משרד הבריאות: יימשך האיסור להשקיה במי קולחין של קרקע חקלאית הסמוכה לאזורי מגורים

משרד הבריאות לא יגמיש את התקנות האוסרות השקיה במי קולחין (מי ביוב מטוהרים) של שטחים חקלאיות הסמוכים לאזורי המגורים בישובים החקלאיים, כך עולה מדבריו של דוד וינברג, מהנדס ארצי לתכנון השקיה בקולחין במשרד הבריאות. וינברג דיבר בכנס שדן בהיבטים הסביבתיים והבריאותיים של השקיה במי קולחין, שהתקיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. האיסור הוטל לפני מספר שנים בשל חשש לתקלה במערכות המים וליצירת חיבורים צולבים בין מערכות מי הקולחין למערכות המים הביתיים וחדירת מי קולחין למי השתייה בישובים וזיהומם בחומרים העשויים לפגוע בבריאות הציבור.



כ-50% מהמים להשקיה חקלאית בישראל מסופקים ממכוני טיהור מי ביוב, וישראל היא המובילה בעולם בטיהור ובשימוש בקולחין להשקיה חקלאית וגינון עירוני. הקולחין מסופקים ברמות שונות של טיהור, כשהמגמה היא להגיע לרמת טיהור מרבית, שתאפשר ניצול קולחין לשימוש ביתי ואף לשתייה, כפי שמקובל בכמה מדינות באירופה. מדי שנה מאשר משרד הבריאות כ-2,000 היתרים להשקיה בקולחין באזורים בהם אין חשש לחדירת מי הקולחין למי התהום ובשטחים חקלאיים שאינם סמוכים לאזורי המגורים בישובי הסביבה.



מי קולחין להשקיה זולים בכ-50% ממים שפירים להשקיה ובשנים הקרובות יגדל פער המחירים ל-65%, בשל ההתייקרות החדה הצפויה במים השפירים לחקלאות. השנה התייקרו המים השפירים לחקלאות ב-7%. ביטול האיסור על השקיה בקולחין של חלקות סמוכות לאזורי המגורים בישובים, תאפשר תוספת של 10,000 היתרים להשקיה חקלאית במי קולחין מדי שנה ולשיפור רב ברווחיות החקלאות באזורים האסורים בהשקיה בקולחין.



בעבר הוחל בישראל בפיתוח טכנולוגיה, שתזהה תקלות או חיבור צולב מכוון בין מערכות המים השונות ותאפשר לנתק אותו לאלתר, אך הטכנולוגיה הזאת לא קודמה דייה. אף שהגדלת האפשרות לניצול קולחין הוא אינטרס כלכלי וסביבתי ברמה הלאומית, לדברי וינברג בכנס, באין עדיין פתרון מספק המבטיח את בריאות הציבור, לא יבוטל האיסור הקיים ולא יינתנו היתרי השקיה באזורים אלה.