בארי טאף: רכישות הדולרים מנעו פגיעה קשה בכלכלה

>> "רכישות הדולרים שבנק ישראל מבצע זה שנתיים וחצי מנעו פגיעה קשה הרבה יותר בשער השקל ובמשק כולו. הציבור צריך להבין שבנק ישראל פועל למתן את ההשפעות השליליות של התחזקות שער החליפין, אבל אינו חושב שאפשר לשנות את המגמות בעולם" - כך אמר בסוף השבוע ל-themarker בארי טאף, ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל ומי שאחראי על פעילות הבנק המרכזי בשוק המט"ח. טאף, יחד עם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ושר האוצר, יובל שטייניץ, נמצא כעת בוושינגטון לרגל הכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית.



"אני מבין שבישראל התפרסמו ידיעות שלפיהן המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח אינה נכונה, ולכן אני מבקש להבהיר: בנק ישראל משתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו - ריבית, שער חליפין וכלים נוספים - כדי להשיג את המטרות של יציבות וצמיחה. הבנק המרכזי אינו יכול לקבוע קו בחול ולקבע את שער החליפין היכן שנראה לו. זו לא בעיה רק שלנו: כל קובעי המדיניות הכלכלית בעולם מתמודדים היום עם בעיות קשות בשוק המטבעות. 'מלחמת המטבעות' - זה הנושא המרכזי שבו עוסקים עכשיו בכינוס בוושינגטון. זה הפיל שבחדר".

מבקרי המדיניות של בנק ישראל טוענים שרכישת המט"ח לא עצרה את התחזקות השקל - וגם עולה למשק כסף רב.



"זה לא נכון - ומבחן התוצאות מוכיח את זה. המבקרים כנראה לא בוחנים מה היה קורה לו בנק ישראל לא היה קונה עשרות מיליארדי דולרים. אין ספק ששער השקל היה אז הרבה יותר גבוה ממה שהוא היום. יחסית, ישראל עברה את המשבר במצב טוב".



איך אתה מסביר את פרץ הביקורת על מדיניות הנגיד, למשל מצדו של שר האוצר?



"אני לא רוצה לענות על זה, אבל יש לי שאלה: אותם אנשים שמתנגדים למדיניות - מה הם מציעים? האם הם היו רוצים לראות את השקל מזנק לרמה שהיתה ללא ספק פוגעת קשה ביצוא ובמשק כולו? העובדה היא שהמדיניות שלנו הצליחה. חוץ מביקורת - לא שמעתי מגוף אחר ולא הונחה על שולחן בנק ישראל שום הצעה למדיניות אחרת. אני לא מכיר בדיקות, מחקרים או הצעות אחרות, גם לא של משרד האוצר".



ובכל זאת הדולר ירד בשיעור חד בשבוע שעבר. כיצד אתה מציע ליצואנים לנהוג?



"אין ברירה. היצואנים צריכים להתאים את עצמם להתפתחויות בכלכלה הגלובלית, ולפתח שווקים חדשים במקומות אלטרנטיביים. מרכז הכובד של המשק העולמי עובד למזרח ולדרום, שם נמצאות הכלכלות שצומחות, ושם נמצאים המטבעות שעולים. במקביל, כל יצואן צריך להתנהג באחריות ולעשות את מה שצריך - למשל לגדר את סיכוני המטבע שלו".



מדוע הדולר קורס מול כל המטבעות - ומדוע זה קורה לו דווקא כיום?



"לפני שלושה חודשים היית יכול לשאול את אותה השאלה על היורו - אז הוא היה זה שפתאום קרס. הסיבה לחולשת הדולר היא שבשבועות האחרונים נוצר קונסנזוס שלפיו היציאה של ארה"ב מהמשבר תהיה יותר אטית ממה שחשבו רק לפני כמה חודשים. הקונסנזוס הוא שהבנק המרכזי בארה"ב ייאלץ לנקוט אמצעים מוניטריים נוספים כדי להמריץ את הכלכלה, למשל, לקבוע שהריבית תישאר נמוכה מאוד לאורך הרבה מאוד זמן, או להרחיב את מתן האשראי על ידי הבנק המרכזי, פעילות המכונה quantitative easing. ארה"ב הופכת בעיני רבים למקום פחות אטרקטיבי להשקעות, והכספים יוצאים ממנה ומהמדינות המתועשות של המערב, שבהן הצמיחה נמוכה - ועוברים למדינות שבהן הצמיחה גבוהה".



