בן אליעזר: "הריכוזיות פוגעת קשות במשק"

אני רואה את בעיית הריכוזיות בכך שמספר קטן של משפחות שולטות על הרוב המסיבי של עסקים במשק. אין ספק שהריכוזיות במשק עלולה להוביל למצב שבו היציבות המשקית תתערער והצמיחה במשק תיפגע. ברגע שיש ריכוזיות אין תחרות" - כך אומר שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, לקראת ההכרעה שיקבל בימים הקרובים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבי הקמתה של ועדה ציבורית לבחינת הריכוזיות במשק ולקראת הכנס הכלכלי-חברתי שעורך השבוע משרד התמ"ת.

השבוע אמור נתניהו לקיים ישיבה בעניין שבה ישתתפו, בין השאר, שר האוצר יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, מנכ"ל האוצר חיים שני והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו.

"משק ריכוזי מתפקד תמיד פחות טוב ממשק תחרותי, והתמריץ להתייעל וכושר התחרות הוא קטן. הריכוזיות היא נושא מורכב הפוגע קשות במשק, כי השליטה נמצאת אצל קבוצה קטנה של משפחות החולשות על תחומים רבים. המצב לא פשוט בעיקר כשמדובר במדינה קטנה ומשק קטן.

"להיווצרות תופעת הריכוזיות תרמו לא מעט הממשלות בישראל. כשרצים כמו מטורפים להפרטות ולמסירת נכסים לאומיים בקנה מידה נרחב, מי שרוכש הוא מי שיש לו ממון ויכולת. בעת הפרטת בז"ן התרעתי שזה הולך לייצר דואופול. אמרתי אז לפקידי הממשלה: 'אתם מטורפים. מי יקנה? זה שיש לו את הממון'.

"מצד שני, צריך לראות את המוביליות הקיימת במשק. בעבר אף אחד לא ידע מי זה נוחי דנקנר ואיפה דנקנר כיום? ב-1992, כשהייתי שר השיכון, בא אלי קבלן בשם יצחק תשובה, ותראו איפה הוא כיום".

"זה בעייתי במקרים שבהם הגוף מממן פעילות של חברה שנמצאת תחת אותה בעלות. המשק הישראלי הוא משק חופשי שבו כל אחד יכול לפעול. הלוואי שיכולתי להביא עוד משקיעים זרים שיבואו להשקיע כאן. הבעיה היא שזה לא קורה והמשק הוא ריכוזי. אנו נמצאים במצב בעייתי מאוד שבו הריכוזיות יכולה להשית סיכון ממשי על יציבות המשק. לפיכך, צריכה לקום ועדה שתבחן את העניין".

היו תקדימים. בכל זאת, דוד תדמור כשכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים, גרם להפרדה בין כור לכלל באחזקותיהן המשותפות. הממונה כיום, רונית קן, אסרה על דנקנר לרכוש בנק בישראל.

"הם עשו מעשה נכון. השאלה היא אם אפשר ליצור הפרדה בין אחזקה בנכסים ריאליים לבין אחזקה בנכסים פיננסיים. אם אפשר היה ליצור הפרדה כזו (ולמצוא משקיעים אחרים שיקנו את הנכסים המוצעים למכירה בשל איסור על אחזקות צולבות, צ.ז וא.ק) הייתי תומך בכך. צריך לראות מה ניתן לעשות - האם לבצע הגבלה חוקית ומסודרת האוסרת אחזקות צולבות? האם ללכת בכוח ולכפות הדבר בחוק? צריך לזכור שהתמוטטות של אחת החברות הגדולות תביא לקריסה של כל המערכת. קריסה כזו משמעותה פיטורים של אלפי עובדים".

"אני צריך ללמוד את הצעת החוק. השאלה היא איך אני יוצר תחרות ומפריד בין בעלויות צולבות בין נכסים ריאליים לפיננסיים? האם אני מנסה להתמודד באמצעות שכנוע גופים בינלאומיים להיכנס לפה ולהתחיל להשפיע בתוך ישראל?".

"ראש הממשלה אמור להקים ועדה לבחינת צמצום הריכוזיות במשק. על הוועדה לרדת לעומקם של הדברים ולהציע הצעות מעשיות להתמודד עם המצב".

"להערכתי, יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, דוחף להגיע לסיכום שיהווה התמודדות בין עמדת משרד המשפטים, שהיא יותר קשוחה ונקודתית (כמו חיזוק הדירקטוריונים והדירקטורים מקרב הציבור) לבין נציגי רשות ניירות ערך, המציעים עקרונות לקביעת שכר הבכירים (כמו אישור שכרם של חמישה בעלי השכר הגבוה באסיפה כללית)".

