השבוע הציפה חברת גינדי השקעות את תל אביב בשלטי חוצות ופרסומות אודות תחילת שיווק ומכירת הדירות בפרויקט גינדי תל אביב, שהוגדר כפרויקט של "פעם במאה שנה". הפרויקט יוקם על שטח השוק הסיטוני לשעבר.
"הפרויקט באמת יוצא דופן בגודלו, והוא מקרה קלאסי שמשהו כמותי נהפך לאיכותי", אומרת חברת מועצת עיריית תל אביב (מרצ) תמר זנדברג. "מדובר במגרש היחידי בתל אביב שהוא גם כל כך גדול וגם ממוקם בלב רקמה בנויה וקיימת ולכן תכנונו מחייב משנה זהירות. לצערי הפרויקט נכשל בגדול בהשתלבות עם האזור שסביבו. הפרויקט תוכנן אמנם בשנות ה-2000, אך הוא שייך לעידן תכנוני שהיה צריך לעבור מן העולם בו נבנו מתחמים סגורים בלבה של עיר.
"הפרויקט בנוי כאוסף מגדלים בגבהים שונים שפונים כלפי פנים, ומסתגרים למעשה מהסביבה. כאילו תושבי הפרויקט אמורים לעבור לעולם אחר בו ידברו רק עם עצמם ולא עם שאר העיר".
גם פארק צמרת היא שכונה נפרדת מהעיר ולא הגדירו אותה ככישלון תכנוני
"ההבדל הוא ששכונת פארק צמרת היתה מוגדרת מראש כשכונה שפיסית מנותקת מהעיר, בעוד מתחם השוק הסיטוני ממוקם בלב לבה הפועם של העיר. עשו הכל בתכנון הפרויקט כדי להבדיל אותו מסביבתו. גם בתוך הפרויקט הוחלט להגביה את השטח הציבורי והמסחרי מגובה הרחוב, כפי שעשו בצורה לא מוצלחת בכיכר השעות.
"יש כמה מקומות בתל אביב שהתושבים בהם הם קורבנות של תוכניות ישנות, כמו למשל בשוק בצאלאל. גם התוכנית הזו היתה סגורה ומנותקת, אך דווקא שם הצלחנו ממש באחרונה לשנות אותה ולשפרה באופן שתהיה נמוכה יותר, השטח הציבורי יהיה פתוח יותר ומגדלי המגורים יסגרו פחות על השטח הציבורי".
מה לדעתך תהיה ההשפעה התחבורתית בסביבה?
"אפשר כבר היום להגיד שיש הכרה בצורך החד משמעי להפחית את התלות ברכב פרטי ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. אלא שעל פי התוכנית של עיריית תל אביב, בציר הרחובות קרליבך והחשמונאים אמורה להיות הפרדה מפלסית כדי לאפשר ליותר ויותר כלי רכב לעבור במקום, וזה דבר שאנו מתנגדים לו במרצ. דווקא לאור הגידול באוכלוסייה במתחם צריך ליצור כמה שיותר נגישות לתחבורה ציבורית ולא לרכב פרטי".