וזה כולל גם את ישראל?



"בדיוק. ישראל אטרקטיבית יותר להשקעות מארה"ב ואירופה. אי אפשר להגיד בדיוק 'לדאבוננו'".



אבל הדולר נחלש גם מול היורו וגם מול הין - שני גושים עם צמיחה מאוד נמוכה.



"זה נכון, אבל הוא נחלש יותר מול המטבעות של מדינות שצומחות מהר כמו ברזיל, צי'לה, תאילנד, אוסטרליה, קולומביה ועוד רשימה ארוכה. הירידה של הדולר מול היורו היא תוצאה של תפישה, שלפיה אירופה אינה במצב הקשה שכולם חשבו לפני כמה חודשים, שהיא לא בדיוק הולכת לקרוס מיד".



אז זה הסיפור של היורו. איך אתה מסביר את ההתחזקות של הין היפני, מדינה עם ריבית מאופסת וצמיחה נמוכה?



"ביפן יש סיפור מיוחד, שונה. קשה להבין מה קורה שם. ההערכות הן שהביקושים למטבע היפני הם תוצאה של החזרת כסף מחו"ל על ידי אזרחים יפנים. במשך תקופה ארוכה היפנים לקחו אשראי מקומי בריבית נמוכה ורכשו באמצעותו נכסים מחוץ ליפן, במקומות שהציעו להם מטבעות עם ריבית גבוהה. היום אותם תושבים יפנים מחסלים את האסטרטגיות הללו, המכונות carry trade, ומחזירים את הכסף הביתה - והפעולה הזו יוצרת ביקוש לינים".



כיצד, בתוך התנודות החריפות של הדולר והיורו, אתה ובנק ישראל מחליטים מתי לרכוש דולרים - ומתי לא?



"בציבור הישראלי כולם מסתכלים על השער של השקל-דולר ועל מהלך ההתחזקות שלו, פשוט כי הדולר הוא המטבע הכי בולט. הוא מונח מול העין. אבל זו טעות, מכיוון שהמשק הישראלי משתמש בהרבה מטבעות. קח למשל יצואן שמוכר בעיקר לאירופה, ויש הרבה כאלה - היום הוא דווקא מרוצה כי היורו התחזק. מצבו השתפר. מי שמביט רק על השער שקל-דולר יוצר לעצמו אשליה אופטית, צריך להסתכל על כל המטבעות. ואילו במהלך המסחר אנחנו מנסים למתן השפעות שליליות - אבל לא לשנות את המגמות העולמיות".



מכינוס קרן המטבע עולה שהמנהיגים מחפשים כלים חדשים, דברים שמעבר לרכישות דולרים על ידי בנקים מרכזיים. ברזיל, למשל, העלתה באחרונה את המס שמשקיעים זרים נדרשים לשלם על רווחים מרכישת איגרות חוב ברזילאיות. מה אתה שומע?



"זה נכון. יש על זה כאן בוושינגטון ויכוח גדול, וכולם מתייעצים עם כל המומחים. זה לא רק ברזיל: גם פרו, קולומביה וכמעט כל המדינות באסיה מטילות מס על משקיעים זרים. אכן מתגבשת כאן דעה כי לפעמים מוצדק, אפשרי, להפעיל כלי מדיניות נוספים להשפעה על זרמי המט"ח, וכי כלים כאלה יכולים להיות אפקטיביים".



האם מהלך כזה אפשרי גם בישראל?



"את זה אתה צריך לשאול את משרד האוצר, הוא האחראי על הטלת מסים. זה לא באחריות של בנק ישראל. בינתיים לא ראינו הצעה כזו".