>> "יש חברי כנסת שמפחדים לדבר על הצורך בצמצום הריכוזיות במשק. הראייה: כמה ח"כים מעזים לדבר על הנושא? התשובה היא מתי מעט" - כך אומר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שסירב לפרט לאיזה ח"כים הוא מתכוון או מדוע קיים חשש בקרב חלק מהח"כים להתבטא בעניין.
"איני יודע למה הח"כים מפחדים", אומר גפני, "אבל אפשר לשער שאדם שיש לו כסף יכול לעזור מתישהו. לי עצמי אין תאווה לכסף. אילו היתה לי תאווה לכסף, לא הייתי מעלה נושאים רבים לדיון בוועדת הכספים". גפני והח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה), חיים אורון (מרצ), אמנון כהן (ש"ס) וכרמל שאמה (ליכוד), לא היססו באחרונה לצאת נגד הטייקונים בסוגיית הפחתת הקישוריות בסלולר וחלקם אף תומך בהעלאת תמלוגי הגז.
בכנסת מעריכים בזהירות שלא מן הנמנע שח"כים רבים נמנעים להתבטא נגד הטייקונים והריכוזיות מאחר שבתוך תוכם הם לא רוצים לאבד תורם למסע הפריימריס שלהם במפלגתם, מעסיק פוטנציאלי לאחר סיום הכהונה במשכן או מי שיכול לפתוח דלתות במגזר העסקי.
יש חיים אחרי הכנסת
בניגוד לעב, אז ח"כים רבים כיהנו כמה קדנציות בבית המחוקקים, כיום רבים מהם נפלטים החוצה לאחר קדנציה אחת או שתיים. הם כמובן רוצים לתפוס ג'וב מכובד ועתיר מזומנים ותנאים, ולא לחפש עבודה בלשכת התעסוקה. מי שיכול לעזור להם בכך הם הטייקונים.
ניסיון העבר מלמד שלא מעט ח"כים השתלבו לאחר פרישתם אצל הטייקונים, בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, המשמש יו"ר קבוצת לבנת העוסקת בעיקר בתעבורה ובתשתיות; שר המשפטים לשעבר חיים רמון, שלאחר פרישתו החל לייעץ לאיש העסקים שלמה אליהו ברכישת גרעין השליטה בבנק לאומי וכן משמש בתפקידי דירקטור או ייעוץ לאנשי העסקים סמי סגול, אלי עזור ומוקי שניידמן; יו"ר ועדת הכספים לשעבר אלי גולדשמידט (עבודה), שמשמש כיום סמנכ"ל החברה לישראל של האחים עופר; שר האוצר לשעבר אברהם שוחט, שמונה ליו"ר ועדת ההשקעות של חברת הראל ולדירקטור בכיל של האחים עופר; ושר הבריאות לשעבר דני נוה, המשמש יו"ר קרן השקעות של כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. יצוין שביקורתו של גפני אינה מתייחסת לאישים אלה, שפרשו בעבר מהכנסת, אלא לח"כים שמכהנים כיום בכנסת.
גפני הוסיף כי בחודשים האחרונים הוא קיבל פניות מגורמים שונים לבל תטפל ועדת הכספים בסוגיית הריכוזיות; הוא סירב לומר מי הפונים ואת מי הם מייצגים. גפני הודה כי מאז נבחר לפני כשנה וחצי ליו"ר הוועדה, הוא נפגש עם טייקונים ואנשי עסקים, בהם דני דנקנר, כשעדיין היה יו"ר בנק הפועלים, שביקש את התערבותו בסוגיית דרישת בנק ישראל להדחתו. גפני אמר שאינו יכול להתייחס לפגישותיו עם הטייקונים, אך רמז שבפגישות אלה הוסבר לו ברמיזות ובעקיפין שאין לפגוע בטייקונים, מאחר שהם יוצרים מקומות עבודה ומגבירים את צמיחת המשק.
"רמזו לי שאהיה זהיר בהחלטותיה של ועדת הכספים. השבתי שאני זהיר בכל מקרה. אנשי העסקים לא יודעים מה בכוונתי לעשות בסוגיית הריכוזיות, וגם אני מתלבט בעניין", אמר גפני. לדבריו, "הריכוזיות היא סכנה ממשית לדמוקרטיה. קיים חשש שבסופו של דבר אנו עלולים לקום בוקר אחד ולא נוכל להעביר ביקורת על טייקונים, אנשי עסקים ועל מה שקורה במפעלים. בגלל הריכוזיות אנו עלולים לגלות שמי ששולט במשק ובמדינה הם לא הממשלה או הכנסת שנבחרה על ידי הציבור, אלא אנשים שיש להם יכולות כלכליות לרכוש מפעלים ועסקים - והם בעצם משפיעים על התנהלותו של האזרח באמצעות עסקיהם.
