פרקליט ותיק בשירות המדינה מרוויח פחות משליש מעו"ד פרטי

>> הפערים בשכר בין פרקליטים שעובדים במשרד המשפטים ובפרקליטויות, לבין עורכי הדין המועסקים במשרדים מצליחים במגזר הפרטי, גדלים והולכים ככל שהוותק של הפרקליט גדל; לאחר 20 שנות ותק מרוויח פרקליט ותיק בשירות המדינה פחות משליש משכרו החודשי של עמיתו העובד במשרד פרטי מצליח - כך עולה מחוות דעת שהוכנה בהזמנת ארגון פרקליטי המדינה במסגרת מאבקם לשיפור תנאי העסקתם.



חוות הדעת משווה את רמות השכר והתנאים הנלווים הנהוגים בסקטור הפרטי (עורכי דין במשרדים פרטיים ויועצים משפטיים בחברות) לאלה הנהוגים במשרד המשפטים. בכוונת ארגון הפרקליטים להגיש השבוע את חוות הדעת למשרד האוצר, במסגרת המשא ומתן שמתנהל בין הצדדים.

לפי חוות הדעת, בשנה הראשונה לעבודתם מרוויחים פרקליטים בשירות המדינה בכל חודש שכר בסיס של 6,777 שקל ברוטו. פרקליטים שעובדים 30 שעות נוספות בחודש הצליחו להגדיל את שכרם ל-7,944 שקל ברוטו. לעומתם, עורכי דין בשנת עבודתם הראשונה שמועסקים במשרדי עורכי דין גדולים או בעלי מיצוב גבוה, יכולים להרוויח שכר של 14 אלף שקל בחודש ברוטו. במשרדי עורכי הדין הפרטיים הקטנים או במשרדים בעלי מיצוב נמוך שמשלמים שכר נמוך, משתכרים עורכי הדין 6,000 שקל בחודש.



מחוות הדעת עולה כי לעורכי הדין משתלם לעבוד כיועצים משפטיים במגזר הפרטי - אלה מביניהם המועסקים בחברות שמשלמות שכר גבוה משתכרים 11 אלף שקל בחודש, 62% יותר משכר פרקליטי המדינה.



מחוות הדעת עולה כי באופן כללי, מגמת הפער בשכר שומרת על עצמה לאורך שנות העבודה הראשונות והיא מעמיקה החל בשנה השישית ומעלה. בהשוואת השכר על עורכי דין המועסקים שש-שמונה שנים עולה מחוות הדעת כי פרקליטי משרד המשפטים שצברו 30 שעות נוספות ושני גמולי השתלמות מרוויחים 14,945 שקל ברוטו בחודש. פרקליטי מדינה שאינם זכאים לתוספות שכר בעבור שעות נוספות וגמולי השתלמות מרוויחים 9,968 שקל. במשרדי עורכי הדין שמשלמים את שכר השיא מרוויחים עורכי דין בעלי ותק של שש-שמונה שנים כפול מהפרקליטים- 28 אלף שקל. לעומתם, עורכי דין בעלי ותק זהה שעובדים במשרדים פרטיים קטנים שמשלמים את השכר הנמוך ביותר מרוויחים 9,500 שקל בחודש. יועצים משפטיים שעובדים בחברות פרטיות המשלמות שכר גבוה משתכרים 24,500 שקל בחודש.



פרקליטי מדינה בעלי ותק של 15 עד 20 שנה שעובדים 30 שעות נוספות וזכאים לשני גמולי השתלמות משתכרים ברף הגבוה של עובדי מדינה - 25,923 שקל בחודש. השכר הנמוך ביותר לפרקליטי מדינה בעלי אותו ותק, ללא שעות נוספות וללא גמול, הוא 16,988 שקל. עמיתיהם שעובדים במשרדי עורכי דין מצליחים שמשלמים את שכר השיא מרוויחים פי יותר מארבעה מהאחרונים - 80 אלף שקל בחודש ברוטו. ואולם הפער מצטמצם לעומת עורכי דין בעלי ותק זהה שעובדים במשרדים קטנים שמשלמים שכר נמוך - 19,600 שקל בחודש. שכרם של היועצים המשפטיים המועסקים בחברות פרטיות שמשלמות שכר גבוה הוא 65 אלף שקל בחודש.



