ב-2050 לא יהיה כאן מי שיעבוד

>> שיעור הילדים בישראל צפוי לקטון בקצב של כחמישית אחוז כל שנה, וחלקם באוכלוסייה יירד מכ-33% כיום לכ-25% ב-2050 - כך עולה ממחקר מקיף שערכנו, המנתח את הרכב האוכלוסייה על פי שלוש קבוצות גיל (ילדים, זקנים ואוכלוסייה בגיל העבודה) ועל פי שלוש קבוצות חברתיות (יהודים לא חרדים, חרדים ולא יהודים).

מספרם האבסולוטי של הילדים הוא כיום כ-2.5 מיליון ויגיע לשיא ב-2038 (כ-3.3 מיליון ילדים), לאחר מכן יתחיל לרדת קלות ויתייצב על כ-3.2 מיליון ב-2050. לשינוי זה יש השלכות משמעותיות במגוון תחומים. למשל, מספר הילדים בכיתות א' צפוי להישאר ללא שינוי בקרב האוכלוסייה היהודית ללא חרדים. בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, מספר זה צפוי לגדול בכ-15% עד ל-2027 ואז לרדת. ואולם בקרב האוכלוסייה החרדית, מספר הילדים בכיתות א' צפוי לגדול בכ-50% עד ל-2032, ורק אז לרדת.



מספר האנשים מעל גיל 65 יגדל פי 2.6 ויותר, מכ-700 אלף כיום לכ-1.8 מיליון ב-2050. שיעור האוכלוסייה הבוגרת מתוך כלל האוכלוסייה צפוי לגדול מכ-9% כיום לכ-14% ב-2050. לשינוי זה משמעות ברורה לגבי הצורך בטיפול באוכלוסייה הבוגרת מבחינת דיור והבטחת הכנסה. להתפתחויות אלה השלכות עמוקות על הקצאת המשאבים לבינוי לגיל הזהב לעומת כיתות לימוד, הרחבת משרדים והגדלת היצע דירות לארבע נפשות על חשבון דירות לחמש-שש נפשות ושינוי בסל שירותי הבריאות תוך הגדלה ניכרת ברכיב הסיעוד.



האוכלוסייה בגיל העבודה, המהווה את פוטנציאל כוח העבודה, אמורה לתמוך באוכלוסייה המבוגרת ובילדים. פוטנציאל זה הוא כיום כ-4.3 מיליון איש (כ-57% מכלל האוכלוסייה) וצפוי לגדול לכ-7.6 מיליון (כ-61% מכלל האוכלוסייה) ב-2050. יחס התמיכה, שהוא כיום 1.38 מפרנסים פוטנציאליים (אנשים בגילאי 18-65) לנתמך (ילדים ומבוגרים), משתפר ל-1.56 מפרנסים פוטנציאליים לנתמך לקראת 2050.



ואולם עלולה להיות הרעה ממשית ביחסי התמיכה בפועל בגלל שוני בדפוסי התעסוקה במגזרים השונים - המגזר החרדי והמגזר הלא יהודי מאופיינים כיום בשיעורי תעסוקה נמוכים. 60% מהמפרנסים הפוטנציאליים הם במגזר היהודי הלא חרדי, 11% במגזר החרדי ו-29% במגזר הלא יהודי. ב-2050 רק 43% מקבוצת גיל זו צפויים להיות מהמגזר היהודי הלא חרדי, 23% מהמגזר החרדי ו-34% מהמגזר הלא יהודי, בהתאמה.



דפוסי התעסוקה כיום שונים לא רק על פי מגזר, אלא גם על פי מין. למשל, שיעורי התעסוקה נוטים להיות נמוכים מאוד בקרב הגברים החרדים, ובקרב אוכלוסיית הנשים מהמגזר הלא יהודי. אם מבצעים ניתוח של יחס התמיכה (יחס בין המפרנסים לתלויים), כשהוא משוקלל בשיעורי התעסוקה בפועל, מתקבלים יחסי תמיכה נמוכים מאוד לפי כל סטנדרט בינלאומי. יתר על כן, כשמנתחים את מצב התעסוקה במשק לפי היחס בין האוכלוסייה המועסקת בפועל לאוכלוסייה בגילאי העבודה - ולא לפי מספר האנשים שנרשמים כמבקשי עבודה - נקבל שכבר כיום שיעורי התעסוקה בישראל הם מהנמוכים בעולם, ונמוכים במידה קיצונית בהשוואה לכל מדינות oecd.



ממצאי המחקר מצביעים על פוטנציאל גדול לצמיחה כלכלית מואצת. ישראל תצליח לנצל פוטנציאל זה רק אם תשכיל לשנות באופן דרסטי את דפוסי התעסוקה של גברים חרדים ושל אוכלוסיית הנשים במגזר הלא יהודי, ותצליח לקלוט את האוכלוסייה הבוגרת במגזרים יצרניים.



כהנא הוא ראש מכון אקירוב לעסקים ולסביבה באוניברסיטת תל אביב; הכט הוא מנהל תחום הסיכונים ב-sas ישראל