"אותם אנשי עסקים גם קונים בעלות בכלי תקשורת ויש להם השפעה על המידע שהציבור מקבל", הוסיף גפני. "בגלל זה אף קיימת סכנה שלא ניתן יהיה למתוח ביקורת ציבורית על אותם אנשי עסקים. לפיכך, במידה שהממשלה לא תפעל לצמצום הריכוזיות, לא תהיה לכנסת ברירה אלא לחוקק הצעת חוק לצמצום הריכוזיות".
"חלון הזדמנויות לטפל בריכוזיות"
יחימוביץ', חברת ועדת הכספים, סבורה אף היא שחלק מהח"כים חוששים מהטייקונים. "לצערי, אנחנו בעידן חדש שבו חנופה משפילה לבעלי הון כבר אינה מוסתרת ולא מתביישים בה והיא נעשית לעין המצלמות, דבר שגם הוא יקשה על הדיון בצמצום הריכוזיות", אמרה.
לדברי יחימוביץ', "נושא הטיפול בריכוזיות סובל מאמורפיות קשה מאחר שאינו ממוקד ומאפשר לפוליטיקאים להתבטא נגד הריכוזיות בלי לנקוט צעדים מתחייבים בעניין. סכנה זו גם נשקפת לוועדה שמכנס ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מבחנה של הוועדה יהיה בחקיקה ובתקנות משמעותיות שייצאו ממנה. אשר לראש הממשלה, אם הוא באמת רוצה, אין שום מניעה לבצע המלצות לפעולה לצמצום הריכוזיות".
שאמה אומר כי "ח"כ שאינו מתכוון לעבוד אצל הטייקונים או לקבל מהם תרומות - אין סיבה שיפחד מהם. אני מרגיש שהעם הפקיד בידי כוח חזק מזה המצוי בידי הטייקונים, בעיקר כאשר הם לא צודקים, כמו חברות הנפט והגז וחברות הסלולר". לדברי שאמה, "הריכוזיות היא בעיה אמיתית ונראה שבפעם הראשונה מאז קום המדינה נפתח חלון הזדמנויות לטפל בעניין".
ח"כ עינת וילף, שיזמה הצעת חוק לצמצום הריכוזיות שעליה חתמו 36 ח"כים נוספים והיא ממתינה לקריאה טרומית, אומרת כי לא נחשפה ללחצים מצד הטייקונים לאחר הגשתה של הצעת החוק.
בפריימריס שנערכו במפלגת העבודה לא נזקקה וילף לתרומות מטייקונים, לאחר שגייסה מבן משפחה תרומה מותרת של 200 אלף שקל למימון מסע הבחירות שלה. עם זאת, בעקבות הצעת החוק ספגה וילף ביקורת חריפה באחד מכלי התקשורת הכלכליים.
וילף מוטרדת מכך ש"הריכוזיות מייצרת סיטואציה שבה כוח כלכלי הופך לכוח פוליטי שמחזק בסופו של דבר את הכוח הכלכלי של הטייקון. ברוסית שגור פתגם האומר: 'אם יש לך כסף ואין לך כוח, אז אין לך כוח'. היצירה של חיבור בין הליך הדמוקרטי לבין ההליך הכלכלי היא דבר מפחיד מאוד. יש יזמי היי-טק עשירים שלא ממנפים את כספם ליצירת כוח והשפעה פוליטיים.
"לעומתם, יש אנשי עסקים שיודעים למנף את הכוח הכלכלי שלהם להשפעה פוליטית. בכך בעצם אנו נותנים למתי מעט להמר בכסף שלנו לטובתם".
אורון אומר כי "מבחן האומץ היומיומי של הח"כים הוא כשהם צריכים לדבר נגד הטייקונים ונגד תופעות חברתיות. ח"כ שרוצה להיות נחמד בעיני כל הציבור, לא ייצא נגד כל אלה וזו בעיה".
"יש ח"כים שמפחדים לצאת נגד הריכוזיות במשק"
מאת צבי זרחיה
13.10.2010 / 7:02