האוטו שלנו גדול וירוק - אבל לא נוסע רחוק

>> הכוכבת של תערוכת הרכב בפאריס בשבוע שעבר היתה מכונית-על של יגואר. ה-x75-c יכולה להאיץ ל-100 קמ"ש בתוך 3.4 שניות בלבד, ומגיעה למהירות מירבית של 330 קמ"ש. היא מונעת באמצעות סוללות שנטענות על ידי טורבינות סילון מתודלקות בדיזל. אף שמדובר רק בכלי רכב ניסיוני, התגובה הנלהבת מעידה כי יצרניות המכוניות רואות בכלי הרכב החשמליים חלק מעתידן. עד כמה יהיה גדול תפקידם תלוי בתגובת הנהגים להיצע הלא כל כך מלהיב של דגמים מיצרניות גדולות כמו ג'נרל מוטורס, מיצובישי, ניסאן ורנו.



המכוניות החשמליות הראשונות בייצור המוני מגיעות כעת לאולמות התצוגה באמריקה, אירופה ויפן (ראו טבלה). יש שלושה סוגים עיקריים של מכוניות חשמליות: מכוניות חשמליות טהורות כמו ליף (leaf) של ניסאן, שיכולות לנסוע 150 ק"מ לפני שיש לטעון אותן מחדש במשך שש-שמונה שעות; מכוניות עם הרחבת טווח כמו וולט של gm (אמפרה באירופה), המונעות במנוע חשמלי שניתן לטעון מרשת החשמל או ממנוע בעירה פנימית שנמצא במכונית; וההיברידיות המוכרות, כמו הפריוס של טויוטה, שעוברות התאמה לטעינה חיצונית שמעניקה להן טווח נסיעה חשמלית גדול יותר.

מיצובישי היתה מהראשונות כשיצאה עם ה-miev-i ביפן באפריל. הייצור של דגמים אירופיים החל ב-6 באוקטובר, כולל גירסאות של קבוצת פיג'ו סיטרואן הצרפתית, עם פיג'ו ion או סיטרואן zero-c. ואולם gm ורנו-ניסאן הן המובילות בכניסה לשוק הרחב. רנו-ניסאן תשיק בשנתיים הקרובות ארבעה דגמי ניסאן וארבעה דגמי רנו חשמליים. קרלוס גון, מנכ"ל רנו-ניסאן, מאמין שעד 2020 אחת מכל עשר מכוניות חדשות באירופה תהיה חשמלית, והיברידיות יחזיקו בנתח דומה של השוק.



איך להתגבר על חרדת הטווח



הממשלות תומכות מאוד בכלי הרכב החדשים, שאותן הן רואות כהכרחיים להקטנת פליטת פחמן דו-חמצני והקטנת הזיהום בערים. הוולט היתה אחת הסיבות שהבית הלבן חילץ את gm ב-2009, כשהחברה הגיעה לפשיטת רגל. דן אקרסון, המנכ"ל החדש של gm, אומר שהחברה מחויבת לחשמול כלי רכב, ויש לה עוד דגמים כאלה בפיתוח. לרוכשים מוצעות סובסידיות ממשלתיות נדיבות: קונים אמריקאים יוכלו לקבל עד 7,500 דולר לרכישת מכונית חשמלית.



גון מעריך כי תמריצים יהיו נחוצים למשך עוד ארבע שנים לפחות. הוא סבור שמכוניות חשמליות יוכלו להתחרות במכוניות רגילות ללא סובסידיות כשהייצור יגיע ל-500 אלף יחידות לדגם. אין שום ודאות שהממשלות הדחוקות במזומנים ימשיכו לפתוח את הארנקים זמן רב כל כך. ויש ספקות נוספים המעיבים על המכוניות החשמליות החדשות.



השאלה הגדולה היא "חרדת הטווח". הנהגים אינם רגילים לחשב בדיוק כמה רחוק הם יכולים לנסוע עד שיצטרכו לחזור הביתה. מכוניות חשמליות (אלה שאין להן מנועי בנזין שמטעינים את הסוללה) תובעות חישובים כאלה. כמה מבחנים הראו כי טענות היצרניות לטווח כלי הרכב הן אופטימיות. מכונית מלאה נוסעים שנוסעת עם חימום או מיזוג אוויר תרוקן את הסוללה מהר מהמובטח. ואולם היצרניות חושבות שניתן להתגבר על החששות הללו.



עד כה, את המבחן הגדול ביותר של נהיגה חשמלית ניהלה ב.מ.וו. היא החכירה 600 מכוניות מיני e (מיני חשמלית) חשמליות לנהגים בבריטניה, גרמניה וארה"ב. לפני שקיבלו את המכוניות, אמרו הנהגים שמגבלת הטווח של 150 ק"מ תפריע להם. ואולם דפוסי הנהיגה של המיני e בברלין התבררו כשונים מאלה של המיני הרגילות.



