נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר היום כי הוא לא מוכן לשום עסקת חבילה עם האוצר שמטרתה לשמור שער חליפין אשר ימנע פגיעה ביצוא הישראלי. הנגיד אמר בראיון ל-TheMarker כי הוא מעוניין לשמור על כל הכלים העומדים לרשותו משום שהוא יכול להשתמש בהם מיידית, ואילו הממשלה לא מסוגלת להשתמש בכלים העומדים לרשותה מיידית. פישר נבחר לנגיד המצטיין בעולם על ידי הירחון הפיננסי Euromoney.
בדברי הברכה לכבוד זכייתו הוזכר פישר כנגיד הראשון שהעלה את הריבית לאחר המשבר הפיננסי ב-2008. כמו כן, צויינה התערבותו בשוק המט"ח הישראלי כדוגמה להישג של בנק ישראל.
עוד בוואלה!
סטנלי פישר, אתה חסיד הכלכלה החופשית, חשבת פעם שתקבל פרס בזכות התערבות בשוק המט"ח?
"הפרס הוא על יותר מזה. זה עבור המדיניות הכוללת שלנו, לרבות השינויים בריבית - גם הורדתה ב-2008 וגם העלאתה בשנה האחרונה. אנשים אומרים שהבעתי בעבר התנגדות עקרונית להתערבות בשוק, אבל האמת היא שתמיד אמרתי שמדינה קטנה לא יכולה להיות אדישה להתנהגות שער החליפין".
"לא התנגדתי עקרונית אף פעם להתערבות. כשהגעתי לבנק ישראל חשבתי שמכיוון שאנחנו מתחילים להשתלב בשווקים הפיננסים העולמיים, ושמנהלי תיקי נכסים מסתכלים עלינו יותר ויותר, אז יכול להיות שיגיעו ימים שבהם נגיד 'וואו מה קורה לשער החליפין?'. לא ציפיתי שזה יבוא כל כל מהר. הכיוון שממנו זה הגיע זה סיפור יפה. הסיבה להתחזקות השקל היתה שישראלים סמכו מאוד על המשק ולכן הביאו את הכסף הביתה. זה סיפור שסיבך את המדיניות המוניטרית. אבל זה גם סיפור הצלחה של המשק".
עד לאחרונה ישראל היתה בודדה בסיפור הזה של התערבות והעולם לא שם לב לכך. אבל כעת במדינות רבות יש התערבות בשוק המט"ח וזה מוביל למלחמת המטבעות המפורסמת וכמובן ללחץ גדול יותר מצד המדינות המתועשות שמוצאות עצמן נפגעות מכך. האם תוכל גם בעתיד להתערב בשוק ללא לחץ ב
"אין ספק שזו סוגיה גדולה כעת בעולם. יותר ויותר מדינות לא יודעות איך להתמודד עם מה שקורה לשער החליפין ולאתגרים שהשווקים מציבים בפניהן, ולכן הן מחליטות להתערב או לפקח על שער החליפין. כמובן שבכל פעם שאתה עושה משהו כזה, זה גורם לבעיות למערכת כולה ואז מחפשים פתרון אחר. הפתרון יהיה הסכם כלל עולמי על כללי התערבות בשוק המט"ח. רק קרן המטבע יכולה לקבוע זה והיא מתחילה לעבוד על זה. אבל זה ייקח זמן. היו לנו דיונים בחדרים סגורים בנושא".
"זה ייקח שנים. הבעיה של שער החליפין ידועה מאז תחילת המאה הקודמת אחרי המשבר של שנות ה-30. מה שצרפת עשתה בשנות ה-30 זה מה שסין עושה היום. אם אתה יכול לשמור על המטבע שלך מפוחת, זה יכול לסייע לצמיחה. לו זה לא היה מצליח כפי שזה מצליח אצל הסינים, מדינות לא היו עושות את זה".
אבל המדינות המפותחות לא רואות את זה בעין יפה. אתה חושב שתוכל להתערב גם בעתיד ללא הפרעה?
"מה שברור הוא שעכשיו מבינים את הבעייתיות של מה שקורה בשוק המט"ח. לא שמעתי אנשים אומרים לי שאני עבריין. כולם מבינים שיש בעיה וצריכים למצוא פתרון. לפעמים שוק המט"ח מגזים, ואז השאלה היא אם צריך לקבל את זה כעובדה שלא מקובל לנסות להשפיע על שער החליפין. בימים האחרונים התחילו להבין את זה. מה שקרה לישראל הוא שהדולר הגיע ל-3.22 שקלים ביולי 2008, וזו היתה מכה ענקית למשק שעמד לפני מיתון העולמי. אז מה, נשב בחיבוק ידיים ונגיד שזה מזל רע? הייתי בדיון בדרג מאוד גבוה של שרי אוצר ונגידים ולא שמעתי מאף אחד ביקורת".
הסיפור הסיני של קביעת שער החליפין מעסיק כאן את באי ועידת קרן המטבע במיוחד. הנגיד הסיני טוען שהם לא יכולים לעשות כלום ושהבעיה של חוסר האיזון בתחום הסחר ושערי החליפין ייפתרו כשהמשק העולמי יתאושש.
