בנק ישראל נלחם בספקולנטים הזרים: הקטין את היקף הנפקות המק"מ - כדי לייקר עלות ההשקעה בשקל

המהלך שנקטה בו ממשלת תאילנד היום - הטלת מס על רכישות של אג"ח תאילנדי בידי זרים במטרה למנוע את המשך התחזקות הבאט התאילנדי - נדחה בתוקף על ידי בנק ישראל. בבנק המרכזי טוענים כי מדובר בצעד דרסטי מדי, המהווה אפליה לרעה של משקיעים זרים, ולכן עלול לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל ובקשריה עם קרן המטבע הבינלאומית.




בבנק ישראל מאשרים, אומנם, כי היו מוכנים לשקול היום בחיוב צעדים חריגים, כמו מיסוי עסקות ספקולטיביות במט"ח, במטרה למנוע את המשך התחזקות השקל כתוצאה מהשקעות של ספקולנטים זרים בו. עם זאת, גם בבנק ישראל וגם במשרד האוצר סבורים כי הטלת מיסוי כזה היא כמעט בלתי אפשרית, בין השאר בשל הקושי להבחין בין עסקות מט"ח לטווח קצר (ספוקלציה) לעסקות מט"ח לטווח ארוך החיוניות לפעילות היצוא הישראלי.



במקום צעדים מנהליים, לפיכך, בבנק ישראל מנהלים כיום מלחמה נגד הספקולנטים הזרים דרך שוק ההון. החודש הקטין בנק ישראל את היקף הנפקות המק"מ (מלווה קצר מועד אג"ח שקליות לטווח של עד שנה) בשיעור חד. ההיקף ירד מכ-5-6 מיליארד שקל מדי חודשים בחודשים האחרונים לכ-3 מיליארד שקל בלבד החודש, כאשר עיקר צמצום ההנפקות היה במק"מ הקצר לטווח של שלושה חודשים.



הקטנת היקף ההנפקות היא מכוונת, ונועדה לייקר למשקיעים הזרים את השקעתם בשקל. הזרים נוהגים לבצע את ההשקעות הספקולטיביות שלהם בשקל באמצעות רכישת מק"מ לשלושה חודשים. כמו כן, המק"מ לשלושה חודשים הוא הבסיס לחישוב עסקאות ה-swap שקל/דולר, שהן אמצעי של משקיעים זרים ליהנות מהריבית העודפת שמשלם השקל, מבלי לקנות שקלים ממש. התייקרות המק"מ הקצר, בגלל הפסקת ההנפקות בו, אמורה לייקר גם את ההשקעה ב-swap - עד כדי כך שהריבית ב-swap השקלי בדרכה להיהפך לשלילית, וגם ההשקעה הישירה בשקל.



הפעילות בשוק המק"מ הינה אמצעי משני בידי בנק ישראל במאבקו בספקולנטים הזרים. האמצעי המרכזי הוא רכישות מט"ח בשוק הפתוח, בכל פעם שמגיעים לשוק היצעי דולרים המאיימים לגרום לתחזקות חריפה ובלתי מבוקרת של השקל הישראלי מול סל הכולל את המטבעות של המדינות שעמם סוחרת ישראל.



מאז תחילת השנה רכש בנק ישראל למעלה ממילארד דולר, והם מצטרפים ליותר מ-66 מיליארד דולר שהצברו עד סוף חודש ספטמבר בחשבון יתרות המט"ח של הבנק המרכזי.