פרופ' אמיר ברנע: מצב המשק אינו מאפשר את הגדלת האשראי ביותר מ-5%

מאת עמית שרביט



"התשואה להון במערכת הבנקאות תהיה 5%-7% בממוצע ב-2002. למערכת ייקח זמן רב עד שתצליח לשחזר את התשואות הגבוהות שהשיגה ב-2001, שהגיעו לכ-12%-15%. עם זאת, צריך להשוות את התשואה להון גם לריבית חסרת הסיכון לתקופה ארוכה, ולא רק לתשואות שהיו בשנים קודמות. ניתן לראות שהריבית חסרת הסיכון ירדה משמעותית, ולכן רמת תשואות של 5%-7% היא עדיין טובה" - כך אמר פרופ' אמיר ברנע, המשמש דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי שבהרצליה, וכן חבר בוועדה המייעצת של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.



לדברי ברנע, היקף האשראי במשק אמור להיות מותאם לרמת הגידול בתל"ג (תוצר לאומי גולמי) במשק. "אם צופים צמיחה של 0%-2%, אז הגידול באשראי במשק לא יכול להיות גדול מ-5%". עם הגורמים שימשיכו להשפיע על רמת האשראי במשק, מחירו ואיכותו ב-2002, הוא מונה את יחס ההון המזערי.



הבנקים נמצאים ביחס הלימות הון (הון עצמי ביחס לנכסי סיכון) נמוך, ומתקרבים לדרישות המינימום של הפיקוח על הבנקים (9%). כלומר, אמצעי הייצור של הבנקים - ההון - נמצא במחסור, ולכן מחירו יקר יותר. הבנקים חייבים לשפר את מבנה ההון שלהם. הבנקים אף מתקרבים למגבלות גיוס ההון המשני שלהם (שנתחו יכול להיות עד 50% מההון הראשוני), ושוק ההון אינו בשל להנפקות של הון ראשוני.



במערכת הבנקאות מציגים את בנק הפועלים כדוגמה. הבנק הגיע ליחס הלימות הון של 9.04%, ולכן פעל לשיפור מבנה ההון וגייס הון משני עליון. מדובר במכשיר הון מורכב ויקר יותר מבחינת הבנק לעומת הון משני רגיל. להערכת אנשי אשראי, זו היתה אחת הסיבות להעלאת מחירי האשראי בבנק הפועלים.



ברנע לא בטוח שהבנקים יוכלו להגדיל את המרווחים משמעותית, למרות הירידה בריבית במשק, מכיוון ששוק ההון מזהה את הקשחת התנאים של מערכת הבנקאות ופותח בפני הלווים הגדולים חלון הזדמנויות.



באחרונה אכן הודיעו חברות כמו מבני תעשייה שבשליטת אליעזר פישמן, שופרסל, שיכון ובינוי ועוד, על הנפקת אג"ח בשוק ההון. גופים אלה מעדיפים להחליף אשראי בנקאי יקר באשראי זול יותר יחסית (ללא ביטחונות) משוק ההון.



ברנע מצביע על מקור הכנסה עיקרי שיבוא לידי ביטוי כבר בדו"חות הכספיים של הרבעון הראשון של 2001: עלייה בהכנסות תפעוליות, שתנבע בעיקר מהגידול בפעילות בשוק ההון ובשוק המט"ח. "בכל תהליך שבו הציבור מסיט ומשנה את המבנה של תיק הנכסים הפיננסיים שלו, מי שנהנה הוא המתווך הפיננסי - הבנק", אמר.



מחזורי המסחר הממוצעים אמנם גדלו מאז ההודעה על הפחתת הריבית במשק, והגיעו ל-500 מיליון שקל בממוצע ליום בשבועיים שלאחר ההודעה, ול-1.5 מיליארד דולר בממוצע ליום בשוק המט"ח. הציבור הסיט מהר השקלים קרוב ל-10 מיליארד שקל לאחר הורדת הריבית, לעבר האפיק המנייתי והאפיק המטח"י.



"מדובר במרכיב עתיר עמלות. פירמות משתמשות יותר בחדרי העסקות של הבנקים לגדר עצמן מפני פיחותים ותיסופים, והביטוח הזה עולה כסף. מספיק לבחון את הפרשי השער שיש בין שער המכירה והקנייה של מטבע חוץ בבנקים כדי להבין מה הרווח של הבנקים מסיבוב פיננסי כמו זה שאנו חווים", אמר ברנע.