"אם זה היה תלוי בי, הייתי מגביל את השכר של הבכירים בחברות הציבוריות. יש לבצע התניה בין שכר המנהל לבין הרווח המצטבר של החברה. לפעמים אנו רואים אבסורד שבו שכר המנהל גבוה מאוד בלא כל קשר לביצועי החברה. אני סבור שיש להציע עקרונות מגבילים כך שהשכר ייבחן לאורך ולרוחב לפי ביצועי החברה, ולא שחבורה של דירקטורים שהם 'יסמנים' של בעלי השליטה תאשר את שכר הבכירים, והם בעצם יעשו מה שרוצים בעלי השליטה.

"לכל חברה יש את המאפיינים שלה, ולכן קשה לקבוע כללי ברזל. צריך לקבוע אמות מידה שלפיהן קובעים את רמות השכר של הבכירים, אבל כאלה שלא ניתן לסטות מהן. כמו כן, הגברת הפיקוח והבקרה על מתן בונוסים לבעלי שליטה בחברות וחיזוק נציגי הציבור בדירקטוריונים של חברות ציבוריות זה מהלך נכון. הצעת החוק שהגישו שלי יחימוביץ' וחיים כץ להגבלת שכר הבכירים גרמה להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי. יש בכך חשיבות רבה. מצד שני, בהצעה הזו יש הרבה מאוד חורים".

"נאמן הוא אחד השרים הכי רציניים והכי מקצועיים בממשלה. בכל שבוע כמעט הוא מקיים ישיבה של ועדת השרים שאליה זומנו כמעט כל מי שיש לו יד ורגל בנושא, הן באקדמיה, הן בתעשייה והן במגזר העסקי. הצעת החוק שתוצע על ידי ועדת השרים היא פי עשרה יותר טובה ממה שהוצע עד כה. הוועדה עומדת לסיים בקרוב את דיוניה ולהגיש הצעת חוק".

"לא נפגשתי עמם ואני בלתי לחיץ. אני לא צריך אף אחד. אני לא יודע איפה הם גרים ולא אכלתי עם אף אחד מהם במסעדה. תראו לי תמונה שלי עם מישהו מהם. לפעמים ראיתי אותם באירועים שונים, למשל, חתונות של חברים. אני לא התפתיתי לשום דבר. כשהייתי שר תשתיות לא הלכתי למסיבות יום העצמאות בביתו של יוסי מימן. רק כשנהפכתי לשר התמ"ת הלכתי למסיבה".

"הצעת החוק הזאת היא הסנונית המשמעותית ביותר עד כה לטיפול בריכוזיות. בהתחלה כל משרדי הממשלה התנגדו לה. אחר כך, מצאנו את המכנה המשותף שמחבר את כולם והם יכולים לחיות עם הצעת החוק. היינו צריכים לשבת עם הנגיד, כי הוא היה בין המתנגדים הראשיים, בין היתר, מחשש ליציבות המשקית".

"אנסה לשכנע אותו לתמוך בהצעת החוק הממשלתית. הכנסת לא צריכה לקדם שתי הצעות חוק כאלה במקביל, אלא לתמוך בהצעת החוק הממשלתית. כהן רוצה הצעת חוק שתהיה על שמו, אבל הצעת החוק שלו כל כך גורפת שאף אחד לא יכול לחיות עמה. יציבות המשק חשובה לא פחות מפופוליזם".

בגיל 74 וחצי, בן אליעזר נחשב לבולדוזר ליד שולחן הממשלה. את יומו הוא מתחיל ב-7:00 ומסיים לאחר 23:00. בשל שעות העבודה הרבות והנסיעות הארוכות ברחבי המדינה, שני נהגים מתחלקים בהסעתו היומית. בלשכתו שבתל אביב הוא עובד גם ביום שישי ולפעמים במוצאי שבת.

בן אליעזר, ששימש בעבר שר התשתיות, מצדד בהמלצה המסתמנת של ועדת ששינסקי - להעלות את המס על רווחיהן של חברות הגז והנפט. "הגז הוא רכוש של המדינה, הוא אומר. "אסור להשאיר את המצב בעניין כפי שהוא כיום. ואולם צריך למצוא פתרון שבו אמינותה של המדינה תישמר כדי שמשקיעים זרים ימשיכו לבוא ולהשקיע כאן".