אפילו בקליפורניה, מלכת הכבישים המהירים והנסיעות הארוכות, נהגי המיני החשמלית נסעו 48 ק"מ ביום - לא הרבה פחות מהממוצע האמריקאי, של 64 ק"מ. רוב נהגי המיני החשמלית טענו את מכוניותיהם בבית, וכמה מהם עשו זאת פעמיים שלוש בשבוע, ולא מדי לילה. ב.מ.וו הסיקה מהמבחנים כי מכוניות חשמליות מתאימות לרוב הנהגים, וכי חרדת הטווח מתפוגגת כשהנהגים מתרגלים לנהיגה במכוניות אלה.



מחקר אחר, של חברת הייעוץ דלויט, גילה כי שלושה רבעים מהאמריקאים לא ישקלו לקנות מכונית חשמלית אלא אם יהיה לה טווח נסיעה של 300 מייל (כ-500 ק"מ). ואולם היצרניות לא צריכות לשכנע את כל הקונים מההתחלה. בסקר של דלויט, מי שהביעו נכונות להתנסות היו האנשים שנוהגים לאמץ טכנולוגיות חדשות בשלב מוקדם. רלה הם אנשים צעירים עם הכנסה מעל הממוצע, המתגוררים באזור עירוני או פרברי - האופייני לדרום קליפורניה - ויש להם חניון עם חיבור לחשמל שבו יוכלו לטעון את המכונית. נהגים כאלה יתייחסו למכוניות חשמליות כאל כלי רכב שני, ויעריכו אותן כסמל סטטוס ידידותי לסביבה. גון רואה בהנעה החשמלית "טכנולוגיה משלימה".



הלם המחיר



בעיה נוספת שהסובסידיות ממשלתיות לא ביטלו לגמרי, היא הלם המחיר. מכוניות חשמליות הן יקרות. ב.מ.וו מעריכה שהן יהיו מוצר פרימיום, ולכן היא מתכננת להשיק מכונית חשמלית עירונית עם שלדה מחומר מרוכב מתקדם ב-2013. רנו מנסה לצמצם את המחיר על ידי הפרדת עלות הסוללה ממחיר המכונית החדשה שלה, הפלואנס. בבריטניה תעלה המכונית 18 אלף ליש"ט (28,700 דולר) לאחר סובסידיה בגובה 5,000 ליש"ט של הממשלה - מחיר שווה ערך לזה של דגם דומה המונע בדיזל. הקונים יחכרו את הסוללה תמורת כ-80 ליש"ט בחודש. רנו מאמינה כי הנהגים שרגילים לשלם עבור דלק, יסכימו לספוג את העלות הזו.



החכרת הסוללה תפיג את החששות מאמינותה. gm מגיבה לאותו חשש עם מתן של אחריות של שמונה שנים או 160 אלף ק"מ לסוללה של הוולט.



נושא נוסף שחשוב לקונים רבים הוא ערכן של המכוניות החשמליות בשוק היד השנייה. התשובה לא תתברר במשך שנים. יש בתעשייה גורמים החושבים כי המחסור במכוניות יעלה את המחירים, לפחות בתחילה. ואולם המחירים עלולים לצנוח אם הסוללות יעוררו בעיות או שהמשתמשים יסבלו מהטווח המוגבל של הנסיעה.



המכוניות החשמליות מתפתחות במהירות. על אף שהוא מסרב לחשוף נתונים, גון אומר כי העלות לקילוואט-שעה פעולת יכולת הסוללות למכוניות רנו-ניסאן נפלה במחצית בתוך ארבע שנים. בתחילת השנה העריכה חברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג כי מכוניות חשמליות לא יהיו תחרותיות עד שעלותן תיפול לכדי 200 דולר לקילוואט-שעה. לפי שמועות בתעשייה, רנו-ניסאן הורידה את העלויות שלה לפחות מ-400 קילוואט-שעה - כך שאם תמשיך בקצב זה, מחירי המכוניות שלה יהיו הרבה יותר תחרותיים.



שיפורים טכנולוגיים אחרים מתפתחים כעת, כולל מערכות שיכולות לטעון סוללה בתוך חמש דקות. השיפורים הללו יהפכו את המכוניות החשמליות לנוחות יותר לשימוש ויגבירו את הפופולריות שלהן. ואולם זה ייצור בעיה נוספת: המשתמשים הראשונים עלולים לגלות שהשינויים הטכנולוגיים מהירים כל כך, עד שהמכונית החשמלית החדשה והנוצצת שלהם נראית מיושנת.