אנטנה סלולרית בסלון שלכם

>> בשבועות האחרונים הצטיידה חברת פרטנר בעשרות קופסאות קטנות מתוצרת חברת אלקטל-לוסנט. קוראים להן פמטוסל (femtocell), ומדובר למעשה באנטנות סלולריות זעירות מאוד - גודלן דומה לזה של ראוטר wifi ביתי. אנטנות פמטו כאלה אינן מותקנות על גגות או על מגדלים אלא מונחות בבתיהם של לקוחות, פולטות כמויות קטנות מאוד של קרינה ולמעשה משפרות את הקליטה בבית הלקוח. החברה נמצאת בשלב ניסוי פנימי בחברה של המוצר, ואם הניסוי יוכתר בהצלחה תתחיל פרטנר להציע ללקוחותיה, בעיקר לאלה שסובלים מבעיות קליטה, להניח בבית קופסת פמטו ולעבור לקליטה מלאה. השקת המוצר צפויה ב-2011.

בלי קשר למיזם של פרטנר לשיפור הקליטה, בספטמבר פירסמה חברת המחקר הבינלאומית yankee group שני מחקרים מקיפים בעניין הפמטוסל. החברה צופה גידול משמעותי בשימוש באנטנות הזעירות הללו, וכי שנת הפריצה של הטכנולוגיה בעולם תהיה 2012. על פי yankee group, עד סוף 2010 יהיו 14 השקות מסחריות של פמטו מצד חברות סלולר בעולם, נוסף ל-46 פיילוטים של הטכנולוגיה. עד 2012 יהיו לטכנולוגיה 65 השקות בעולם, ועד 2014 יהיו בעולם 250 השקות של פמטוסל אצל מפעילות סלולר בעולם, "יותר משליש מכלל מפעילות הסלולר בעולם", על פי המחקר.



מבחינת ברזילים, ב-yankee group מעריכים כי שמספר הקופסאות שיותקנו בעולם ב-2010 יהיה 1.7 מיליון, אך המספר יעלה ב-2011 ל-4.2 מיליון, ב-2012 יזנק פי ארבעה בערך ל-17.1 מיליון וב-2014 המספר יגיע ל-29 מיליון אנטנות זעירות שיותקנו ברחבי העולם. במונחים כספיים הקפיצה צפויה להיות משוק שמגלגל כיום 340 מיליון דולר בשנה לשוק שיגלגל ב-2014 מחזור של 4.5 מיליארד דולר.



נאנו, פיקו, פמטו



המלה femto מבטאת צורת הקטנה - אחרי מילי, מיקרו, נאנו ופיקו מגיעה femto, או אם תרצו 0.000000000000001 (1 חלקי 10 בחזקת 15). המספר מבטא יחס לעוצמת קרינה של תא סלולרי רגיל, המכונה macrocell. ברבעון השלישי של 2007 בוצעה ההשקה המסחרית הראשונה של פמטו בעולם. חברת ספרינט-נקסטל האמריקאית החלה בהטמעת הטכנולוגיה בשתי ערים, ובאוגוסט 2008 הרחיבה את השירות לכל ארה"ב.



מטרת הפמטו בראשית הדרך היתה לאפשר קליטה טובה בתוך בתים במקומות שבהם רשת הסלולר אינה מספקת אות טוב. בישראל הבעיה אינה חמורה, אך כל מי שנוסע ברחבי ארה"ב יודע שקליטה סלולרית אינה טריוויאלית. בשונה מאנטנה סלולרית רגילה, שמחוברת למתג המרכזי של חברת הסלולר על בסיס קווים תת-קרקעיים של חברת הסלולר, הפמטו מתחבר לקו האינטרנט הביתי של הלקוח. בצורה זו, גם אם אין אנטנה סלולרית במרחק של קילומטרים, חברת הסלולר יכולה לספק שירות ללקוח על בסיס התשתית הקיימת, ומבלי צורך לפרוש לנקודה תקשורת קווית.