יותר מ-20 שנות עבודה השכר המקסימלי שיכול להרוויח פרקליט העובד בשרות המדינה הוא 30,154 שקל ברוטו. השכר המינימלי לפרקליטי מדינה ותיקים הוא 21,269 שקל ברוטו בחודש. הנתונים אינם כוללים שכר של פרקליטי משרד המשפטים הבכירים ביותר, כמו היועץ המשפטי לממשלה, ששכרו מוצמד לשכר של שופטי בית המשפט העליון.



עורכי הדין בעלי ותק של 20 שנה במקצוע העובדים במשרדים פרטיים שמשלמים את הרף הגבוה מרוויחים שכר של 114,800 שקל בחודש ברוטו - כמעט פי ארבעה מהשכר שעשוי להרוויח עמיתם מהשירות הציבורי.



קרן השתלמות ו-35 ימי חופשה לפרקליטים



למרות הפערים בשכר, ישנם תנאים נלווים והטבות שאותם מקבלים הפרקליטים בשירות הציבורי, שמפצים במקצת על הפערים בשכר. מחברי חוות הדעת, דודי זלמנוביץ ושגית בר-טל, מציינים כי "מערך התנאים הנלווים של הפרקליטים טוב יותר בהטבות: קרן השתלמות, ימי חופשה, ימי הבראה ואחזקת רכב בערכים הנעים בין 13%-28% ביחס לשכר ברוטו החודשי. מנגד, בסקטור הפרטי, הזכות לבונוסים או משכורות 14/13 ובעיקר הזכות לטפל בתיקים פרטיים, עשויה לשפר את שכרם של עורכי הדין בסקטור הפרטי בערכים שבין כ-18% עד 60% ביחס לשכר ברוטו החודשי".



לפי חוות הדעת, פרקליטי המדינה זכאים לתוספות שאינן קיימות במגזר הפרטי, בייחוד בעבור עורכי דין צעירים, כמו ביטוח מנהלים החל בשנה הראשונה, קרן השתלמות, זכות לדמי הבראה מוגדלים ו-35 ימי חופשה - מספר ימים שרוב עורכי הדין הצעירים במשרדים הפרטיים רק יכולים לחלום עליו.



מחוות הדעת עולה כי שעות העבודה בעבורן משולם שכר בסיס במשרד המשפטים הן 42.5 שעות בשבוע. על עבודה מעבר לשעות אלה מקבלים הפרקליטים שעות נוספות עליהן משולם להם גמול של 125% לכל שעת עבודה. לעומתם, עורכי דין במגזר הפרטי, ובייחוד במשרדים הגדולים, עובדים שעות עבודה ארוכות, לעתים ללא תוספת אפקטיבית בעבור השעות הנוספות שהם עובדים מעבר למוגדר בחוק (45 שעות בשבוע).



באפריל השנה כינסו פרקליטי המדינה אסיפת עובדים כדי לדון בשיפור תנאי העסקתם ואף איימו לערוך שביתה כללית אם לא ימולאו דרישותיהם. עו"ד בועז גולדברג, שמונה לראש ארגון פרקליטי המדינה, אמר אתמול: "ככל הנראה בשבועות הקרובים נצא לעיצומים קשים שכוללים השבתה של הפרקליטות". לדבריו, "המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להיות מיוצגת על ידי עורכי דין שמתוגמלים ברמה של משרד קטן שמשלם שכר נמוך כל כך. אנחנו לא מבקשים שכר כמו עורכי דין במשרדים הגדולים. אנחנו הולכים למגזר הציבורי מתוך תחושת שליחות, אבל המדינה לא יכולה לשלם כל כך מעט. זה מחליש את ההתמודדות של המדינה בבית המשפט. גם התנאים האובייקטיבים שלנו הם קשים. עורכי הדין הפרטיים גם מתוגמלים יותר וגם מעסיקים מתמחים ועורכי דין שכירים נוספים על כל תיק. אנחנו מבינים שתמיד יהיה פער בין המגזר הפרטי לציבורי אבל הוא לא יכול להיות כל כך גבוה כפי שהוא מתבטא בחוות הדעת".