"הסינים מציגים את מצבם כשברירי. אבל אלו רק סיפורים. אני מכבד את הנגיד הסיני. הוא חכם ונחמד. הם לא רוצים לשנות את הכללים כי הם מצליחים בגדול. השאלה אם המדינות האחרות מוכנות להיכנס לעימות מולם וזה לא דבר קטן. לא ראיתי פריצת דרך בנסיונות של המדינות האחרות לשכנע אותם להפסיק את ויסות המטבע שלהם. סין קובעת את שער החליפין שלה בהתאם לצרכים שלה. אנחנו בבנק ישראל לא מנסים למנוע כל זעזוע בשוק המט"ח. עכשיו אנחנו מול הדולר ב-3.6 שקלים. אנחנו שונים מהסינים. אין לנו שיעור מסוים שאנחנו חותרים אליו. לרוב המדינות יש השפעה חלקית על שוק המט"ח שלהן, כי הן לא מוכנות לקבל את כל מה שהשווקים כופים עליהן".
העלאות הריבית בישראל במנות קטנות של 0.25% בכל פעם עדיין לא עוצרת את עליית המחירים בשוק הנדל"ן. יש טענה שרק העלאה משמעותית של הריבית במנה אחת גדולה תעצור את הזינוק במחירי הדירות.
"אני חושב שמנות קטנות מצטברות בסוף למנה גדולה. התחלנו להעלות את הריבית כשהיא היתה 0.5% והגענו כבר לריבית של 2%. אנשים מרגישים שזה משפיע. איך אני יודע זאת? כי אני שומע הרבה תלונות לגבי הצעד האחרון של העלאת הריבית ב-0.25%. המטרה שלנו היא לא לשמוע תלונות אלא לטפל בבעיות. גם לאחר העלאות הריבית, המדיניות המוניטרית היא מרחיבה. כל עוד הריבית בארה"ב ובמדינות המובילות קרובה לאפס אנחנו צריכים להיות זהירים".
אז תמשיך להעלות את הריבית במנות קטנות?
"בהחלט. נמשיך במדיניות של מנות קטנות ובכל החלטה להסתכל על מצב השוק האם זה טוב לעשות את זה או שאפשר לחכות. אנחנו מנסים בכל הודעה להסביר מה אנחנו עושים. לפעמים הייתי רוצה שאנשים שמסבירים מדוע אנחנו טועים, פשוט יקראו את הפרוטוקול של ההחלטות שלנו. זה מסביר הכל".
אתה מדבר על הוויכוח של שר האוצר. זה מעלה את השאלה אם אתה רואה את עצמך עושה עסקת חבילה עם האוצר: הם יטפלו בשוק הנדל"ן ויסייעו לך לשמור על יציבות הבנקים ואתה תדאג שהדולר לא ייחלש מדי ותמנע פגיעה בייצוא הישראלי?
"אני לא מאמין בעסקות מסוג זה. אני מאמין שכל אחד צריך להשתמש בכלים שלו. יש לנו כלים ולהם יש כלים. עלינו להחליט איך לטפל בבעיות שלנו, לא לעשות משהו דרמטי כמו עסקות חבילה. פעם קראתי את הספר של אחד הנגידים היותר חשובים בקנדה. בשנות ה-90. הוא אמר שהוא לעולם לא היה מוכן להיכנס לעסקת חבילה. זאת משום שבכל עסקה הנגיד יכול לפעול מחר בבוקר ואילו לאוצר לוקח זמן. בדרך כלל בעסקות חבילה אני עשיתי את שלי ואז חיכיתי שאחרים יעשו".
אז אתה לא רואה מקום להסכם כלשהו עם האוצר על טיפול משותף בשוק המט"ח?
"אני מוכן שנגיע למשהו. אנחנו צריכים לעבוד כל יום ביחד. אבל לא להיכנס למאבק על סמכויות. אנחנו לא רוצים לחכות עד שיהיה הסכם עם האוצר. אם יש בעיה אז צריך לטפל בה. אני מקווה שנטפל בזה בזמן יחד עם האוצר בשקט. אני מאוד מכבד את אנשי האוצר ואת המקצועיות שלהם".
הרושם הכללי מוועידת קרן המטבע הוא די פסימי. אמנם זו לא הקטסטרופה שדיברו עליה כאן לפני שנתיים, אבל מצד שני אין הרבה סיבות לאופטימיות עקב הגירעונות התקציביים הגדולים של הממשלות ובעיות האבטלה. איך התרשמת?
"המצב היום הרבה יותר טוב מהחששות שהיו לנו. היה חשש כבד שנהיה במיתון גדול וממושך. באוקטובר 2008 ברגע האחרון ירדתי מהמטוס לכנס בוושינגטון כי פחדתי ממה שיקרה בשווקים אצלנו. המצב כיום שונה. עכשיו דנים אם הצמיחה בארה"ב תהיה 2.5% או 3%. זה לא חמור כפי שהיה. אנחנו כאן חשים פסימיות יחסית לגבי ארה"ב. הממשלה האמריקאית לא יכולה להתחייב למסלול של ירידה בתקציב בגירעון בשלוש השנים הבאות. זה תלוי בקונגרס. באנגליה החליטו על כך וזה מה שהם יעשו. זה לא כמו אצלנו שההממשלה שלנו קובעת מסלול ירידה בגירעון ויש לנו כלל פיסקלי לגבי הוצאה ממשלתיות. אני מאמין שהממשלה שלנו תעמוד בזה".
"יש יתרון בממשל פרלמנטרי. השווקים רוצים לראות שהממשלה תתחיל לעשות ריסון פיסקלי. משהו תהליכי. רוצים לראות תהליך תוכניות לתהליך סביר של צמצום פיסקלי. אבל כאן זה יותר קשה".