרטניים נשאר מיעוט של תאים שגדלים במהירות. ריפוי רואים רק בחלק קטן מסוגי הסרטן, במיוחד אצל ילדים. אבל גם אם התרופות החדשות ישנו את המחלה מקטלנית לכרונית - זו תהיה התקדמות גדולה".
יכול להיות שבעתיד חולים יחיו עם סרטן גם 20 שנה?
"קשה להגיד דבר כזה כבר כיום, כי מדובר בתרופות חדשות שייקח שנים לראות את השפעתן. עם זאת, מאחר שתופעות הלוואי בתרופות החדשות חלשות כל כך, חולים יוכלו ליטול אותן במשך חודשים ושנים, בניגוד להיום, שבגלל תופעות הלוואי הקשות נוטלים את התרופות רק אחת לחודש או חודשיים. לכן סביר להניח שיעילות התרופות תעלה וכך גם מספר שנות החיים".
"נהפוך את הסרטן למחלה שאפשר לחיות איתה"
מאת רוני לינדר-גנץ ויורם גביזון
8.10.2010 / 7:03