קרן סקויה ישראל תשקיע 13 מיליון דולר ב-2 חברות קלינטק ישראליות

בשקט בשקט, מתחת לרדאר, קרן הון סיכון סקויה ישראל נכנסת להשקעות בתחום הקלינטק. ל-themarkerנודע כי סקויה השקיעה בחברת אקוסטיק איי (acousticeye) הישראלית סכום של כ-4 מיליון דולר ועוד כמה מיליוני דולרים בחברת scodix הישראלית.



אקוסטיק איי היא אחת מחברות הסטארט-אפ הייחודיות בישראל שכמעט ולא נכתב עליה, ולמעשה היא פועלת בשנים האחרונות מתחת לרדאר. המוצר של אקוסטיק איי הנו מדיד היורה גל אקוסטי כדי לזהות תקלות בצינורות וזאת באופן לא פולשני. מאחורי החברה עומדים שני יזמים, טל פכטר וד"ר נועם אמיר. פכטר הוא בוגר תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מאוניברסיטת תל אביב ומשמש כמנכ"ל החברה. ההכרות שלו עם עולם הצינורות היא ארוכת שנים.







פכטר עבד בעבר בתעשייה האווירית כמתכנן צינורות במטוסים. "למצוא תקלה בצינור של מטוס זה סיפור לא פשוט. מטוס כולל מערכת שלמה של צינורות דלק, צינורות אוויר, צינורות הידראוליים - בדומה לגוף האדם שמלא בצינורות". לאחר מכן עבר לסטארט-אפ ישראלי שפיתח אמצעי למניעת דום נשימתי חסימתי לילי (sleep apnea) ובשנת 2005 הקים יחד עם אמיר, מרצה באוניברסיטת תל אביב, את הסטארט-אפ הנוכחי.



אמיר הוא מומחה ל-apr (acoustic pulse reflectometry), תחום העוסק בהחזרים של גלים אקוסטיים. החברה פיתחה מוצר השולח גל אקוסטי (למעשה גל קול) לתוך צינור ועל פי ההחזרים שנוצרים כתוצאה משינויים בשטח החתך בצינור ניתן לומר מהו המיקום, הגודל והסוג של כל תקלה.



לדברי פכטר, אקוסטיק איי הצליחה לפתח טכנולוגיה מאוד מדויקת ואף מבצעת את אבחון התקלות בצורה אוטומטית, ולמעשה הראשונה בשוק שמצליחה לאתר תקלות בצינורות באופן הזה. השוק בו החברה פועלת נחשב לשוק ענק של מערכות צנרת תעשייתיות הנקראות מחליפי חום. זאת גם הסיבה מדוע סקויה בחרה להשקיע בחברה.



פכטר מסביר, כי "מחליף החום נמצא בליבה של התעשייה המודרנית. אנחנו מוקפים במחליפי חום, החל מדוודים ומעבים בתחנות כוח, דרך מחליפי החום המשמשים בתהליך הזיקוק בבתי זיקוק ועד לשימושים בתעשיות שונות כגון: פטרו כימיקלים, כימיקלים, מזון, תרופות, ייצור נייר, מיזוג אוויר, קירור וכדומה. מחליף חום הוא מתקן שייעודו העברת חום מזורם אחד לזורם אחר. למשל בתחנת כוח קיים מחליף חום המכיל בדרך כלל עשרות אלפי צינורות שתפקידו לקרר את הקיטור שמסובב את הטורבינה ולעבות אותו חזרה למצב נוזלי. ככל שהקירור יעיל יותר, עולה יעילותה של תחנת הכוח. מחליפי חום קיימים גם בבתי זיקוק, בתעשיית התרופות, במערכות מיזוג, ועוד - למעשה אנחנו מוקפים במחליפי חום".



"חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן מצאה כי השוק בתעשיות הנ"ל כולל 20-30 מיליון מחליפי חום. מדובר במיליארדי צינורות", הוסיף פרכטר. לדבריו, יש צורך שהצינורות יהיו נקיים וללא פגמים על מנת שיעבירו חום בצורה יעילה ושיהיה ניתן להוציא מהן תפוקה גבוהה. "יש צורך שבצינורות לא יהיו חורים כך שלא יהיו נזילות ונוזל אחד יתערבב בנוזל שני. יש מקרים בהם נוזל הקירור מכיל מלח (לדוגמה: נוזל הקירור בתחנת כוח ישראלית טיפוסית הינו מי ים), ואם מי הקירור חודרים לקיטור המעובה, המלח יגרום נזק רב לטורבינה. כדי למנוע היווצרות חורים, יש צורך לבדוק שאין קורוזיות או ארוזיות בצינורות של מחליפי חום".



