העליון: דמי ניהול אינם נחשבים חוב מועדף

>> דמי ניהול שמשלמים שוכרים לקניונים או לחברות ניהול אינם חובות שהמשכירים זכאים לקבל, במסגרת הליכי פירוק, בדין קדימה לפני נושים אחרים - כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט העליון. בכך קיבל את ערעורו של בנק לאומי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתן ב-2004. שופטת העליון מרים נאור קבעה כי אם שולמו כספים לקניונים לפי החלטת המחוזי, הם יושבו לקופת הפירוק ויחולקו מחדש לכלל הנושים.

ההליך עסק בהתקשרות בין הרשתות המשביר לצרכן וזארה עם כמה חברות ניהול וקניונים שבהם הפעילו סניפים, ובהם קניונים מקבוצת עזריאלי, קניון רמת אביב של מליסרון, קניון אבנת בפתח תקוה וקניון הנגב. ב-2002 נכנסו הרשתות להקפאת הליכים ובעקבות זאת הגישו המשכירות תביעת חוב לדמי השכירות של הרשתות בדין קדימה, שנכללו בה דמי ניהול הנכסים.



לפי סעיף 354 לפקודת החברות, דמי שכירות נפרעים במסגרת הליך פירוק לפני שנפרע חובם של בעלי שעבוד צף ושל נושים רגילים של החברה. ואולם, הנאמנים לא הכירו בתביעה לתשלום דמי הניהול כחוב בדין קדימה, והמשכירות עירערו על כך לבית המשפט המחוזי. הנשיא בדימוס השופט אורי גורן קיבל את הערעור. לגישתו, המונח "דמי שכירות" בפקודה כולל "לא רק את 'גרעין התשלום' עבור ההחזקה והשימוש, אלא גם את התשלומים הנלווים לו".



בנק לאומי, אחד הנושים, עירער על הפסיקה לעליון. לטענת הבנק, שיוצג על ידי עורכי הדין אורי גאון ויניב אזרן, לאור עקרון השוויון בין נושים, יש לפרש באופן מצמצם את המונח "דמי שכירות". השופטת נאור, עם השופטים אשר גרוניס ואסתר חיות, קיבלה את הערעור. לדבריה, "בחינת תכלית ההוראה, ובעיקר התכלית הכללית בדבר עקרון השוויון, מחייבת מתן פרשנות מצמצמת להוראה שלפיה מרכיב דמי הניהול איננו במעמד של דין קדימה". נאור הסבירה כי פקודת החברות מגבילה את דין הקדימה לדמי השכירות רק ביחס לדמי שכירות "המגיעים למשכיר" ולכן אין לכלול בה הוצאות בגין שירותים המגיעים לחברות הניהול.



מעבר לכך, קבעה נאור כי בשונה ממרכיב דמי השכירות, שאותו קשה למשכיר לקבל במהירות בעת פירוק - שכן הדבר מצריך פינוי - למשכיר יש דרך חלופית להגן על מרכיב דמי הניהול ולכן אין הצדקה לכך שתינתן לו קדימות בגינם. "הדרך החלופית היא הפסקת אספקת השירותים הכלולים במרכיב דמי הניהול. חלופה זו היא פשוטה ביחס לתשלומים הנלווים לזכות השימוש, שכן לרוב היא מוסדרת במסגרת היחסים החוזיים בין הצדדים", קבעה נאור. לדבריה, פרשנות זו אינה פוגעת במשכיר, מכיוון שיש בידו סעד מיידי להבטחת כספו בגין מרכיב דמי הניהול.



לדברי עו"ד אבנר כהן, שייצג את המשביר לצרכן בפירוק ואת זארה בהליך, לאור ההחלטה ייגרעו כ-10 מיליון שקל מכיסם של הקניונים לטובת כלל הנושים.