אחרי ספרינט-נקסטל השיקו את השירות בארה"ב גם ורייזון בינואר 2009 (תחת השם wireless network extender), ובמארס האחרון גם at&t - ולא במקרה שכן, האחרונה היא בעלת הזיכיון לשיווק האייפון במדינה, ומכירות המכשיר הובילו לשימושי תקשורת נתונים בהיקף שלא היה מוכר עד כה בעולם. שימושי ה-data יצרו עומס אדיר ברשת של at&t, מה שהוביל לתקלות קשות ביכולת של הרשת להעביר אפילו שיחות והודעות sms.



מלבד ההשקות בארה"ב, וודאפון הבריטית השיקה פמטו תחת השם sfr ,sure signal הצרפתית השיקה פתרון כזה וכך גם softbank היפנית - וזו רק רשימה חלקית. התקנת פמטו על ידי מפעילת סלולר מאפשרת לה להפחית את עומסי הרשת שלה, אך גם לחזק את הקליטה של הלקוח, להגביר את השימוש שלו בטלפון הנייד ולצמצם את הסיכוי לנטישה מצדו.



זוהי ההיסטוריה של המוצר עד כה, אך מדוע צופים בחברת המחקר זינוק מובהק בשימוש בו בשנים הקרובות?



שלמה גדות הוא מנכ"ל חברת פרסלו (percello), חברה ישראלית שהיא בין היחידות בעולם שמייצרות שבבים (צ'יפים) לפמטו. גדות מסביר: "מבחינה טכנולוגית, ככל שהשימוש ב-data גדל צריך אתרים קטנים יותר - צריך להתקרב למשתמש. אם באתר סלולרי אפשר להעביר היקף מסוים של תקשורת נתונים, הנפח הזה מתחלק בין כל האנשים שהאתר משרת. תחנה קטנה משרתת פחות אנשים, ולכן כל אחד יקבל נתח גדול יותר".



הצד השני של המשוואה הוא הקיטון בעלויות הייצור של הפמטו ובמחיר הסופי של המוצר. בעבודת המחקר מעריכים שמחיר הפמטו ירד עד היום לעלות של כ-220 דולר ליחידה, אך ההתקדמות היא לקראת פמטו שעלות הייצור שלו תגיע ב-2014 ל-90 דולר, ומפעילת הסלולר תרכוש אותו ב-128 דולר. גדות נועז יותר, ומדבר על פמטו במחיר של 75 דולר בקרוב. למחיר יש משמעות גדולה, מאחר שחברת סלולר צריכה להחליט אם היא מוכרת את המוצר במחיר מלא ללקוח, כמו at&t שמציעה אותו במחיר של 150 דולר, או שהיא מסבסדת אותו ונותנת אותו ללקוח כמו softbank היפנית.



במקביל לירידה בעלות המוצר, היכולות של הפמטו מתחזקות: "פעם המוצרים שירתו עד ארבעה אנשים במקביל. כיום פמטו יכול לשרת במקביל 24 אנשים. בעבר המוצר היה עם טווח של עד 200 מטר שידור, וכיום הפמטו יכול להגיע לטווח של 3 קילומטרים", אומר גדות.



ההתפתחות הטכנולוגית הזאת מובילה לכך שהפמטו נהפך ממוצר ביתי לאמצעי תגבור קליטה במשרדים צפופים, קניונים ואף מקומות פתוחים. למעשה, הפמטו הופך מסותם חורים ברשת סלולר לחלק מפתרון הכיסוי של המפעילה, ולכן המומחים משוכנעים שיהיה חלק מתכנון ארכיטקטורת הרשת ברשתות סלולר חדשות. הערכה זו צריכה לעניין את מירס, שעתידה לבנות רשת סלולר g3 בישראל בתקופה הקרובה.



התפתחות אחרונה בתחום הפמטו היא בצד הצרכן. עד לאחרונה המוצרים היו אנטנות זעירות ותו לא. כעת, מציין גדות, ישנה מגמה של ייצור "שערי תקשורת ביתיים" (residential gateways) - קופסאות שמשמשות מרכז תקשורת ביתי: גם מיני-מרכזייה לטלפוניה, גם מודם לכבלים או ל-adsl, גם ראוטר wifi וגם פמטו. מוצר כזה מאפשר לחברות תקשורת לשווק ללקוח סל שלם של מוצרים ביתר קלות.