התוכנית הארצית החדשה למתקנים סולאריים: הגגות עדיין בעדיפות

>> שלושה חודשים לאחר שבוטלה תוכנית המתאר הארצית למתקנים סולאריים מחשש לניגוד עניינים תונח השבוע בפני מוסדות התכנון תוכנית חדשה (תמ"א 10 ד/10). תכליתה של התוכנית היא קביעת ההנחיות לאישור הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאים (.p.v) קטנים ובינוניים.



התוכנית תונח בתום שימוע - מהיר יחסית - שערכה החוקרת החדשה שמונתה לטיפול בהשגות הציבור, עו"ד תלמה דוכן. החוקרת מונתה לאחר שהחוקר הקודם ד"ר בנג'י היימן נמצא בקשר עם החברה להגנת הטבע. ואולם למרות השימוע המחודש שנערך בעקבות ביטול התוכנית המקורית, נותרו על כנן מרבית המגבלות הסטאטוטוריות על הקמת מתקנים קרקעיים וההעדפה של מערכות ייצור חשמל סולארי המותקנות על גגות מבנים. למרות זאת, לא נאסר על קידום תחנות קרקעיות במקביל.

מהתוכנית עולה כי ייצור חשמל במתקנים קטנים בהיקף של 200-320 מגה-ואט ידרוש שימוש בגגות מבנים בשטח של 2,000-3,200 דונם - דרישה שתוכל להיענות בנקל בזכות קיומם של גגות פנויים בשטח של כ-710 אלף דונם ברחבי הארץ. זאת, לאחר שעבודה שהוכנה עבור מכון דש"א של החברה להגנת הטבע מצאה כי השטח הפנוי להתקנות מערכות סולאריות על גבי גגות גדולים (ששטחם יותר מ-800 מ"ר) מגיע לכ-25 אלף דונם, ויוכל לפיכך לספק גם 2,500 מגה-ואט.



לטענת החוקרת, עבור התקנת מערכות בינוניות וגדולות יידרשו 30 אלף דונם לכל היותר, וניתן יהיה להתקינן בשטחי תעסוקה, מבני משק ומתקנים הנדסיים. "תמ"א 10 ד/10 יוצרת מסד טוב לצרכים המפורטים, ואף מעבר לכך, תוך שהיא יוצרת איזון ראוי בין העובדה שישראל היא ארץ שטופת שמש ולכן לכאורה אידיאלית להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים לבין העובדה שישראל דלה במשאבי קרקע, ולכן יש קושי להקצות משאבי קרקע למערכות הדורשות שטחים נרחבים" - נכתב בתוכנית.



עם זאת, בעקבות טענת היזמים שלפיה התוכנית מגבילה את היזמות בשטחים פתוחים וטענת משרד התשתיות שלפיה העיכוב יגרום לאי-עמידה ביעדי הממשלה בתחום שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל מציעה החוקרת לבחון את מידת היישום של התוכנית בתום ארבע שנים, ולשנותה בהתאם. למרות התנגדות רוב היזמים והיישובים החקלאיים, נותרה על כנה ההעדפה למתקנים סולאריים שיוקמו בתחומים המיועדים לבינוי או בצמידות דופן להם.



כמו כן נותרה ההתניה שלפיה תוכנית להקמת מתקן סולארי על קרקע חקלאית תחויב באישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית (ולקחש"פ). עם זאת, ממליצה דוכן לאפשר הקמת מתקן .p.v בחלקה א' של הנחלה במושבים (חלקת הוותיקים). זאת, משום שבחלק מהיישובים החקלאיים שטח זה אינו מיועד למגורים - או שהוא מפריד בין השטח הבנוי לפתוח. בנייה זו תתאפשר לפיכך רק בתנאי ששטח הנחלה נכלל בתוכנית המתארית של היישוב (הקו הכחול), בתנאי שהשטח המבוקש יהיה צמוד לשטח מגורים או צמוד למבני משק הצמודים למבנה מגורים - ובתנאי ששטח המתקן הסולארי יהיה עד דונם אחד בלבד.



למרות מגבלות אלה, טענו בסוף השבוע בחברת sby, הפועלת בתחום ייזום המתקנים על גגות, כי מתן ההעדפה לשימוש כפול אינו מספק: "התוכנית החדשה לא מגבילה את הירידה לקרקע בכמות ובזמן, גם נוכח קבלת טענתנו שלפיה יש מספיק גגות בישראל כדי לתת מענה ליעדי הממשלה, ושאין צורך לרדת לקרקע", אמר בסוף השבוע היועץ לחברה ליאור דץ.



כמו כן, הסכימה החוקרת להקל על הקמת מתקנים סולאריים בשטחי חניונים ובשטחי מאגרי מים. לעומת זאת היא סירבה לבקשת חברת מעצ להחריג מהכנת תוכנית מתקני .p.v לאורך דרכים בנימוק של בעיית בטיחות ופגיעה בשטחים פתוחים. דוכן גם סירבה לאפשר הקלה בתחום הליכי הרישוי של הצבת מתקנים במטמנות אשפה. באשר למתן עדיפות גיאוגרפית להקמת מתקנים סולאריים - דוכן ממליצה לתת עדיפות רק לנפת באר שבע, במקום למחוז הדרום כולו. כלומר, לבטל את העדיפות לנפת אשקלון.



באשר לתוקף התוכניות וההיתרים, מומלץ כי התמ"א החדשה תהיה תקפה לחמש שנים, ותוארך לתקופה של עד חמש שנים נוספות מעת לעת. תוקפה של תוכנית נקודתית יהיה שלוש שנים - שבהן יידרש היזם לדאוג להיתר בנייה. תוקף ההיתר יהיה שנה אחת בלבד - עד חיבור המתקן לרשת החשמל.



התוכנית משקפת את המבוכה בענף החשמל באשר להוראות הסותרות לגבי משמעות יעד הממשלה לשילוב אנרגיות מתחדשות עד 2020 - שקבע רף של 10% מייצור החשמל. זאת, מכיוון שעמידה ביעד זה דורשת 4,000 מגה-ואט ממקורות מתחדשים, בעוד תוכנית משרד התשתיות מתחילת השנה כיוונה ל-2,760 מגה-ואט, ואילו החלטת הממשלה מינואר 2009 קבעה תוכנית ל-2,500 מגה-ואט בלבד.