ארה"ב לוחצת - סין לא מתרגשת

1. לא באותו צד של המטבע

איך כותבים נאום חריף וקשה נגד התנהגות של מדינה אחת מבלי להזכיר אותה בשמה? עם האתגר הזה התמודד שר האוצר האמריקאי, טימותי גייתנר, בנאומו ביום שבת בוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי שננעלה שלשום בוושינגטון.



המדינה הסוררת היא כמובן סין, שמקפידה לשמור על המטבע שלה, היואן, ברמה נמוכה מספיק כדי שהייצור בבית החרושת הגדול בעולם יישאר זול. לפחות בעיני האמריקאים - זוהי אחת הסיבות המרכזיות לאבטלה הגבוהה של המשק האמריקאי שמקשה עליו להיחלץ מהמשבר.



האמריקאים מעריכים כי "ערכו הנכון" של היואן צריך להיות גבוה בכ-40% לעומת שערו הנוכחי, ושעל ממשלת סין לאפשר לשוק החופשי לעשות את שלו ולתת למטבע שלהם לספוג ייסוף.



זהו הסיפור המרכזי של הוועידה השנתית שהשאירה רבים ממשתתפיה בתחושות פסימיות למדי. להבדיל מהמצב לפני שנתיים, שבו כל המדינות נמצאו באותו צד של המטבע ולכן פעלו בצורה אגרסיבית ונחושה כדי להציל את מערכות הבנקאות - המצב כיום בעולם שונה.



חלק אחד של העולם - השווקים המתעוררים - התאושש לגמרי מהמשבר וחזר לשיעורי צמיחה גבוהים, ואילו חלק אחר - המדינות המפותחות ובראשן ארה"ב ומדינות אירופה - עדיין מתבוסס בשיעורי צמיחה נמוכים ובעיות קשות של אבטלה גבוהה וגירעונות תקציביים מבהילים.



2. עולם הפוך



מוחמד אל עריאן, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם פימקו, הזכיר במהלך הוועידה איור שפורסם ב"פייננשל טיימס", משך את תשומת לבו ויש בו כדי לתאר העולם ההפוך שבו אנחנו נמצאים כעת. באיור רואים את מפת כדור הארץ כאשר דרום אמריקה נמצאת מצפון לארה"ב. בעולם ההפוך הזה, דווקא המדינות החזקות זקוקות לעזרת מהמדינות המתפתחות. למעשה, המדינות החזקות מבקשות מהמדינות המתחזקות שייסעו להן לשמור על הסדר שהתקיים עד כה.



משונה? בהחלט. תהליכי הגלובליזציה שהואצו בשני העשורים האחרונים בעידן שאחרי המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה, שימשו במשך שנים כמנוע צמיחה עולמית חזק במיוחד. אלא שכעת עוברת הגלובליזציה לשלב חדש שבו כוחות כמו סין, הודו, ברזיל ומדינות נוספות מתחזקות ואילו המדינות המפותחות דורכות במקום או צומחות לאט מדי. יש בזה קצת צדק היסטורי, שהרי המשבר הגלובלי ב-2008 היה כולו מתוצרת אמריקה שממשיכה לשלם עד היום את מחירו. אבל השינוי הזה מייצר הרבה מאוד לחץ וחיכוך בין ארה"ב לסין. מלחמה קרה מסוג חדש? ייתכן.



הסינים הם כמובן הקטר הראשי במנוע הצמיחה העולמי יחד עם מדינות מתעוררות אחרות שצומחות במהירות כמו הודו וברזיל - ושהמדיניות הכלכלית שלהן מניבה להן הישגים כלכליים וצמיחה גבוהה. לכן, קל להבין את ההתנגדות הקשה של הסינים להיענות לקריאת ארה"ב והמדינות המפותחות. איזה תמריץ יכול להיות לסינים לייקר את עלויות הייצור שלהם? רק כדי שהאזרח האמריקאי שכבר כיום נהנה מתוצר לנפש הגבוה פי 4-5 מזה של האזרח הסיני ימשיך לצמוח ולהתעשר?