כיום רוב הבדיקות של הצינורות מתבצעות באמצעות סיב אופטי או אולטרא סאונד. שיטה אחרת מבוססת על השראת זרמים בדופן הצינור על ידי יצירת שדה מגנטי משתנה. כל השיטות מצריכות לטענת פכטר סריקה של כל הצינור באמצעות גשש. "השיטה שלנו איננה פולשנית. אתה יכול לשדר גל אקוסטי מפתח הצינור ולדעת בדיוק איפה התקלה. על כן השיטה שלנו מהירה פי 10 מאשר השיטות האחרות. כשאתה מנסה לבדוק את מחליפי החום באלפי הצינורות בתחנת כוח או בית זיקוק אתה מגלה עד כמה המרכיב של משך הבדיקה הוא משמעותי.



"כמו כן למכשיר שלנו יש כמה יתרונות נוספים על המתחרים", המשיך פרכטר. ביכולתו לבדוק את כל סוגי צינורות, ללא תלות בחומר ממנו הם עשויים; הוא יכול לעבוד עם תצורות צינורות שונים, גם אלה עם פיתולים; והוא אוטומטי. הניתוח של התקלות מתבצע באמצעות מחשב".



מטה החברה ממוקם בהולנד שכן החברה מוכרת למאות לקוחות בחמש יבשות. סוגי הלקוחות העיקריים הם תחנות כוח, בתי זיקוק, מפעלים כימיים,יצרני צינורות מחליפי חום וגורמים שלישיים המציעים שירותי בדיקה. החברה מוכרת בהיקף של כמה מיליוני דולרים ומעסיקה 25 עובדים בישראל, במרכז המו"פ בתל אביב. מלבד משרד בהולנד יש לחברה גם משרדים בארה"ב. לצד סקויה השקיעו בחברה בשלב הראשון כמה אנג'לים: אלון שיפטר, איל בלצר, ואחרים, לצד שותפות איי.די. ויז'ן בה פועלים אברהם דותן, אלכס קורנהוזר ודני פורת (המשמש כיו"ר החברה). המודל העסקי שלה מבוסס על תשלום לפי שימוש של הלקוח. "השוק שלנו מכוון לעשרות מיליוני מחליפי חום ומיליארדי צינורות, ולכן אנחנו גובים לפי שימוש. מדובר בשוק אינסופי".



ל-themarker נודע כי השקעת קלינטק נוספת שסקויה ביצעה בחודש האחרון שייכת לחברת scodix הישראלית, העוסקת בתחום הדפוס הדיגיטלי. החברה ממוקמת בראש העין ומפתחת מכונות הדפסה לשלב פוסט הדפסה (post printing). מכונות ההדפסה של סקודיס מסוגלות ליצור אפקטים תלת מימדיים הכוללים ציפויים, הבלטות וטקסטורות לתמונות וטקסט, זאת באמצעות טכנולוגיה בשם vdp - variable data printing. הדיו הייחודי שמפותח על ידי החברה מאפשר הדפסה ברזולוציה גבוהה. מאחורי סקודיס עומד המנכ"ל והיזם קובי בר - לשעבר בחברת דיפטק ונור מיקרופרינטרס; אלי גרינברג, המנהל הטכנולוגי הראשי והיזם השני - לששעבר מנהל הפיתוח של חברת המדפסות בתלת ממד אובג'קט ומהנדס ב-hp אינדיגו קודם לכן. שאר הצוות הבכיר בחברה הם יובל טוביאס סמנכ"ל הכספים, אודי בלוך מ-hp אינדיגו וזיקי קולי, סמנכ"לית השיווק ודרור דאנאי - מנהל המכירות הגלובלי והפעילות העסקית.



עלות מכונת ההדפסה שלה, scodix 1200, מגיעה לכ-250 אלף יורו. החברה השלימה בחודש ספטמבר האחרון סבב גיוס הון ראשון בהשתתפות יזראל קלינטק ונצ'רס וסקויה בהיקף של כתשעה מיליון דולרים. מאחורי החברה עומד המשקיע זאב לדרמן שמכרת את טרדיאום לורטיקל נט תמורת חצי מיליארד דולר בשנת 2000.



לדברי שמיל לוי, שותף בקרן סקויה, "scodix מכוונת את מכונות ההדפסה שלה לשלב ה-post press. מדובר בצוות של יזמים שמגיע מחברות אינדיגו וסאייטקס. ישראל חזקה מאוד בתחום ההדפסה. סאייטקס היתה מובילה בתחום ה-pre press. אינדיגו פיתחה מכונות הדפסה ו-scodix מפתחת מכונות הדפסה דיגיטליות לשלב האחרון של הדפוס, ליצירת תבליטים, מריחות ולכות. בכל העולם עושים זאת בצורה אנלוגית והם היחידים שעושים זאת דיגיטלית".



"אנחנו מנסים לבצע השקעות לא ממוצעות שמובילות להחזרים טובים. כולם הרימו גבה כשהשקענו בחברת אטנטי (החברה נמכרה לאחרונה ל-3com עבור 230 מיליון דולר). אנחנו מנסים לחזק את תחום ה-seed במקביל. קיבלנו מאז הפרסום על התוכנית להשקעה בחברות seed 250 תוכניות עסקיות של יזמים שמבקשים השקעה - זה מראה שהשוק צמא להשקעות".