בן אליעזר אף טוען כי "יש להעלות את שכר המינימום ל-4,500 שקל בחודש. שכר המינימום כיום הוא בושה וחרפה. משפחה ממוצעת שמשלמת ארנונה, חשמל, מים וכו' לא יכולה להתקיים על שכר מינימום".

להערכתו, "איני בטוח שתהיה לנו זעקה מצד התעשיינים להעלאת שכר המינימום". כשבן אליעזר נשאל על אי אכיפת שכר המינימום על ידי פקידי משרדו, בין היתר, בגלל חוסר בתקנים, הוא משיב: "בתקציב 2011 ישולש מספר הפקחים, ואחרי ביצוע חוק שכר המינימום הוא יסתכם ב-48 פקחים".

"בחזוני אני רואה את הפיכתה של ישראל למרכז של סחר בשירותים. תוך חמש שנים יהיו כאן לפחות שני בנקים בינלאומיים שיקימו חברות פיננסים ולפחות שני קול סנטרים בינלאומיים עם יותר מ-500 עובדים. אנחנו במגעים בעניין עם חברות רב-לאומיות והבנו מהן שהמזרח לא נותן את התפוקה המרבית שלה ציפו.

"היעדים המיידיים שאני מקדם הם בראש ובראשונה תעסוקה, ועל זה אני מדבר מהיום הראשון שלי בתפקיד. ניתן לרדת מ-6.2% אבטלה כיום ל-5% תוך שנה, אם יתנו לנו להריץ את תוכנית 'אורות לתעסוקה'. הוויכוח בעניין בממשלה הוא פוליטי ולא ענייני.

"בנוסף, שמנו כיעד קידום תעסוקה בקרב חרדים וערבים. הקמתי פורום נוסף של אנשי מקצוע במגזר החרדי להתמודדות עם הנושא, ולדעתי אנחנו לפני פריצת דרך. אני עובד עם החרדים בשקט, בלי כותרות. מסתבר שהחרדים טובים במקצועות טכנולוגיים. אנחנו בונים חמישה-שישה מסלולים של הכשרה מקצועית כדי לשלב אותם בשוק העבודה. גם במגזר הערבי אני מתחיל לגלות פתיחות. זה מגזר שלא טיפלו בו, ולמיטב הבנתי אני הולך לרשום בו הצלחה גדולה מאוד.

"יעד אסטרטגי נוסף הוא פיתוח הפריפריה. היא בורחת לנו ולכן אני מכוון הכל לשם, כמו משפך, את מרכז השקעות והמדען הראשי, הכשרות מקצועיות ומעונות יום".

"אוי, זה אסון. זה סחר-מכר. למשל, אם כן להכניס את יהודה ושומרון או לא. אני מעדיף לא לעסוק בזה".

"אני לא מרגיש פיחות במעמד המשרד. מעולם לא זכיתי לכזה שיתוף פעולה עם משרד האוצר, בזכות המנכ"לים של המשרדים שעובדים בצמידות. אני לא רואה שום בעיה עם האוצר, אלא שיתוף פעולה מלא. הם לא משתלטים על שום דבר, וכשיש לי מה לומר להם, אני לא מתבייש להגיד אותו".

"שמירת היתרון היחסי של התעשייה באמצעות המדען הראשי והסכמים לשיתוף פעולה במו"פ עם מדינות אחרות. משרדי האוצר והתמ"ת סבורים שתקציב המדען קריטי כמנוע צמיחה ויצוא של המשק.

"בנוסף, אני מחזק את פיזור הסיכונים ביצוא ומעודד יצוא להודו, סין, דרום אמריקה ואפריקה. שילשנו את מערך הנספחים בהודו ובסין. חשוב למקד את פעילותינו ומאמצינו במזרח. הכלכלה הסינית בפרט וכלכלת המזרח בכלל שועטות קדימה ועלינו, כממשלה, לסייע לתעשייה הישראלית להשתלב בשוקי המזרח.

"כמו כן, הקמתי יחידה למכרזים בינלאומיים במינהל סחר חוץ, שמטרתה לפתוח מכרזים של מדינות, בעיקר מתפתחות, לחברות ישראליות ומתוכננות לי פגישות עם צמרת הנהלת הבנק העולמי בעניין. בתחום המסחר הקמתי בחודש האחרון את חטיבת המסחר והצרכנות במשרד, ואני מפעיל במרץ את את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ואת הרשות החדשה לסחר הוגן".