כדי להבין את הדרישה צריך לחזור לדבריו של גייתנר, שאמר כי הכלכלה העולמית אמנם צומחת, אך לא בקצב הרצוי כדי לשקם את נזקי המשבר הכלכלי ששיאו היה בדיוק לפני שנתיים. אחת הסיבות היא חוסר האיזון ביחסי הסחר ובשערי החליפין. כדי להאיץ את הצמיחה נדרש מהלך של איזון מחדש של הכלכלה העולמית, שכיום מובלת בעיקר על ידי המדינות המתעוררות. התרומה של האמריקאים למהלך כזה היא הגדלת החיסכון של האמריקאי הממוצע, שחסך מעט מאוד בעשורים האחרונים ובעיקר צרך וקנה כמו משוגע, וכן פעילות של הממשל לצמצום הגירעון התקציבי לרמה שתאפשר התאוששות כלכלית של ממש.



זה צד אחד של המשוואה. בצד השני מציג גייתנר לסין, מבלי לקרוא לה בשמה, ולשאר המדינות המתעוררות, דרישה לעודד יותר את הביקושים המקומיים ואת הצריכה. בפשטות, גייתנר מדבר על מהלך שמטרתו להעביר חלק מהעודף במאזן התשלומים של סין כדי לסגור את הבור במאזן האמריקאי.



בינתיים, כל הניסיונות לשכנע את הסינים לעשות משהו, או פשוט לתת לשווקים לעשות את עבודתם כדי שיחול ייסוף של היואן - עלו בתוהו.



הנגיד הבריטי, מרווין קינג, היה יותר מפורש וישיר מעמיתיו האמריקאים ובמהלך מפגש של ראשי g20 הטיח בנגיד הסיני דברים קשים ואמר שסין לא יכולה להמשיך ולצבור יתרות מט"ח בהיקפים כה גדולים, וכי הדבר מסכן את הצמיחה העולמית. קינג, כמו נגיד הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, ז'אן קלוד טרישה, סבור כי הסדרת חוסר שיווי המשקל בסחר העולמי היא תנאי מרכזי ליצירת משרות חדשות בארה"ב.



3. "הנגיד הסיני חכם ונחמד"



ההסתכלות של האמריקאים והסינים על המשבר מזכירה את שאלת הביצה והתרנגולת. בעוד שהאמריקאים סבורים שפתרון בעיית הסחר תסייע להם לטפל באבטלה ולהאיץ את הצמיחה, הסינים מציגים גישה הפוכה. הנגיד הסיני, ז'ו שיאוצ'ואן, דחה בתוקף את הלחצים המופעלים על ארצו לייסף את היואן, ולדבריו, מלחמת המטבעות ושערי החליפין תתפוגג מעצמה ברגע שהכלכלה העולמית תתאושש.



"אם הכלכלה האמריקאית תתאושש ויחול גידול במספר מקומות העבודה שם, זה יקטין את חוסר האיזון בכלכלה העולמית", אמר הנגיד בראיון למגזין emerging markets בוועידה. הנגיד הסיני אמר כי הממשל האמריקאי טוען שהוא מאמין ב"דולר חזק", אבל החולשה של הדולר בעולם מביאה להתחזקות של מטבעות אחרים, כמו היואן.



הנגיד ציין כי לממשל הסיני יש תוכנית להגדלת הביקושים בסין כך שהכלכלה הסינית תישען יותר על ביקושים מקומיים ופחות על יצוא, ובכך תסייע לחוסר האיזון בסחר החוץ שלה. לדבריו, הסינים כבר תרמו לפתרון בעיית חוסר האיזון בסחר העולמי כששמרו על המטבע שלהם מפני פיחות, להבדיל מכמה מדינות מתעוררות שדווקא פיחתו את המטבע שלהן כדי לשפר את כושר התחרותיות שלהן. הנגיד הסיני גם טען ש"כבר כיום שער היואן נקבע בעיקר על פי ביקוש והיצע". האם הוא אומר אמת?



נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שחקן ותיק ומשתתף קבוע בוועידות של קרן המטבע, מחייך כשהוא מדבר על הנגיד הסיני: "הסינים מציגים את מצבם כשברירי. אבל אלה רק סיפורים. אני מכבד את הנגיד הסיני, הוא חכם ונחמד. הם לא רוצים לשנות את הכללים כי הם מצליחים בגדול. השאלה היא אם המדינות האחרות מוכנות להיכנס לעימות מולם, וזה לא דבר פעוט. לא ראיתי פריצת דרך בניסיונות של המדינות האחרות לשכנע אותם להפסיק את ויסות המטבע שלהם. סין קובעת את שער החליפין בהתאם לצרכים שלה".



4. הכדור אצל קרן המטבע



סוגיית הסחר והמטבעות שמתבטאת במלוא חריפותה ביחסי החסר והמטבע בין סין לארה"ב נתפשת כאן על ידי רבים כאחת משאלות המפתח בנוגע להאצת הצמיחה העולמית. המיליארדר ג'ורג' סורוס, טען כי הממשל הסיני חייב להתמודד עם בעיית חוסר האיזון בסחר ולאפשר עלייה של היואן בשיעור של 10% לשנה. "זה יקל את הלחץ על הכלכלה הסינית וימריץ את הפעילות הכלכלית ואת האינפלציה בארה"ב".



כמה ממשתתפי הוועידה גילגלו את הכדור למגרשה של קרן המטבע הבינלאומית והביעו תקווה שהיא זו שתייצר את הפתרונות הנדרשים. למעשה, זוהי אחת ממשימות היסוד של הקרן, אלא שבעבר הסוגיה הזו לא היתה חריפה כפי שהיא כיום. פישר סיפר כי בדיונים פנימיים שנערכו בוועידה בין שרי אוצר ונגידי בנקים מרכזיים, עלתה האפשרות שקרן המטבע תנסח כללים בינלאומיים להתערבות בשוק המט"ח שבאמצעותם ניתן יהיה לצמצם את בעיית חוסר האיזון בשוקי המטבע בעולם.



עם זאת, פישר ואחרים הביעו ספקות בנוגע לאפשרות שיימצא לכך פתרון מהיר. "זה ייקח שנים", אמר פישר. ואכן, קשה לראות מצב ששווקים מתעוררים שמתחזקים על חשבון המדינות המפותחות יוותרו על השדרוג במצבן. בשלב הזה, האבטלה בארה"ב היא בעיה של האמריקאים, לא של הסינים. גם אל עריאן מאמין שקרן המטבע היא הגוף שצריך להוביל את פתרון הבעיות הגלובליות.



"לקרן המטבע יש ניסיון מוכח בניתוח הבעיות ויש לה תשתיות שלאף אחד אין. היא צריכה למלא תפקיד מרכזי כדי להתגבר על המשבר, אבל כרגע זה רק פוטנציאל. חייבים לממש אותו. לפני שנתיים התרשמתי מאוד מהצעדים שהקהילה הבינלאומית נקטה כדי למנוע קטסטרופה. כעת השקט לא מובטח, העתיד לא נראה בטוח. הטיפול הראשוני במשבר היה טוב, אבל כעת כבר לא בטוח שזה המצב", אמר אל עריאן בנאום בפני באי הוועידה.



אל עריאן אמר כי המדינות המפותחות פחות בטוחות בעצמן כיום. "המצב הנורמלי החדש בכלכלה שנצטרך להתרגל אליו הוא של צמיחה אטית, אבטלה גבוהה, המשך של הקטנת המינוף שראינו בחברות העסקיות ובעתיד נראה את זה גם בממשלות, יותר רגולציה וכמובן - שיעורי צמיחה גבוהים יותר בשווקים המתעוררים לעומת המדינות המפותחות".



עוד אמר אל עריאן כי בקרן פימקו מתקיימים דיונים והערכות מצב כדי לנסות להבין ולנתח את המצב הכלכלי בעולם, והמסקנה היא שקיימת אי ודאות גדולה. "הכלכלה הגלובלית איבדה את העוגן שלה, אבל אי אפשר להחליף משהו בכלום. יש אינספור שאלות שנוגעות לעולם המפותח מול העולם המתעורר, בין וול סטריט למיין סטריט (הכלכלה הריאלית), בין הדור הזה לדורות הבאים. נדרשת מסגרת פעולה חדשה לכלכלה הגלובלית".