המחסום בדרך למסך: בעלות צולבת

>> הבעלויות הצולבות בשוק התקשורת הן נושא רגיש שהעסיק לא פעם את הרגולטורים והמחוקקים בישראל. הפחד מפני ריכוז של עודף כוח תקשורתי בידי גורם אחד יצר לאורך השנים כמה חוקים ותקנות שמטרתם לצמצם סיכון לריכוזיות זו.

החקיקה המהותית ביותר בעניין נעשתה ב-2001, לאחר שדידי לחמן-מסר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וסגניתה נגה רובינשטיין שהיא כיום היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הצליחו לקבוע הפרדת בעלות בין פלטפורמות שונות של מדיה.



על פי החוק, נקבעו שלוש פלטפורמות מרכזיות: עיתונות כתובה, טלוויזיה רב ערוצית וערוצים מסחריים. החוק קבע כי חברה או אדם ששולט בחברה הפועלת בפלטפורמה אחת, לא יוכל להחזיק יותר מ-24% בפלטפורמה שנייה ויהיה מנוע לחלוטין להחזיק במניות בפלטפורמה שלישית.



באותה עת, החזיקו ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בידיעות אחרונות, ועופר נמרודי, בעל השליטה במעריב, בכל שלושת הפלטפורמות. מוזס החזיק, מלבד ידיעות אחרונות, גם בערוצי זהב, לימים hot, וגם בזכיינית ערוץ 2 רשת. נמרודי החזיק במת"ב, לימים hot, וגם בזכיינית ערוץ 2 טלעד.



למעשה, נמרודי ומוזס נאלצו לבחור בין אחזקותיהם בזכיינית ערוץ 2 לבין האחזקות בכבלים. שניהם בחרו לצאת מתחום הטלוויזיה המסחרית, ומכרו אחזקותיהם בטלעד וברשת בהתאמה.



אך מלבד החקיקה הראשית, קיימות כמה החלטות של הגופים המפקחים בעולם התוכן, שמגבילות אף הן את הבעלויות בתחום.



המועצה לשידורי כבלים ולוויין החליטה כי גוף שמחזיק בערוץ מסחרי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% מהערוצים המשודרים בכבלים ובלוויין. מגבלה זו מעיקה במיוחד על אביב גלעדי, שיש לו אחזקות ברשת וגם בערוצי כבלים רבים. בימים אלו הוא מנסה להקל על מגבלה זו, כדי שיוכל להמשיך להחזיק ברשת ובמקביל גם להרחיב את מספר הערוצים שהוא מציע בפלטפורמות הרב ערוציות.



לפי תקנות הרשות השנייה, הערוצים המסחריים מחויבים להוציא כ-65% מהוצאות התוכן שלהם על רכש תוכן מגופים חיצוניים. רשת, קשת וערוץ 10 יכולים להפיק בעצמם רק 35% מהתוכניות שלהם.



לכללים אלו נוספו גם תנאי המיזוג בין חברות הכבלים - תבל, מת"ב וערוצי זהב - שהתרחש ב-2006. הממונה דאז, דרור שטרום, קבע תנאים שלפיהם חברת הכבלים, או מי מבעליה, לא יוכלו להפיק בעצמם ערוצים חדשים, מלבד הערוצים שהם כבר מפיקים.



הרחבת מספר הערוצים בהפקה עצמית צריכה להיות תחת פיקוח הדוק של הממונה. חוות הדעת של שטרום טוענת כי שילוב ערוץ one ב-hot מהווה מעבר על הוראה זו. כדי לאפשר זאת, חייבת hot לקבל את אישור הממונה על ההגבלים, שכן רק הוא יכול להקל על תנאי המיזוג ההיסטוריים.